אילימה קצה

ואימא מקשטא לברתא לכך הכל מושרש בבי'. וכמו שהוא משרש' מטעם שהבת יוצאת מבטן האם כך הבן יוצא מבטן האם. א"כ גם שרשי הת"ת בסוד תי' מרישא ועד שוקיים הכל מושרש בבי' והנה לבי' ב' בחי' מתתקנ' מצד עצמות' אל צד החכמ' ותי' הם מה שנוגע אל ג"ר ולכך לא יוסיפו תי' על תי' הכתר אלא צואר ושדיים לחוד דהיינו התפשטו' מעט ולכך הזכר ישבחנה בשבח זה מפני שהיא בחי' תי' לגבי החכמ'. אמנם מצד הבני' יש לה בטן כאומ' מבטן מי יצא הקרח דהיינו כעין הקרח הנורא ויש לה התפשטו' עד שוקיים דהיינו אימא עילאה עד הוד אתפשט' והיינו כדקאמרן מצד השתרשו' הספי' התחתונו' בה שהיא נק' בת שבע באר שבע כדפי' בפ' ויצא שיש בה ז' ספי' מושרשות והיינו ב' בחי'. הא' מצד אבא הב' מצד הבני' ואלו התי' שהם מצד אבא דהיינו ג"ר אין בה דין ואין בה פירוד כדפי' בפ' הקודמים אמנם מצד הבנים היא נפרדת ויש בה דין ולכך דיני' מינה מתערין כאשר ית' בע"ה:

פרק טל הנה בסוד ב' בחי' אלו שפי' שיש לבי' דהיינו הבחי' הא' קשר לבי' עם החכמה דהיינו ריעים ובחי' זו נק' בי' כדפי' בפ'. והב' קשרה עם בניה למטה דהיינו תי' הבנים והיא הנק' תבונ' האם רובצת על בניה כאשר יתעלו הבנים אליה ויתקשרו הספי' בשרש' אשר בה ותתקשר החכמה בבחי' למעלה יפגעו אלו באלו תי' אבא באי' ותי' הבנים בשרשה אשר באימא ויתקשרו שרשים העליונים שבתוכ' ויאיר מאור החכמה וזהו מעלה נפלאה ותי' הספי' והארת כל פגם ואז יתקנו הספי' ויתלבנו מדינם וזה כח הבי' לתקן הספי'. הא' חירות העבדים שהיא סוד החירות הנשפע מחכמה אל הבי' ביחודם יחד כדפי' בזוהר פ' חקת סי' אשרך ארץ שמלכך בן חורין וכאשר ישולח החירות הזה העבד שהוא סוד הנהג' עבד מטטרו"ן יוצא לחירות משיעבוד העבדות שהוא משועבד להנהג' החיצוני' שהם סביב לאהלו והנה בהם הוא החירות שישתחרר העבד משיעבוד זה בסוד השביעית ולא עוד אלא ו' היכלות הם לבוש לו"ס וכולם מנהיגות ו' ענפים מתלבשים בו' ימי חול ובז' יצא לחפשי שהמ' מסתלק' משיעבוד אותה העבודה והספי' מתקשרות ומתעלי' מהנהג' העבד והכל מסוד קדושה המושפע' מהחורי' הנז' והיינו סוד קדושת השבת המשחררת כל מיני עבדות וכן ז' וכן יובל וכן יום הכפורים הכל סוד החרות שמשוחרר הספי' מכל פגם ומקדשם מקדושת החכמה שהיא מקור הקודש והיינו שהיא יוה"כ לשחרר הספי' מפגם העונות ולשחרר הנשמות מפגם מעשיהם ולשחרר העבדים בסוד יובל וממנה צמיחת כל גאולה וגאלתיך אנכי כל אלו הענינים וכיוצא בהם הכל מצד ג' בחי' אלו הבנים נקשרים בשרשם אשר באימא ואמא מתקשרת תדיר באבא יאיר' מאור אבא בבנים והרי קדושת' נוספת וחירותם וגאולתם צומחת ומשם כל חירות וכל גאולה כוללת או פרטי' ומה שימצא בשמט' היא דווקא משם כנודע והיינו וקדשת' מצד החכמה את שנת החמשים בינה וקראתם דרור בארץ והיינו כי ביום הזה יכפר עליכם והיינו כי יובל היא קודש תהי' לכם כדפי' בחש"ק ש' ז' סי' ה':

פרק מ כבר פי' בפ' ענין השתלשלות הבי' מן החכמה ולהיותה היכל אליה ולה אל החכמ' ב' בחי' הא' היותה היכל מעלמת ומסתרת כל מה שבתוכ'. הב' בחי' אל התחתונים שאדרבה היא מגלה העליונות הגלויים על ידה בענין שהבי' בב' בחי' עדיו' מעלמ' ומגלה והיינו כמסתכל בשמש דרך המסך שהמסך מעלים ומסתיר אור השמש והיא סיבה שיתגלה אליו ויסתכל בו והיינו ממש בחי' היכל בי' אל החכמה דהיינו היכל להתעלם בתוכו והוא סיבה שישכין ויתגלה העליונות אל התחתונות. והנה פי' לעיל בפ' כ"ז כ"ח כ"ט כמה בחי' אל החכמ' שהיא בחי' י' אגוז והנה בחי' ג' קשרים חכמה ותבונה ודעת והיא בחי' ב' ספי' בה מרובעים לד' סיטרין כעין אור:

והנה הבי' תקבל מן החכמה ותעשה היכל אליה ם וקבלת' והארת' אינה בבחי' העליונה הסתומ' דהיינו י' אלא בבחי' סמכין שהם ט' ספי' ח' ספי' כדפי' שם ואלו הבחי' והמקורות אינם נפתחים אלא דוקא בתוך הבי' מפני שהם בחי' המשפעת מן החכמה ואינה משפעת אלא בבי' שאין הנקודות מאירות אלא באותיות כאשר יתבאר בעין הקורא בע"ה והארת' בבי' הוא בהיות' היכל המתמלא כעין הנקבה מן הזכר מפני שהיא היכל ונקבה אל ט' ספי' אלו שבה ועם שאין החכמה משפעת בה אלא מט' מקורות אלו עכ"ז היא היכל אל החכמה גם אל בחי' י' דהיינו סוד חכמה ותבונה ודעת שבה ג' קשרים כדפי'. והענין שסוד אות י' תכנס אל הבי' תוך מקורותיה לא שתשפיע אל הבי' בבחי' זו אלא יכנס נקור' י' תוך ט' ספי' ויכנס היכל בהיכל ותאיר החכמה בהיכל מבחי' המקורות האלו לבד וטעם הכנס אות י' אל החכמה כדי להאיר שם י' אל המקורות והמקורות אל הבי' והטעם שאות י' שרש אל ט' ספירות ט' מקורות ואין להבדיל היו"ד מן המקורות ונמצא אות יו"ד מאירה לט' מקורות וט' מקורות אל הבי' ולא יבדל ולא יפרד השרש מן הענף ויאיר השורש בענף להאיר לבי' ובזולת סדר זה אין הארה ועוד תאיר י' מן הכתר שהרי היא מושרשת בכתר בסוד השרש אשר לה בבחי'