אילימה קע

פרקי בבחי' הכתר בב' מהספי':

פ' יא בבחי' הכתר עם הספי' ג' ג':

פרק יב בבחי' הכתר עם הספי' ה' ה' פרק יג בבחי' הכתר מהספי' ו' ו':

פרק יד בבחי' הכת' עם הספי' ז' ז':

פרק יו בבחי' הכתר עם הספיר' ח' ח':

פי"ז בבחי' הכתר עם הספי' ט' ט':

פרק יח בבחי' הכת' בקו החסד הימיני:

פרק יט בבחי' הכתר עם הקו הדין השמאלי:

פ"כ בבחי' עם קו האמצעי ק"ו הרחמים:

אמר המעתיק כ"מ בההעתק ונ"ל שט"ס יש כאן וצ"ל פ' י"ב בבחי' הכתר עם הספירות ד' ד' ועי"ז יהי' הפ' במספר עשרים שאל"כ יהי' הפ' חסרים א' ולא יהי' כ"א י"ט וא"ש ההי"ב ואם שגיתי ה"ה יכפר בעדי. תמר ו בהשתרשלו' הספי' מהכתר ובחי' אצי' והשתרש' שם פרק א הנה הספי' עלולות זו מזו וכולם עלולות מא"ס והנה אין ראוי שנאמר שיתעלה א"ס על הספי' כעילוי הספי' זו מזו מפני שא"ס קדמון שאין לקדמותו שם קדמות אפי' לפי שמות קדמות מורה קדימת לבד. אמנם אין סוף קדמון אשר מעולם לא נעדר ולכך קדמותו קדמות בלי קדמות. ראשון בלי ראשית והספי' מחודשות נאצלות ממנו יתעלה על ספי' עלוי לא ישעריהו שום שכל כמו שהארכנו בעין כל. ולזה לא מנעו הקדמוני' עצמן מלקוראו עילת כל העלות שלא יחייב מלה זו קדימה משוערת ולא פועל מחודש אלא לחייב בנפעלי' בנאצלי' העלולו' צאתם ממנו והמצאם מאמתת מציאותו ועד"ז להיות הכתר נאצל א' מסובב א' תחלה להשפעת א"ס בנאצלי' לא שיהי' תחלה בא"ס ח"ו אלא תחלת נאצל לקבל השפעתו חוייב לנו שעם היות שיהיו הספי' עלולו' ממנו מכח א"ס שנתן לו מעלה נוספת אל הספי' יותר ממעלת עילה ועלול ולזה אין הספי' רחוקות ממנו כהרחק מה שבין עילה לעלול כמו שיתרחק החסד מן הבי' או כמו שיתרחק הנצח מן הת"ת אלא יש בין הכתר והספי' הרחק גדול בלתי משוער ולזה יקרא הכתר עילת העילות מה שלא נקרא כן שום ספי' מפני שהכתר עלול מא"ס שאינו עלול ח"ו כדפי' והספי' עלול מעלול ולזה יש לו תוספת מעלה והבדל מכל הספי' ולא ישוער עמהם מעילה לעלול לבד. והנה נמצא שהם ג' בחי' א"ס נקראהו עילת כל העלות שירצה שאין שום עילה שאינה עלול' ממנו. אמנם הכתר נקראהו עילת העילות סתם מפני שיש עילה עליונה עלי' והוא עלול ממנו אמנם הוא עילה לכל העלולי' עם היות שהם עילות כגון הספי' שהם עילו' לנברא נוצר ונעש' כאשר ית'. והנ' רחוק זה אשר לכתר ועלוי על הספי' הוא מפני שיש לנו ב' אמונות בא"ס. הא' אחדותו שלא יחרב' כלל משום צד והוא וידיעתו א' והשגחתו והכל אחדות גמור' קיימת אמיתית אשר לא תשתנ' לעולם. הב' משגיח ויודע בפרטי העניני' ומקיים ומעמיד ומהוה ומחי' בפרטי הנמצאות מקרני ראמים דהיינ' תי' הכתר עד ביצי כינים הברי' הפחותה שבכל הבריו' שאין לו חיות אלא לחות הזוהמא בלבד. והנ' ב' אמונות אלו יכחישו זו את זו ואנו חייבין בשתיהן והשכל יחייב שב' כא' אי אפשר ולתקן הענין זה שאחדותו מחייבת אחדות הנמצאות וקשר' והנמצאות מחייבות פזורם רבויים הבין בחכמתו והעליל העלול הזה הא' הוא הכתר אשר בו השתרשת כל הנמצאי' עם המדריגות אשר בו דהיינ' הכתר שבכתר רצון הרצונות עם המדריגות שפי' בו בתמרי' הקודמי' ומה גם תמר"א. ואח"כ יתרחק עוד חכמה שבו סוד המחשבות הנעלמות וכל המציאיות האלו מחייבות האחדות לכל הנמצאות וקשר אמיץ שלא יתרבו ולא יתפזרו ומאלו יעשו לנו ג' הנהגות מתלבשות אלו בתוך אלו דהיינ' א"ס בכתר וכתר בחכמ' שבכתר ואלו הם בסוד בי' שבכתר ג' ראשי' ההנהג' דהיינ' א"ס בכתר וכת' בחכמ' שבבי' וסוד החכמ' הזאת היא מסתעפת בתי' הם שרשי' לספי' שבאמיתות אין תי' ואין ספי' מצד אחדות הכתר והיותו כלי א' להנהגת א"ס ומצד הספי' יתחייבו שם התי' והשרשת הנמצאות שאלמלא כן לא ימצאו הספי' והנמצאו' ולזה יהי' להם אחדות מצד הכתר ורבוי מצד הספי' התחתונות והנה עתה ימצאו ג' ראשי ההנהג' מתפשטות זו בתוך זו א"פ בכתר ושם חביון עוזו שאין שום בחי' לשכינתו אלא בחי' א' לנאצל שהיא המתקרבת למאציל שחוץ מן המאציל שהוא גבוה מעל גבוה הפלא ופלא שאין תכלית ושיעור לרוממותו אין גבוה בנאצלי' למעל' ממנו הוא הכת' ואם יעלה בדעת קדימת המאציל לנאצל היא זו הבחי' שאין חוצץ בינה לבין מאציל' זולת גבהות ורוממות