אילימה קכח

לו התעוררות ומצד א"ס שאינו צריך התעוררות הרי דבריה ההיא שלימה לא יחסר כל בה ומצד הכלים הפועלים שצריכים התעוררות אין הברי' ההיא שלימה שחסר' מעלת ההתעוררות ולזה יהיו הנמצאות מראש ועד סוף חסרים ההתעוררות כאשר יתבאר. וא"ס לא יעלה ולא יוריד בו התעוררות כלל אלא תמיד אור שפעו והויות הנמצאות ממנו בל יפסק אפי' רגע והכתר אמצעי בין זל"ז מצד מעלה א"צ התעוררות אלא תמיד הוא מאיר אמנם התחתונים מוכנים לקבל ולזה כשנרצה להעלות ההתעוררות לא נכנהו אלא עד חו"ב זכו"ן התחתונים אמנם זכו"ן שבכתר תמיד משפיעים תמיד הם מולידים בלי הפסק כלל ועיקר:

עין הבדולח תמר ב תמר ב יהיה בביאור הכתר בב' תי' רא"ש ושע"ר וכיוצא ובו כ"פ פרק א הכתר בעל הרחמים לאין תכלית נק' לובן העליון או בעל הלובן מחשוף הלבן וכיוצא והנה הספי' למטה יש בהן דין והכתר אין בו דין כלל אלא אדרבא כל מקום שהוא מתגלה אין בו דין והדין מתבטל והיינו דכתיב כורסיי' שביבין די נור דהיינו שהוא יושב על כסא הדין לבטלו ולהכניעו ולכופו לרחמים וכל מקום שהוא נראה הדין נכנע ומתבטל והנה כאשר יתלהבו הספי' התחתונות בדינם ויתגלה אליהם השרש העליון דהיינו התיקו' שבכתר מיד ישקיטו בדינם והיו כלא היו ולכך מצחא דלתתא דינא כשמתגלה מצחא דא"א לה מיד ישקיט דינה וכן לעיינין וכן שאר התיקו' כאשר נבאר בע"ה. ועתה לפ"ז יקשה שהיאך יפעל הדיני' בהבדל מן הכתר והרי אפי' בא"ס אין ראוי לסלק הפעולית ממנו כדפי' בעי"ן כ"ל כ"ש שנסלק הפעולות מהכתר ואין ראוי לשום פעולה מן פעולות הספי' שתהי' בפירוד ח"ו אלא כל י"ס משתתפות בה שאין פירוד בספי'. ועוד קשה שהרי הגבורה דין הקשה ובהכרח היא מושרש' בכתר והיאך יהי' הכתר נכלל מהגבורה ולא תהי' דין. ועוד יקש' שהרי הגבורה כלולה מי' והרי הכתר או ענף ממנו בסוד הדעת הוא כלול בה והיאך יפעול הדין והרי ג' קושיות אלו הם בדרוש הזה. והנה לתי' הא' יתוקן כמו שביאר' ענין פעולת הדינים לגבורה בכח א"ס כדפי' בעין כל תמר. והענין שא"ס נשמה בכתר וכתר בחכמה וחכמה נשמה בבינה והבינה נשמה בז"ס פועלת הדינים בכחם כנשמה בתוך הגוף ולא יתייחסו הדינים אל הנשמה כמו שלא יתייחסו הפעולות הגשמיות מהנשמה שהרי אין האיברים פועלים אלא מכח הנשמה אשר בתוכם וכן אין הספי' פועלות אלא מכח א"ס וכח"ב אשר הם המשלחי' החיות לכל הפעולות שאם לא כח החיות א"ס בכתר וכתר בחכמה וחכמה בבינה ובינה בספי' מאין היה כח לספי' לפעול כלל א"כ לא ימצא שום פעולה בהם לא קטנה ולא גדולה שלא תהי' מכח א"ס וג' ספי' ראשונות ולא יתייחסו הפעולות ההם אליהם מפני שיתרחקו מא"ס הרחק גדול בסוד נשמה לנשמו' ויתרחקו מן הכתר ורחמו מפני שהוא כנשמה אל החכמ' ויתרחקו מן החכמ' שהוא כרוח אל הנפש ויתרחקו מן הבינ' מפני שהיא כנפש אל הגוף ואל הגוף עיקר הפעולות והנה בזה לא ימצא שום פעולה שלא ישתתף הכתר בה על הדרך הזה והארכנו בביאורו בעי"ן כל תמר הנז'. ואל הב' שהגבור' נכללת בכתר הן אמת שהגבור' נכללת בכתר והרי פי' בתמר הקודם שהתי' הם ט' דהיינו שרש לט' הספי' ובכללם הגבור' אמנם הענין מתבאר במה שנבאר לקמן בסוד תיקו' דיקנא שנאמר בה לבושי' כתלג חוור. והנה הענין בקצרה לתי' הקושיא הוא כי כל מה שיהי' מדת למטה בספי' הוא בכתר שרש להשבית הדין והטעם שכל מדה ומדה נכללת אחר שרשה וכאשר הגבור' מלהבת דיני' ומתחז' היינו מצד התעלמות השרש והיותו פועל בהעלם כנשמה ברוח ורוח בנפש אמנם כאשר הנשמה מגלה עצמה ומשפעת ממש כהשפעת הגוף אבר אל אבר דהיינו השתתפות הכתר בפעול' עצמ' בספי' יתגל' שרש הגבור' אל הגבור' ומיד תלבין אדמימות' מפני שהשרש הנעלם העליון לובן ורחמים א"כ בהגלה יתבטלו הדין מפני השרשים העליונים והנה השרשים ההם נשמות לספי' למטה ופועלים בהשתתפות בפעולות כהעלם נשמה אל הגוף ואז אין השרשים משביתים פעולות הענפים והדינים נפעלים אמנם כאשר יתגלו עוד ויאירו אורם ממש והשפעתם מן הכתר אל הגבור' והחכמה והבינ' בלתי