אילימה יט

החכמה מהכתר מפני שלמדה התורה דעת אל האדם שאין לו להתבונן בהם כמו שפי' בפ"ח וכ"ש לתת טעמים ועיתות ושיניים מהכתר ולמעלה ודבר זה רחוק מאד ולא תמצא בזוהר במציאות הכתר מא"ס כמעט בב' מקומות שידבר בהם ועיקר הדבור מציאות הכתר ע"י החכמה פועל ומאצילות הבינה והיינו אומרו עד לא ברא קב"ה עלמא כד ברא קב"ה עלמא וכיוצא ואצילות החכמה מהכתר מעט והטעם שהדרושים האלו נפלאים לא יובנו ולא יעסוק בהם אלא ברצוא ושוב א' לכמה שנים לכך לא ימצא אלא ברחוק הרבה מפני שהאמונה שהכל מאתו ואין קדמון אלא א"ס לבדו ואין בו שום שינוי והפעלות וב' אלו אמונות אמתיות נגדיות להשגתינו כאשר נבאר פ' ט"ו ורחוק מאד להבין שכל אנושי שלום ב' אמונות אלו והמכחיש א' מב' עוקר האמונה ולזה יתרחקו מאד החכמים להשכיל בדרושים האלה הנכבדים ולזה הזהירה תורה ונתנה מקום ושיעור לעסק האדם במעשה בראשית ומקום תחילת המחשבה מהיכן יתחיל להתבונן ולהתשוטט בשכלו להבין ומשם ולמעלה האמונה יהי' קבועה וההשכלה חסומה במחסום החומר המונע:

פרק יג דע שאנחנו כת המאמינים בחידוש נאמינהו על צד הגמור שאין שום ענין נמצא עמו בחיוב אלא הוא לבדו נמצא אמתת עצמותו לבדו בלי שום עילה אחרת כלל אלא כל העילות עלולות ממנו החידוש הגמור שלא קדם שום מציאות כלל ח"ו אלא בזמן שאינו זמן ובעת שאינו עת חידש כל איזו התחלה שיהי' לנמצאים ואין להם שום התחלה קדומה ח"ו אם לא א"ס לבדו שהוא ראש והתחלה לכל נמצא ואחר היות הקדמה זו אמתית שאין בה ספק מפני שאם נבוא לתת שום קדימה לנמצאות מחויבת עמו ח"ו במעט יהי' שניות וכפירה גדולה ויתלו הנמצאים בהתחלה ההיא בהתלותם בו ממש אחר שיאמין מציאות נמצא קדום כקדימתו ח"ו. אלא האמת שאין בו ספק שאינם נתלים אלא בו ואין שום נמצא מחוייב אלא כל הנמצאים מחודשים ממנו. א"כ לדרך זה אין לי אם תאמר שהיו אלף יובלות קודמות למציאות שמיטה זו כמחשבת קצת מקובלים ואין לי אם תאמר שהיום השכ"ח שנה נמצא כל נמצא שאחר שתודה לו חידוש הנמצאות מהתחלתם ראשונה מאתו על צד החידוש מכל וכל וקדימתו עליהם קדימה אמתית כל העניינים שוים כי מה לי אם תאמר שנמצאו היום או נמצאו כך אלף שנה אחר שנמצאו א"כ לא הכרח אל המקובלים האחרונים ענין היובלים והשמטות שאמרו ענין הקדמות ח"ו שסוף סוף צריכים הם להאמין חידושם א' בזמן לא זמן א"כ לא נחו ולא שקטו מריב הספקות על איחור חידוש העולם בענין השמטות והיובלים. אמנם הענין תלוי במה לפנים ואסור לשאת ולתת בו. אמנם האמונה השלמה שהוא המציא כל נמצא והוא עילת כל העילות ואין שום עילה במציאות שלא יהי' מחודשת גמורה שיש זמן לא זמן שלא הי' וא"ס חידשם חידוש גמור ואין שום נמצא מחוייב המצאתו כלל אלא רצון חידשו בנדבה א"כ אין לך מחוייב המציאות כלל אלא האלוה הנקרא א"ס כדפי' בפ' ונקראהו עלת כל העילות או נקראהו מחוייב המציאות כל אלו שמות מונחים בפינו להורות על אמונתינו בו וכל הנמצא חוץ ממנו מחודש חידשו א"ס ברצון ונדבה לא בהכרח כלל שאינו מקבל הפעלות ולא סבה יכריחנו שאינו נפעל מזולתו כלל שגם הנמצא אינו נמצא במקרה אלא בכוונה מאתו פעלו וחידשו בידיעה גמורה וכוונה ורצון מאתו כיון מציאותו ופעולו אפי' פרטי פרטיו הכל מכוון בכוונה עליונה וזהו עיקר האמונה אמנם יקשה לך האמונה אל האמונה שא"כ ימצא לפ"ז רצה עת לא עת ולמצא עת רוצה ועת אינו רוצה עת פועל ועת לא פועל יודע פרטים שהם חלקים וא"כ יחודש לו הפעלות ח"ו. זה אינו אמת אלא כל העתות לו שוים וכל הפרטים הם אחדות גמורה ולא יחודש לו שום חידוש ועניינים אלו כולם סתרים נסתרים ממנו מהשגתינו כמו שנפלא ונשגב מרעיון שום נמצא השגת אמתת עצמותו כך לא נשיג פעולתו ולא עת פעולתו ולא רצון פעולותיו שהכל דבק בידיעתו והוא וידיעתו אחד ונשגב ונפלא מהשגה. א"כ הרוצה להשיג בעניינים האלו יגיעהו ליאות ועמל והלואי שלא יצא אל הטעות וכל אלו העניינים בכלל אזהרת רצוא ושוב ועדיין נדבק בהם פ' י"ד וט"ו בע"ה פרק יד האלוה לא נוכל לייחס אליו שום שינוי כלל ולכך לא נאמין שיחודש לו שום חידוש מצד מה שחידש הנמצאות בכולם ח"ו אלא הוא קודם היות כל הנמצא והוא אחר היות כל נמצא והוא תמיד במציאות קיים בלי שינוי וחידוש כלל ואם יצוייר ביטול הנמצאות לא ישתנה לעולם א"כ יקשה שזה שנקראהו עילת (על) כל העילות הוא ח"ו חידוש בו שהרי קודם שהעלילם לא יקרא עילת כל העילות ועד"ז שאר כל השמות המוכחים על צד הנמצאות אמנם במה שנבאר בתמר ב' בע"ה שאין לו שום שיור ושום שם כלל וכדכתי' לעיל בפ' י"א יצדק ענין זה שמעולם אין לו שם וגם עתה אין לו שום שם ולא תואר כלל ומציאותו לא ישתנה ולא נשתנה מעולם והנה מצדו הוא שופע הטובה ואפי' לא יהיו מקבלים אותה מצד שאין שום נמצא ולא נתחדש לו שום מטיב מצד מקבלי הטובה שגם עתה אין לו שם שיורה על מטיב שהוא תואר ואינו בו כאשר נבאר. אמנם ענין מציאות היותו מעלילו ופועלו תמיד דבק בו לא יחסר לעולם ולא יעדיף אמנם עת נדבק מציאותו הי'