אילימה ק

שנשלם עון העגל והתחילו בחטא ב' עגלים במקום עגל א' כאומרו כרפאי לישראל ונגלה עון אפרים וכבר פי' בזוהר פ' בלק בעובדא דינוקא שסוד עגל המדבר ועגל ירבעם הכל א' והתחיל אור זה בשכינה להחשיך מועט מועט והתחיל חסרון הלבנה ואותו האור העליון המאיר החשיך במאורו אמנם לעולם היה אור בית א' בינה וכפי שנוי הבחי' מדין לרחמים היו ישראל עולין ויורדין מצליחים ונוצחים או גולים ונדחי' עד גלותם ונמשך גלות' ע' שנה כנגד ירידת המדרגו' מאור הבינה עד אור המל' בית ב' ובגלותם נמשכו כפי הנהגת הדין והגלות בסוד אופן והיה ההנהגה בהנהגת ז' ספי' ודינם אמנם מטעם זה היה להם נבואה והצלח' קצת בצדיקי ישראל במלכות בבל עד שהגיעם קיצם. ואלו לא ערבו זרעם בזרע גויי הארץ בנות אל נכר ראויה היתה גאולתם לנסים לא כנסי מצרים אמנם קרוב אליהם שהרי גאולתם מצד השמיטה היתה אלא שטמאו עצמם בגויי הארץ כדפי' בפ' והאירה השכינה כשיעור אורה מה שהאירה ונבנה הבית במציאות' אמנם בנין לאה ויגע מקטרגים עליו החיצונים מפני שכך גורם המדה שהרי המקטרגים תחתיה וסביב לה כמה אויבים ומה גם שלא הוכנו כולם לגאולה מטעם זה ועמדה הבית מה שעמדה קצתו בגלות וקטרוג האויבי' וקצתו בנחת לפי מעשיהם בהנהג' אור המל' שהוא בדין **(בס' חס"ל נהר ט"ו הגיר' ממוזג)** עמהם פעמים כך ופעמים כך וכמה צרות סבלו כל ימי הבית ואח"כ החשיך אור השכינה מכל וכל ונתלבשה באופן והתחילה השכינה לירד באור ההנהגה בהיכלי נוגה ועצם השמים ולבנת הספיר בסוד אופן ותרד השכינה עד תחתי' כדפי' בהיכלו' בפ' פקודי סי' וזמן נפילת' היא כשיעור משך גלותינו וגלותה וההנהגה בין זה לוה בהנהגת אור אופן כדפי' לעיל ויהיה העולם ניזון בספיחים ובספיחי ספיחי' בסעד וסמך תפילותינו כדפי' לעיל בפ' ומה שישתנה מצרה לרוחה יהיה כפי טובתם וכשרותם בגזרה עליונה:

פרק כג עם היות שדברנו לעיל בהנהגות סתם עכ"ז כבר ביארנו בפ' שיש ביד הצדיק להוסיף אור בהנהגה ולכך היה זמן שג' צדיקים שנו ומן ההנהגה שינוי גדול ומשם נקיש לכל דור ודור שהצדיקים משנים הנהגה ומאירים אור עליון והם יוסף ומשה ודוד כדפי' בזהר בפ' סי' בענין צדקתך בשבת. והענין שמשה רבינו ע"ה ויוסף ודוד מצד מרכבתם הנהיגו השכינה מאור עליון הנהגה גדולה ופתחו לה מקורי אור לפי חסידותם ולכך יוסף מצד מעשיו הי' פותח לשכינה אור היסוד ולכך נק' דבר האי"ש אדונ"י הארץ ודאי בעלה דמטרוניתא מצד היסוד לא בעל ממש שהבעל ממש היה יעקב וכשמת לא החשיכה אורה מכל וכל שנשאר יוסף אמנם יוסף כשמת החשיך אורה מכל וכל ולכך אנו אומרים צדוק הדין על המקום הידוע שיוסף פתח לשכי' מצד נשמתו עם היות שהיא מצד עצמה היתה מתנהגת בהנהגה תחתונה מצד הגלות היה כח ביוסף להנהיג אור היסוד וכשמת נסתם ונחתם אותו המקור ואותה הבחי' נעלמת ונסתרת ועוד כל ימי עולם לא נפתח כיון שהצדיק נתעלם וכן מרע"ה עם היות ששכי' מנהגת למטה היה סוד אור הדעת מאיר ע"י טוב מציאו' מרכבתו והיתה שכי' מאירה מאור זה מצד ייחוד יוסף עמו כאומרו ויקח משה את עצמות יוסף עמו להמשיך אור יחודו לשכי' ממדרגת מרכבתו אל הדעת העליון וכשמת מרע"ה נסתם ונעל' המקור ההוא ושוב לא נפתח ולכך אנו מצדיקי' את הדין עלינו וכן דוד בטוב הנהגתו בסוד מרכבתו אל השכינה האיר השכינה וקשטה בסוד קישוטיו הארה נחמדת כל ימי חייו עד שבחר הקב"ה בתיקוניו בשיריו וזמריו יותר מבנין הבית והארת הבית מלמעלה כאומרו כי טוב יום בחצריך מאלף כדפי' רז"ל ולכך כשמת דוד נעלם ונסתם המקור ההוא ושוב לא נפתח וחשכו מאורי השכינה ועם היות שנפתח מצד שלמה בבנין הבית עכ"ז אינו דומה אור לאור ואלו הג' אורות נסתמו בשבת שעת המנחה לכך אנו מצדיקים בשעת המנחה לפתוח המקורות קצת מה שאפשר להאיר מלמעלה בשעה זו ע"י הזכרת **(בחס"ל צער)** שער העליון להאיר השכינה ממצח הרצון גם מהמקורות האלו שנסתלקו ונעלמו ברצון העליון שהם יוסף יסוד משה דעת דוד מלכות וזה ע"י מה שפי' שמציאות אלו מצד מרכבתן ענין לעצמו שאינו משתלם ע"י שום תמורה בעולם ומכאן נלמוד שהצדיקים מתקנים השכינה בגלותה ופותחים לה מקורות כל ימי חייהם לפי מציאות מעשיהם בעולם. ומה שאנו אומרים בפ' הקודמים מענין ההנהגה היינו לפי הכולל אמנם פרטיות הצדיקי' בכל דור ודור היו משני' ההנהג' כפי מעשיהם ומחשבותם במרכבה העליונה והשכינה משתנית בטובת הצדיק וכשרותו כדפי':

פרק כד בסוף גלותינו זה קרוב לזמן גאולתינו יתחזקו הצרות לישראל תכלית החוזק ויצר להם ויאמרו להרים כסונו ולגבעות נפלו עלינו מפני הצרות הגדולות אשר יסובבום מכל עבר ומכל פנה ויתרבה הצער עד אשר לא יפנו אבות אל בנים וכל מי שימצא עצמו לו לשלל גבור נוצח יקרא והטעם שהשכינה תדין את ביתה ויביאם על מסורת הברית כדי לזככם אל הגאולה ואל הטוב המובטח לנו ע"י נביאיו והטוב ההוא שעור לא יכילהו שכל ורעיון שלא תזכר גאולת מצרים ונסים לפני גאולת ישראל ונסים ונפלאות כאומרו ולא יאמרו עוד חי ה' אשר העלה את ישראל ממצרים כ"א חי ה' אשר העלה וכו' ויהיו הניסים וגלוי השכי' לישראל בפלא ויאמרו כולם אשר