אילימה קמא

סוד הדעת מעלים המציאות הזה שהוא שורש לו"ק והוא רחמים ואין שרש לדיני' שם כלל ע"י בחי' הדעת שהתפשטותו למטה יחייב הספי' אמנם הפנים הם שרשי הרחמים והתפשטותם תי' לדיני' המתפשטי' ונפעלין במקום האחוריים ואלו היו מאירים מסוד הדעת ח"ו לא הי' תיקונם תי' אלא קלקול והבערת הדינים כיון שחיובם משם שהרי העלים העורף בחי' השרש' הדיני' להעלמו שע"י התפשטותו ישתלשלו למטה כדפי' לזה לא יעלים וסוד ההעלם הזה דהיינו קדו"ש היינו מחמת העלם וקדושת הכתר מצד עצמו ואז אין הדיני' מאירי' משם מחמת מיעוט הזמנתם להתקדש משם וה"ס וקדשת את הלוים ולזה אין חיפוי חי' עולמות חיפוי על צד האמת כדפי':

פרק ג הנה מהכתר עד סוד המצח הם ד' בחי' הא' בחינת המצח והיא הבינה ובחי' בסוד קדושה חי' כדפי' בפ"א. הבחי' הב' היא בחי' רצון והיינו מרצון העליון התפשטות גולגלתא שהיא הכתר עצמו הנמצא מרצון הרצונות כדפי' בתמר א' וב'. הג' התפשטות החכמה בבינה דהיינו התפשטות ט' ספי' חכמה ובינה וט' ספי' דהיינו מאתן וע' עלמין שהחו"ב כוללות כלל גדול והז' מי' והיינו התפשטות מהחכמה עדן עילאה שעם היות שהחכמה מוחא נעלמת עכ"ז יפתח בסוד בחי' זו כאשר יתבאר. הד' סוד הדעת שאינו כאן כלל כדפי' בפ"ב. והנה התפשטות החכמה בסוד הבינה תתעלם בבינה עצמה ולכך פי' שהחיפוי הוא בתי' חכמה בתוך בינה ושם יתגלה הרצון כתר בחכמה וסוד הדעת איננו שלא יעלים המציאות והנה כאשר יזדכך בחי' הבינה יגלה בחי' החכמה והכתר דהיינו הרצון והתפשטות המצח דהיינו ר"ע אלפין נהירין שהם מאורי אורות דבוצינין שהם מבחי' הבינה ועם היות שהבחי' הזאת נעלמת היינו שהיא נעלמת בערך שאין מציאותה נפתחת בל"ב נתיבות בפתיחת החכמה. אמנם היא נפתחת להשפיע אל עידון הנשמות ולהאיר הספי' ולכל כיוצא מענין ההשפעה לא התפשטות עצמותה כמו התפשטות החכמה ממש בל"ב נתיבות לפעול העולם ומציאותה וכחה נגלית בהם והענין שסוד החכמה מוחא הנה המוח הפעלותה והתפשטותה הוא באיברי' הראשיי' ואחר שהכתר נכנה בו' תיקוי' הן אמת האי חכמה מתפשטת מהתיקוני' ולחוץ אמנם בתי' עצמם היא מתפשט' דהיינו שהחכמה מוחא תפעול בתוכיותה אל המצח והעינים שאין ראות אל העינים אלא מן המוח וכן החוטם ושאר כל התי' שהחכמה מוחא נשמה אל התי' שהם כלים אל החכמה מוחא וכמו שהחכמה למטה נשמה אל הספי' ופועלת בתוכם כך החכמה העליונה מוחא סתימא מוח זה פועל בתוך הכלים הם התי' לא"א וענין זה פי' בחש"ק שער ג' סי' ה':

פרק ד בחש"ק סי' ו' הקשה ר"ש היאך אפשר שיתגלה הכתר הנעלם הנקרא רצון במצח למטה ומה גם לדעתו שאין גילוי אל הכתר כלל ופי' שסוד המצח הוא הבינה כדפי' וסוד הרצון מתגלה בה כדפי' אמנם הענין הוא שהכתר נקרא רצון הרצונות המסתתם ומתעלה ונקשר בסיבתו למעלה דהיינו בחי' הכתר שבחי' כדפי' פשוט ממנו התפשטות שרש לכל הנמצאות בסוד הדעת המתמצא מרצון הרצונות לא בבחי' דעת בבחי' שער שכבר פי' שסוד הדעת הזה אין שער על המצח והנה יש בין בחי' הדעת הזה לבחי' זאת כמה בחי' כי בחי' דעת בבחי' שער הוא התפשטות נובע בבחי' הפעולות המתפשטות שהם בבחי' שער כדפי' במקומו אמנם בחי' הדעת הזה הוא סוד הדעת בהיותו בסוד רצון הרצונות מלמעלה ומה בין זה לזה כי אלו הי' הדעת בבחי' שער הוא לבוש ואינו עצמות כדפי' שם והרצון הזה נעלם מתפשט ומתתקן בתי' ברדתו אל המצח שהוא בחי' המתגלה מהעצם וכשתדקדק תמצא שהשער הוא לבוש מלביש העצמות כולו אלא שנפתח בין השער המלביש כל בחי' זו דהיינו מה שנראה מעוגל בפנים שהוא כולל מצח ועינים ואזנים וחוטם ופנים כי הפה נכללת בתי' דיקנא כאשר יתבאר. והנה להיות הרצון הזה מצד הכתר עליית שורש הנמצאות כולם וגלוים במצח הנה יכלול הרצון הזה כל המציאות כולו לכך בסגולתו בפלא על כמה פרטים עד אין תכלית יכלול מלמעלה עד שכל הדיני' יתרצו מרצונו ויתוקנו כל בתי דיני' כדפי' וימשך הרצון בכל העולמות אפי' בעולם התחתון להתקבל התפלות שזה מציאות תחתון עד הגשמות הזה שהכל מושרש ברצון זה ודאי ומשריש כל הנמצא בתוכו ודינים מתרצים ותפלות מתקבלות ואנו נקשרים בתוכו ולכך אנו מתרצים בשבת שעת המנחה שעת גילוי הרצון וראוי לאדם להתרצות שם ולהכלל שם וז"ס רצויינו בפסוק ואני תפלתי כדפי' שם בסי' ה"ו והנה מטעם התפשטות הרצון ממדרגה למדרגה אפי' עד התחתונים הם מתרצים ימצא תי' הדינים בספי' וימצא תי' בכל ב"ד עד אפי' אשו של גהינם מתבטל מפני שצומח מדין גבורה והדין והנשמות על ישראל הנוספות מתרצות וכל המציאות ברצון:

פרק ה הנה אחרי אשר הפלגנו בענין הרצון הזה