אילימה קעו

שהוא העצם ויהי' כסא ולבוש לא"ס היודע העליון אשר לא יכונה אלי' חלקי' ובחי' וכן חלק יודע זה שהוא הכתר לא יקבל חלקי' החלק הא' הזה ועם היותו מחודש כסא ולבוש לא"ס היודע הקדמון בלי ראשית כנודע ועדין יתלבש היודע הזה כתר תוך ידיעתו שהוא כלי ולבוש לו דהיינ' מקום המחשב' שממנו צומח הידוע שהוא הבי' הנובעת מן החכמ' כנודע והם ג' בחי' להנהג' כדפי' בעין כל תמ' ב' בארוכ' ויהי' החכמ' והבי' בכתר חכמה נשמה פועלת תוך הכלי' שהם התי' ויתפשט מציאו' התי' שהם הכלי' עד סוף התפשטי' מציאות' כדפי' כאן בתמר ב' ג"ד. ואחר שנמצאו אילו התי' האיר סוד החכמ' שהוא המחשב' הפועלת בהעלם תוך התו' כנשמ' בתוך הגוף והאציל' שם הארה אחת והשריש' שם חכמה שהיא שור' לחכמ' בספיר' למטה וכן הבי' שהם הכלי' והרי הם ב' שהם ב' קצות ה' עולמות כולה מחשב' סתומ' והב' בי' ההגלות ונתן אמצעות בין ב' ענף מהכתר הוא הדעת וכאן תחילת צמיחתו מפני שהוא היה האומן הפועל האומנות בבי' מפני שהוא הוצאת המחשבה לפועל כידוע דהיינ' בי' כי כאשר המחשב' תרצה להתפשט לא שהוא מתפשט' אלא שהיא נשמה מחשב' פועלת בכלי הרוח המנשב הזכוכית ופועל בזכוכית רצון המחשב' הרי הוא הדעת הג' אמצעי בין החכמ' והבי' וענין זה הושרש בבחי' אחרונ' שבכתר כדפי' בפ' הקודם ומסוד בחי' פנימית יתלבש בג' אלו השרשי' שבכתר הג' ראשי ההנהג' שהוא המכונה בעצמיות החיים לספי' מכאן ואילך דהיינ' סוד א"ס וכתר וחכמה והכלי' בהם ג' ראשי' להנהג' חכמה ואמצעי דעת הכולל ב' דהיינ' החכמ' והבי' ושלשתם מושרשו' בחכמ' שהחכמ' עצמ' כוללת ג' בחי' דהיינ' חכמה ותבונה ודעת וישתלשלו שלשתם אל הבי' בסוד מוחא דז"א כאשר יתב' והנה החכמ' מהכתר עם היות שהם מכוני' מהכתר ג' אלו מחוייבי' כפי ההשתלשלות מתחילה ועד סוף הכתר כדפי' עכ"ז אינם ג' אלא אחדות גמור' ועם היות שהם ג' ראשי' מאוחדי' אינם מתפשטי' לג' ספירות מיד בצאתם מהכתר אלא מפני קורבת החכמ' שהיא הידיעה אל הכתר היודע ולכך מה שהכתר מתגל' ראשונה ומאציל הוא החכמ' לבד דומה למציאות החכמ' בעצמו' הכתר יתאצל החכמ' אל מקומה ולא שיאציל אח"כ הכתר ספי' הבי' אלא כמו שהכתר נאצל ממאצילו בג' ראשי' שהוא היודע והדעת והידוע ונעשו בו סוד חכמ' ותבונ' ודעת כך נאצלא החכמ' לבדה בג' אלו הראשי' המושרשים בדיק' בחי' אחרונ' כדפי' ואח"כ מסוד החכמ' הם נמצאי' למטה כי יתפשטו בעצם החכמ' וישתלשלו בו ואח"כ יתפשט ג' לבי' ויעשו בה ג' מוחו' לז"א ואח"כ יתפשטו בסוד התפשטו' הספי' בסוד חכמה דז"א המתפשט סוד מוחא לג' בחי' שהם החכמ' והבינ' והדעת הכוללם ולזה יתפשטו ויתפזרו פעולתם שהם מקורו' לקיום הנמצאות הספ' התחתונות כאשר נבאר עתה לתת קשר לנמצאות מהכתר בע"ה. פרק ט הנה השתלשלות הנמצאות מן החכמ' הנקשר משרש' אשר בכתר. והנה יהיו ג' מציאיותי' מתפשטות מעצם החכמ' אל הבי' ויהיו ג' מוחו' שבהם הרהורי המחשבות להנהיג בתוכיות האיברי' ולכך הם נשמות לספי' והנה הם יאצלו הספי' בעצמיות' ויהי' בתוכם נשמה בענין שיעשה בהם לבושי' לסוד העצמיות המתפשט כדפי' בעין כל תמר ב' פ' י"ט והנה יתפשט סוד הבי' שבחכמה וממנה יהי' כל התפשטות הספי' ואצילות' וחיותם וקיומם משורש זה הנעשה בבי' חכמה מוחין כאשר יתבאר ויתפשט עצם החכמה שבחכמ' להיותם נקוד' בהיכליה מוח ב' מתעלם בהתפשטות הבי' שהיא נעשית היכל למציאותם בבי' דהיינ' כל אויר גולגלתא היא מהבי' וכל מוחא שבגולגלתא היא חכמה לכך יתפשט הבי' ויעשה התלבשות אל החכמה ויתפשט החכמה ויתלבש בכלים הנעשים לה להנהיג והרי ב' בחי' ללבוש העצמות המתפשט. הא' בי' שממנה הנהגה הכלי' והתפשטות' בדין ודחמי' וכיוצא מפני שהיא בחי' התפשט' ומתרחקת וממנה נעשה תמיד כלים ופעולות אפי' במציאות' בכתר כדפי' בפ' הקודמי' והחכמה כנשמה מפני שהיא תמיד קרובה ליודע והיא סתומה נשמה בשורש העליון בכתר ואף כאן בהתפשט' מעצם החכמה אל תוכיות הבי' מוחא דז"א כאשר נבאר יהיה ענינם ממש נשמה בתוך הגוף תוך הכלי' הנאצלי' מהבי' והרי ב' שרשי' לספי' המתפשטות ואח"כ יתפשט סוד הדעת ויהיה לו כמה מציאיות בזולת בחי' בכתר אלא במציאו' אצילו' זה והגילוי הזה יהיה לו שרש בדיקנא בסוד מזלא. עוד יתפשט מציאות ב' אל החכמה עוד יהיה בין החכמה והבי' ממש שכל מה שיתמצא מן החכמה אל הבי' יהיה ע"י והיינ' מציאות ג' שבו יתפשט דרך הבי' משם בתוך הבי' לו מציאות ד' עוד יתפשט אל תוך הספי' מהבי' ולמט' והיינ' מציאות חמישי ושם נעשה סוד נשמה לספי' בענין המתבחנות בג' בחי' משורש הפנימי' תוך הכתר בחי' אחדונה תתאצל אל מקומ' ומשם תתבחן בג' בחי'