אילימה קסו

בחי' התי' למט' מקום גילוים ולכך כל הי"ג הם מתגלי' וכיון שכולם מתגלים לא הית' בחי' אחרונ' לתת מעבר וגילוי להם אלא הי' כולם י"ג מעבירים הפגם ומתקנים דיני הספי' ולכך תהי' נקוד' אחרונ' שבכת' קיבוץ ואסיפת כולם אמצעים בין ו' לו' ולזה היא סוד נוצר חסד לאלפים דהיי' הוראת החסד השקול' ככל המדו' ומפני היות' בסוד אלף היא לאלפים והיי' סוד וא"ו במילוא' ו' מכאן וו' מכאן ואלף נוצר חסד לאלפים באמצען:

פרק לב פי' ר"ש בשעת פטירתו אמ' בבחי' הכתר הנק' דיקנא כדפי' משתרשי' כל הנמצאי' כולם עד נקוד' אחרונ' ולכך כולם נשפעים משם והכל הנהג' והשפע' שימצא הכל מכאן מפני שכאן השגחת א"ס ומכאן לכל המתפשטים למט' ויחיו וינקו משרשיהם כאילן השות' משרשיו וחיות כל הנמצאים תלוי כאן השגחתו בנמצאו' תמידי' לעולם לא תחסר נאצלי' ונבראים ונוצרים ונעשים מושרשים כאן. אמנם ע"י רבוי השתלשלות מעל' לעלול אלו בתוך אלו עד הגיעם בשורש הזה מי"ג תי' אלו יעשו י"ג מבועין מקורו' נהרי נחלי אפרסמון שמן משחת קדש ולכך קדושת כל הספי' והארת' טהרת' מן הדין תי' ויופים תלוי בבחי' זו מהכת' אפי' סוד העצמות וההנהג' המתפשט' לספי' הכל תלוי בכתר בבחי' זו דהיינו סוד ז"ס שבבי' שבכתר:

תמר ה פרק לב א אין ספק שיכונ' שם בן ד' בכתר בשם שיכונ' בשאר הספי' כולם וכן מבואר בזוהר ובכמ' מקומות ונודע שמספר האותיות כ"ז לא לחנם אלא יורו על בחי' וא"כ שם בן ד' יהיו ב' ה' מן הבי' ו' מן הת"ת ה' מן המ' א"כ שם בן ד' שבכת' יור' על כ"ז בחי' שבו וכל אלו הבחי' הם בחי' חסדים פועלים בעולם והם כ"ז מקורו' חסדים ופתחים בעולם ואלו הכ"ז מקורו' רמזם דוד במזמור הלל הגדול חתם כ"ו פסוקי' כי לעולם חסרו הור' על חסדו הגדול הנפתח בכ"ו מקורו' אמנם אין חסד הכת' נפתח לעולם אלא ע"י היות החסד שבו נפתח אל החכמ' והחכמ' אל הבי' ומשם יפתח מקורו אל הספי' ויפעלו הפעולות ממנו ולכך כתיב כי כ' כתר י' חכמ' לעולם בי' חסדו חסד עליון מהכתר העליון נשפע ע"י אלו הג' ספי' וע"י כ"ז פעולו' שונו' שנפעלו' במציאו' **(צ"ל הפותחו')** המתפחו' כל העולם כולו מראשו ועד סופו. ופי' ואמר הודו לה' כי טוב הנה החסד הא' שפתח הבורא בעולמו הוא היות בנ"א רשאים בהודאתו ופועלים בו דהיי' סוד העבוד' הנתונ' בחן ובחסד מתחלת המציאו' וזה קדם קודם כל הדברי' ולכך השע' הא' שנפתח הכת' דהיי' בחי' א' לאות יו"ד היא הורד' טוב' ונאות' לב"א ואלו לא הית' אמת לפני' שכל הנפעלים יורו פלאותיו לא עשה מה שעשה אלא פתח הכל להוציא נמצאים יכירו פעולותיו ויודוהו עליהם ולזה פ' א' הודו לה' כי טוב ופתח זה פתח שבו נמצאים כל הנמצאים על יסוד ההודא' שאין לך מראש הנמצאי' הכת' בעצמו עד סוף כל הנמצאים ברי' קלה שבברי' שבבריות שכולם יודו מלמעל' ומלמט' ויכירו גודלו ויודוהו עלי' ומכאן נתן רשות אל התחתונים גם בכללם כמוהם כמעולה מהנמצאו' כולם יתנו עיני שכלם להודות תמיד:

הב' הודו לאל"די האל"דים היי' מצד הפתח הב' שנפתח והוא פתח שממנו כל הנמצאים עליונים נמצאים ונק' אל"די האל"דים מפני שכל סוד ל"ב נתי' תחתונות שבחכמ' ובי' נקראו' ל"ב אל"די' והשע' הזה אל"די האלאדי' שכולם נמצאים ממנו מפני שפתח הזה פתח בחכמ' הקדומ' שממנ' נמצא החכמ' למט' ולכך היא אל"הי האל"דים והיא נפתח' בחסד ע"י היות החסד הזה משתלשל כתר חכמ' ובינ' כי לעולם חסדו:

הג' הודו לאדוני האדונים. והנה אלוה מור' רוממות הנתיבות ואינם פועלו' והם מחכמ'. אמנם אדנ"י מור' שכבר נפתחו והם אדונים לנמצאים המתפשטים מהם והיי' ל"ב נתיבות המתפשטו' מן הבי' אל החכמ' התחתונ' שהיא אדון ורבון והנה הראשונים הם נפתחים מן החכמ' אל הבי' נקרא אל"דים ואלו נפתחו מן הבי' אל המ' נק' אדונים:

הד' פתיחת חסד שבכתר והיי' לעוש' נפלאו' גדולות לבדו הרי נפלאות הם נ' פלאות שהם בבי' והחסד עוש' אותם גדולו' מצד הגדול' לבדו אלו הם סוד העולמו' הנבנים להיותם שרשים אל הנמצאות המתגלות ולכך הם נפלאות ונפתחות מצד החסד שבחכמ' שבכת' דהיי' מדריג' ד' אל אות יו"ד ואלו אינם מושגים אלא לבדו הוא המציאם והוא יודעם שאין ממציאותם אל התחתוני':

הה' לעוש' השמים בתבונ' זהו הפתח הנפתח לתת כח ואצילו' בספי' להאציל הת"ת שהוא נק' שמים. והנה