חנה אריאל שמות רפז

עצמו לא נשתנה ממקומו בחיות המשתלשל בבחי' הברית דמי נח עם כל נפש חי' וכנ"ל באריכות בפהק"ו. והקבלה שקבלו במ"ת היתה בבחי' או"פ דחי' הנשמה. ולזאת באו הלוחות שמעשה אלקים המה ולא שהי' בריאה מחודשת בעולם כ"א ע"ד מ"ש במכות בכורות אני אומר ממקום קדושתי והכל נעשה ונת"ל בפהק"ו שהוא בבחי' האין הכלול באו"כ דהוי' אלקים שנעשה ליש בעולמות בו הוא האמירה וממילא הכל נעשה כי האין היא עיקר מציאותו של היש וכל שנעשה בבחי' האין ממילא נמצא בגוף היש בחיבור ד' סודות דמדרי' העולמות ע"י צירופי אותיו' מגלגלים החוזרים בעולם רק שממקום קדוש דמקום קדושתו יח' כנ"ל הנה זה בא בצירוף וחבור היסודות (ולכן לא ישתקע בטומאת מצרים כמש"ל). עד שנא' ועברתי באמ"ל אני ולא מלאך ור"ל שכח אלקות ממש היא הנמצא תוך צירוף וחבור היסודות דעוה"ז להיות ענין המשחית כענין מ"ש ולא יתן המשחית וגו' ואעפ"כ אומר שממקום קדושתו הכל נעשה. כמ"כ י"ל בענין הלוחות שמעשה אלקי' המה בגוף מציאותם בעולם הגשמי ומורגש בחושים גשמיי' הכל הוא רק מעשה אלקים ולא מצד ודרך השתל' המדרי' דמלאך ושרף ושליח. ובמעשה הזה בא מכתב אלקי' דיו"ד הדברות. הרי שירד אור המ"ת עד גשמיות העוה"ז וגופים שבו ועי"ז בא לישראל בבחי' חירות מהכל (ר"ל מחיוב ההשתל') גם בגופים ממש בבחי' עד ועד בכלל. באופן שגם בחי' הנפש חי' דכריתת ברית דנח נשתנה בבנ"י להיות גם הוא חי רק מחיי הנשמה דוקא. בבחי' הכח אלקי שבא בקרבם ממ"ת שבאו לידי מדה זו. והרי זהו ממש הענין בלוחות שמעשה אלקים המה ממקום קדושתו ית' כנ"ל (וכענין משנ"ת פ' יתרו בענין ועברתי אני ולא מלאך הנז' פה). ובמעשה הזה בא מכתב אלקים זרות וגו' עד שכמו שהיו רואים את הקולות דמ"ת בשעת מ"ת בעת שפתח להם את הרקיעים כנ"ל כן היו מסתכלים בלוחות ורואים את העשה"ד מכל צד, נמצא שבא גילוי אור הדברות במקום המורגש גשמי שאינו משתקע במדריגת המורגש גשמי דעולם זאת היתה נסבה שגם בישראל יבוא איר התו' בחיי הגוף שלהם בבחי' עד ועד בכלל הנ"ל ויש להבין את זאת בתוס' ביאור עפ"י מ"ש רז"ל ע"פ לא תקים לך מצבה אשר שנא הוי' אלקיך אהובה היתה בימי האבות ועכשיו (אחר מ"ת) שנא אותה. שענין המצבה כמ"ש ויקם יעקב מצבה ויצוק עלי' שמן שהי' ענין זה כמו עדות לכל באי עולם שגם במקום גשמיות העולה יש בו אור כונה אלקית ע"ד קיום האבות כהת"כ ברוחניות ועשו גם פ"מ (אף שלא נתקדש הפ"מ בקדושת תומ"צ שלנו כידוע בכ"ד). כמו ענין המקלות דיאע"ה שהי' סוד תפילין כידוע וע"י הפועל ממש דהקמת המצבה שודאי הי' ע"ד הכונה בקיום כהת"כ הנ"ל יועיל למי שיראה את המצבה להגיע באמונתו באור האלקי וגם בחיי הנפש בגופו יכיר את בוראו והיינו לפי שבהמצבה המשיך בה אור הכונה שלו וכל זמן שהיא קיימת הרי הכונה שלו מצוי' במורגש העולם עי"ז יהי' בנקל גם לבאי עולם להשיג ולבוא עד בחי' הכונה הנ"ל (ע"ד מ"ש במק"א שהרב"י שאל מאריז"ל במה שהיא יגע מאד בהשגת איזה פשט בגמ' עד שעצר כח להשיגו ואחר איזה זמן שמע שמלמד א' פשוט לומד הסוגיא כפי הפשט שלו והשיבו האריז"ל שע"י שהוא המשיך גילוי הפירוש הזה בעולם עי"ז גרם ששאר באי העולם גם הם יכלו להשיגו), וזה הי' בימי האבות עד שלא ניתנה התו' דוקא שהיתה האמונה צריכה לאיזה העלאה או המשכת כח מלמעלה להביא אור אלקי בעולם אפי' בדרך קיום התו' ברוחניות הנ"ל, אבל אחר מ"ת הרי נא' לא תעשון אתי וגו' וכפמשנת"ל בארוכה בפ' יתרו שאין צורך לשום המשכת כח או העלאה כמש"ש ולכן שנא את המצבה. ומכ"ז יש להבין בתוס' ביאור למש"ל שעל ידי הלוחות דמעשה אלקים ומכתב אלקי' וכו' הוא עדות לישראל שאור הדברות מצוי בהם בחיי הגוף בבחי' עד ועד בכלל הנ"ל: