חנה אריאל ויקרא עב

פי' שבטלו ממנו כחות טבע הגוף שמתפעלים מעצמן אל ישות העולם ככל דברי חפץ בעולם אלא לא הי' לו ע"ה שום התפעלות אלא מן כח אלקי שמתפשט ע"י נשמתו בגו ומתקרב אל מציאות העולם ועי"ז קיים עלמא שהביא בעולם אור ההוי' והנצחיית. אל לפי שהי' בבחי' מרכבה לגמרי למעלה ממדרי' טבע החיות המוטבע בעולם. לכן הי' כל העולם כמנהגו נוהג אפי' האה"ע לא היו מנגדים לו ואמרו נשיא אלקים אתה בתוכנו מנושא מערכם ומניח להם ערכם על מצבו ומעמדו של עצמן. אך כתי' וכרות עמו הברית לתת את ארץ הכנעני וגו' לתת לזרעו. לזרעו דוקא. וכמשנ"ת פהק"ו הפי' דהיינו כחות המדות הגופניים הטבעיי' שיהיו גם הם במציאותם הזה (שלא בבחי' מרכבה וביטול כאאע"ה וכל האבות והשבטים שהיו כולם בבחי' מרכבה כידוע) בברית עם ה' להיות להם לאלקים. והן הן הנשמות דבנ"י שפרו וישרצו וירבו במצרים שהם לא היו במדרי' בחי' מרכבה כלל. אך ענין האמונה שבירושה מאבותיהם ונגלה עליו אדה"כ דאאע"ה הנ"ל נמצאת בקרבם. ועי"ז עלו כל הנשמות שנשרו מאדה"ר ובאו בגופים והי' אפשר להם להתעלות עד שיאיר אור האמונה בהם שיתפשט אור האלקות גם במקום המדות הטבעיי' דכנעני כו' כנ"ל, אלא שלזה היו מצרים (שהיו אז במזל טלה עליונים לכל מדות הטבעיים דקלי') מנגדים להם ויעבידו מצרים את בנ"י וגו' וימררו את חייהם כמשנת"ל ענין פן ירבה וכו' עד שנגלה עליהם ממה"מ הקב"ה. וע' פהק"ו שזה הי' רק בבחי' פלא ומקיף עד מ"ת ואנכי ולא יהי' לך מפי הגבו' שמענום בא בקרבם כח הרמ"ח מ"ע מדבור אנכי וכח השס"ה ל"ת מדבור לא יהי'. וכלומר שנגלה בקרבם הכח אלקי שכשיעשו מצוה כמאמרה יהי' עלי' שם מצוה שהוא שם הוי' כידוע שהמ"צ הם בא"ת ב"ש י"ה. והיינו שמביאים הוי' נצחיות בהדבר מצוה בפנימיותה שיהי' לדבר המצוה קיום נצחי לעד שאף שגוף הדבר שנעשה בו המצוה נפסד מ"מ הכח שבו נשאר קיים לעד עד שלעוה"ב ותחה"מ והי' בדבר שנעשה בו ענין מצוה כידוע וכמ"ש בכ"ד. וענין השס"ה ל"ת הוא שיש בחיות דנשמתם בגופם כח משס"ה גידין עליונים דמלכא עילאה. ולכח הזה מזיק עשיית הל"ת כמ"ש עד שלא באת לידי מדה זו אכלת חלב אי אתה ענוש כרת וכו' וכמ"ש בפהק"ו. אך זה הכח בישראל מאחר שקבלו מפי הגבו' מאנכי מי שאנכי דלית דידע לי' בר איהו אין זה הכח מורגש ממנו כלום לעצמן של ישראל. רק קמי' שמיא גלי' הכח וכן מה שנעשה על ידו בעולם. ומעתה יש לבאר ענין הפלוגתא דר"י ור"ע (הנז"ל פ' הקודם הכל באריכות). דר"י אומר כללות נאמרו בסיני ופרטות באוה"מ ור"ע אומר כללות ופרטות לאמרו בסיני ונשנו באוה"מ ונשתלשו בערבות מואב פי' כללות ופרטות הוא כענין סוכ"ע וממכ"ע הידוע ומבואר בכ"ד. שהחיות לעולמות שבבחי' סובב הוא בהשוואה לכולם לכל הפרטים דעולם הוא מהווה אותם באור שוה לכולם. וממכ"ע היינו שמתגלה החיות לכל פרט ופרט דעולמות לפ"ע ומדרי' מצבו ומעמדו. וכמ"כ יובן בענין כח המצות להביא אור האלקי' בעולמות שמה שקבלו ישראל מפי הגבו' כנ"ל הוא הוא בחי' כללות (כמו סוכ"ע). ובחי' פלא מהם. ומה שהי' ע"י מרע"ה שהוא הדעת דכ"י הוא בחי' הפרטות (כמו ממכ"ע כי בא בקרבם בבחי' הדעת והרגשה וכמש"ל פהק"ו עיי"ש, ודעת ר"ע שכללות ופרטות נאמרו בסיני ונשנו באוה"מ. פי' שמ"ש וידבר ה' מאוה"מ דבר אל בנ"י וכדומה הוא להביא גילוי כח המצות שיבוא בבחי' התפעלות אלקות וזהו באוה"מ ושכנתי בתוכם וכנ"ל פהק"ו שהוא בחי' התפעלות אלקי' שלמע' מהתפעלות הנשמה והוא יחוד קובהו"ש בתחתונים כלומר הכח דמצות רמ"ח אברין דמלכא ושס"ה גידין שמפי הגבורה שמענו בא בבחי' התפעלות אלקות. והנה נת"ל ענין פ' הארה דדוהמ"ד שהוא במשכן אינו הרגשה וידיעה מיחוד אלקות בעולמות מענין בידיעת עצמו יודע את כל הנמצאים כולם כמשנת"ל בארוכה בענין ההר. ואינו מתפשט למטה במקום המדות הטבעי'