אילימה קנח

דכתיב על הזקן זקן אהרן ואל זה יהיו בסוד החסד משביתי' הדין המתעורר בשורשו הגבורה כאשר יתבאר ואלו הם. א' אל. ב' רחום. ג' וחנון. ד' ארך אפים. ה' ורב חסד ו' ואמת. ז' נוצר חסד לאלפים. ח' נושא עון. ט' נושא פשע י' נושא חטאת י"א נקה עון. י"ב נקה פשע. י"ג נקה חטאת. והיינו שמלת נושא משמש לעון פשע חטאת ומלת נקה משמש לשלשתם והדין כך הוא שהרי נושא ענין לעצמו ונקה ענין לעצמו וג' אלה כל א' וא' ענין לעצמו חטאת עון פשע ולכך היה מתודה ביוה"כ חטאתי עויתי פשעתי. והוא פגם בג' ספי' כדפי' בזוהר פ' ולזה הם ו' טהרות נשיאות חטא או עון או פשע וכן נקיות חטא או עון או פשע ולכך יחשבו לו' ורמזה הכתוב באומר עון פשע חטאת בין נושא לנקה והם ו' ראשונות והנקודה האמצעית נוצר חסד לאלפים וו' אחרונות והנה הו' הראשונות כולם שרשי' בחסדי' והו' אחרונות שרשי' לגבורות לכך הם ו' וו' ו' מלמעלה למטה ביושר וו' מלמעלה למטה בהיפוך אלו דין ואלו רחמי' ובמדות אלו הם כנגדם ששה פועלת חסד וו' משביתים דין ולכך הם הששה אל רחום וחנון ארך אפים ואמת דרך שבח ותפלה למטה ע"י פעולתם למטה מכח העליונות אמנם הו' למטה הם דין ולא הזכירם כלל אמנם מרע"ה הזכיר ב' שמות דהיינו יה"וה יה"וה ולכך הזכיר י"ג שכולם רחמי' ומשביתי' הדין כדפי' ואלו הם סוד י"ג תיקו' בב' מציאות המציאות העליון באריך. והמציאות התחתון בז"א כרפי' ורמז הפי' הזה תמצא בשער ה' סי' ב'. ואל תתפתה אחרי האומרי' שהשמות בכלל י"ג מדות שבפי' פי' בברייתא שם שתחילתם אל רחום וחנון בזולת מה שפי' בשער ט' סי' ה' דהשמות הם כל עיקר הכתר והב' כל עיקר ט' ספי' והיינו שהם י' חכמה ה' בינה ו' ו"ס הם מל' בז"א ומושרשת בכתר דהיינו יהו"ה עד התשע עצמן בשרשם שם כאשר נבאר בארוכה בעין ה'בע"ה. וכאשר תדקדק תמצא אלו שהזכיר מרע"ה מלות קצרות וקטנות דרך כלל ואותם שהזכיר הנביא מבוררות ומלות ארוכות בכ"א וא' והענין שאותם שהזכיר מרע"ה הם בז"א צל עליונות כדפי' ולכך הם דרך קצרה דכל מלוי דז"א בזעירו וקמיטו אמנם אותם שהזכיר הנביא באריך ולכך הם באריכו דכל מלוי דאריך הם באריכו ודומה ענין זה למה שפי' בזה"ק בפ' תרומה באלפא ביתא דאל ברוך גדול דיעה או אל אדון על כל המעשים וטעם זה פי' בחש"ק שם:

פרק טו מיני השער בכל האצילות הם חמשה. הא' שער ראש אריך אנפין והוא סוד התפשטות הדעת מן החכמ' הסתומה הנעלמ' כדפי' ומגיע עד רישי דכתפין להמשיך לחכמה מוחא דז"א להמתיק השער הנובע ממנה כדפי' שם בפ' וכו'. ה"ב שער הזקן שהוא סוד התפשטות הדעת מן הבינה שבכתר כדפי' והם להמתיק הדיני' והם מדות הרחמי' ומתקשרי' בדין דז"א שהם ט' תיקוני' ואלו ואלו הם בב' תי' כאשר יתבאר בעין שמש בעז"ה. ה"ג שער ראשה דז"א והוא התפשטות הדעת מחכמה ובינה ובה תלוי כמה בחי' הדין עד הנהגת הדיני' התחתוני' דכל מציאותם דיני' בסוד שברי' ותרועה ותקיעה כאשר יתבאר במקומו בעין שמש. ד' שער דיקנא דז"א והוא סוד הדעת המתפשט מבינה והחכמה והוא כח הדין המתוק יש בו כח לבטל החיצוני' ולהנקם מהם ומלחמות השם משם ודאי כאשר יתבאר במקומו בע"ה. ה"ה שער ראש הנקבה וסודו הוא ה' בחי' סוד ארגמ"ן נעשה אחדות גמור' יש בו דין וערוה ולפיכך ניתן להכסות ולהעלי' והיינ' סוד הדעת בראש הנקבה ג"ר שבמ'. והנה יקשה שהיה בדין שידמה שער זעיר לשער אריך והנה ישתנו בכמה דרכי' ה"א סוד שער זעיר שער הראש דין ושער הזקן רחמי' מדות של רחמי' שהזכיר מרע"ה להתפלל על ישראל במרגלי' כאשר נבאר שם ושער אריך בהפך שהרי שער הראש הם תי' ראשון כמעט ומהם ימשך ההשפעה וההנהגה אל החכמה ושער הזקן שרשו הדיני' ולכך יש בהם חוזק כדפי'. והיה ראוי שיהיו שערי זעיר לרכך זה שער הראש רחמי' ושער הזקן דין קשה כיון שאפילו בשער אריך הראו הקושי כדפי'. ה"ב שאחר ששער ארי' יתפשט אל המוח לזעיר כדפי' לעי' בפ' ובח"ב בפ' א"כ למה לא נמתק הדין שבשער והי' ראוי שילבין וירכך מלובן השער העליון הבא מהמוח העליון חכמה סתימה. ה"ג ששער דיקנא דז"א הם למטה רחוקי' יותר ויש בהם רחמי' והיה ראוי שאחר שהם רחוקי' ויורדי' למטה. ישחירו וידינו ויתקשו בקושי הדין. והתירוץ לכל זה הוא כי סוד השער בז"א הם צינורו' ומעברות למחשבה חכמה העליונה וכל מה שיחשוב שם הוא סוד חיי העולמות וקיום הספי' וקיום הנמצאו' וזהו סוד הדעת המתפשט מן החכמה העליונה לקיום הנמצאו' וחיי ההנהגות כולם נובעות ג' ראשי' עליוני' משם ונשפעי' לחכמה ראש להנהגה התחתונה כולה. והנה החכמה מוחא בזעיר כל מחשבותיה הם הנהגות לספי' האיך יתקיימו הדיני' והם עיקר ההנהג' התחתונה והתפשטות הדעת משם והמחשבות המתפשטות