אילימה רז

הדע' בתוך דעת יעיד עדות שהפעולות מאבא ואימא שא"ס פועל בתוכו והיינו ויקם עדות ביעקב שהוא המעיד ע"י התלבשות הדעת בספי' שכל הפעולות הן טובות הן רעות כולם נפעלות מאתו כדפי':

פרק נה הנה הפרק הזה הוא נעילת המעיין הזה ופתיחת עין שמש שבו ביאור תי' ז"א וקושר ג' מעיינות שהם עין כל בא"ס ועין רואי בכתר ועין שמש בשאר הספי' אחר שבמעינות הנז' ביאר פלא א"ס מכל הפעולות וביררנו אמונת האחדות כראוי הרחק השינוים ממנו וביאר הפלגת סילוק ועילוי אל והכתר מן הדינים ואחר שעל ב' הקדמות אלו קבענו האמונה כראוי ובעין שמש נבוא לתת השרשה לדיני' ומציאות' מלמעל'. א"כ לזה יקשה האיך יהיו ג' ענינים אלו צודקים ולא ידחו זה אל זה ולכך באנו בפ' זה לתת קשר ואמונה אמיתית לג' הקדמות וכולם אמת ואין בהם נפתל ועקש. וראשונה נאמר שהאמונ' האמיתית שאין בה ספק הוא שכל הדינים והפעולות קשות ורכות טובות ורעות חסרות ושלימות כולם נפעלות מא"ס והכתר ושאר הספי' ועכ"ז עיקר פעולת הדינים הם ע"י זו"ן המתבאר בעין שמש ועין יעקב בע"ה שהם צדק ומשפט מכון הכסא וההנהג' שבהם נגזר דין אמת ועם היות ספי' אלו משתלשלות למט' הם דיני' דמתעטרן בסוד מציאותם העליון שבכתר שאין שום פעולה למט' בז"א ותי' אלא בהשפעה החי' העליונים שבכתר שהספי' התחתונות למט' מושרשות למעלה בכתר ואין כח לענפים אלא משורש' והענין שהתי' שבכתר הם מתתקנים בו ומאירים מכתר שבכתר ובזה הוא בעצמו הכתר הם בו אלא שהכתר שבכתר נעלם בעל החכמ' והבי' הנעלמים בו והם אוצרות לכל תי' שכולם נכללים בב' מדות אלו כדפי' וכל אותם התי' אינם מציאות בכתר לענין הכתר בעצמו שא"כ מה צורך לו בחי' האלו אלא כולם מדריגות ושרשים לספי' להתאצל ולהתפשט למט' והשתרשם שם להיותם כאילן שחיותו משרשיו ולולא זה לא היו לכתר חי' כלל שהצורך להם היה כדי שאחר שיתאצלו למט' לא יבדלו אלי העלולים מעילתם ולא יתרחקו הענפים משרשם אלא ימצאו קרובים ומקושרים לשרש הקרוב למאצילו לשאוב כחם ושפע קיומם ממנו וכמו שהשרש מלחלח הענף למט' ומשפיע בו הוא צומח ומתאצל במקומו וכפי המשכת כח השרש כך ממש שיעור קומת הענף וענינו והנה יהי' לספי' המתגלי' המתאצלת ג' ענינים מן השרש הזה המושרש בנאצל ה' סבה לכל הנאצלים. הא' בערך מציאות היות החסד חסד והגבור' דין וכיוצא הכל נמשך מהשרש כפי מה שהשרש יהי' משפיע כך יהי' הענף מתאצל מה שמתאצל אם דין ואם רחמים. הב' כערך שיעור קומתם כפי מה שהשרש ימדוד ויתן כח בענף יהי' שיעור מדת ארכו ארחו ורבעו. הג' שיש מדה שישתלשל שיעורים ידועים וישתרש בחכמ' ובבי' ובמקומ' ויכלל למטה במ' והיינו סוד תי' זו"ן ולזה עם היות שהספי' ט' התי' הרב' מפני סוד השתלשלות וגילוי המדריגות. ועל סוד ההקדמ' הזאת האמיתית האיך אפשר לנו ממנו הדינים והרי המדות לא נמדדו בדין במציאותם ולא יגבלו בגבול מציאותם ולא נמצאו במציאותם ותי' אלא משרש' שבכתר אלא ודאי אמונה אמתית קבוע שהכל ממנו שאין מי שיפעול את עצמו ויחדש את עצמו אלא כלם נמצאו מאת המאצי' ע"י הכתר וצריך לחקור מה זה במה זו ועל מה זה. וצריך תחלה להציל השכל משגיאת תשובותיו על המבוקש הזה ואח"כ נבא בביאור המדות ראשונה לא יעלה בדעת ויאמר שהן אמת ג' אבות שהם חג"ת איפשר שהחסד וחצי הת"ת דהיינו חסד יהיו מושרשים בכתר מפני שהם חסדים והכתר כולו חסד. אמנם הגבור' וחלק הת"ת מצד הגבור' אינם נכללים שם מפני שהם דינים והכתר רחמים בכל תי' ואלו היו מושרשים בכתר ומתאצלים ע"י האיך נמצאו בדין והאיך פועלים דין. זה אינו אמת אלא כל הספי' כלולות ומושרשות בכתר והנמצאי' למט' מהכתר ונאצלי' מכחו עד שאין דבר קטון או גדול שנוכל לאמר שאינו משם ח"ו ושנית לא יעלה בדעת לאמר ששאר הספי' שהם חסד הם קשורים בשרשם אשר המושרש בכתר שם. אמנם הגבור' ודיניה אינם קשורים בשרשם ומצד הסתר פנים הם פועלים הדינים זה ג"כ אינו אמת במקצת אלא כל הספי' שהם מנהיגות למט' הם נאחזות מלמעלה שאין שום פעולה לספי' שלא ישתלשל מדריגה אחר מדריג' ומשתלשל ממשתלשל זו מזו וזו מזו. ושלישי' לא יעלה בדעת לאמר שהספי' קשורות כפלים כגון החסד וכיוצא הם אחוזות ממטה למעלה להתקשר הענף בשורש וממעלה למטה להמשיך השרש לענף אמנם מדת הדין הן אמת שאין להם כח לפעול אלא מהכתר אלא הם אחוזות ממט' למעלה ושואבין לעצמן אמנם אין הכתר משפיעם שאם היה הכתר משפיעם ממעלה למט' והם מאירים מאורו וזיוו היו רחמים פשוטים כמוהו לזה נאמר שאין הענין כך אלא הספי' אחוזות בכתר והכתר מאיר עליהם ממעלה למט' מפני שאין להם קיום אלא ע"י ב' אלו הא' הכח המושך ממט' למעלה. הב' כח הדוחה ממט' למעלה וע"י כך גדולם כדרך הענף מן