חנה אריאל שמות רעה

עדיף מנביא שע"י הביטול דבחי' החכ' יוכל לינק ידיעות נעלמות עליונות מאד נעלה להיות מכיר אותן בנר"נ שבגופו בהכרה ממש בהן כפי מה שהן למעלה מעלה. מה שאין הנביא יכול לראות במראה הנבואה כלל וכלל כנ"ל. ואעפ"כ מעלת ומדרי' הנבואה איננה נכללת ונמצאת במדרי' החכמה גרידא. כ"א ע"י בחי' לבב חכ'. ר"ל הזדככות הלב מהכרת החכ' (בל"א די הארץ דער פון). עי"ז יוכל לראות מראה הנבואה לפי הערך במשקל אל דעות

והנה ידוע המאמר נתאווה הקב"ה (שהוא בחי' י"ס דז"א) להיות לו דירה בתחתונים ומטעם זה ברא העולם וכן במאמר נעשה אדם נמלך וכו'. ולכאורה יפלא מאוד הלא ידוע ומבואר בסה"ק בכ"ד שכל עיקר עליית הרצון לצמצם אא"ס ואד"ק וכו' הוא רק להיות בחי' מלך על עם דוקא ומחמת עליית הרצון הזה נעשו כל הצמצומים והשתל' המדרי' עד י"ס דאבי"ע ובריאת הנמצאים מאין ליש במדרי' דבי"ע העובדים את רבונם וא"כ איך יצוייר שבמדרי' השתל' י"ס הנאצלים כבר יהי' עדיין עצה והמלכה אם לברוא העולם אם לאו וד"ל (וגם בענין העבודה עצמה יש להבין מהו ל' עבודה כלפי מעלה. הלא הוא ית' א"צ לבריותיו ח"ו והרי כולא קמי' כלא ממש חשיבי' ואיך שייך לשון עבודה שאמר הכתוב ועבדתם את הוי' אלקיכם כו' אותו תעבוד. דמשמע הלשון כעבודת המלך בו"ד שצריך לעבודת עבדים. וכן מפורש להדיא בספרי קבלה שהעבודה צורך גבוה ממש היא. והדבר פלאי וצריך להבין את זאת). והלא במאמר פתח אליהו אמר ואפיקת עשר תיקונין ובהון אתכסיאת מב"נ וכולא לאחזאה דאית צדק ומשפט כפום עובדיהון דב"נ ואיך יתיישב זה עם האמור שגם אחר אצילות הנאצלים לא תהי' בריאת העולם עדיין בהחלט גמור עד שאומר נתאווה ונמלך כנ"ל. אמנם הנה ידוע ענין המלכים שכבר מלכו בארץ אדום דעולם התהו (ומעין כוונת עליית הרצון דמלוכה על עם ראשית הסיבה הנ"ל) ומתו. וימלוך הדר וכו' שם מ"ה החדש כידוע במדרי'? הפרצופים דעולם התיקון עד המלך החי וקיים לעד ולעולמי עולמים דבי"ע. י"ס דז"א דאצי' בפ' גמור. והוא צו"מ כפום עובדיהון דבני העולם. ואין הכוונה בצו"מ שיהי' דוקא משפט לענוש החייב וכו' שהרי אדה"ר נברא ויניחהו בג"ע לעבדה וכו' ולאכול מכל עץ הגן בטרם ידע מרע כלל. ואם לא הי' אוכל מעה"ד לא הי', בא לידי רע לעולם ולא הי' ראוי לעונש כלל. אלא הכוונה לומר סדר בנין העולם באופן זה. שמפרי פי איש תשבע בטנו ועובד אדמתו ישבע לחם. מכל מין לחם שהוא עובד אדמתו בו וזורע חטה או שעורה או נוטע גפן תאינה וכו' ממנו ישבע. וזהו צדק ומשפט כפום עובדיהון דב"נ שהאדם יהי' בעל בחירה לפעול בעולם כרצונו. וכפי פעולתו כן יאכל וישבע ויהנה ויתעדן ויזדכך ויעלה למעלה מעלה הכל בצו"מ. ואין זה נק' עבודת עבד כלל רק כבן חורין שעובד אדמתו וישבע לחם ואעפ"כ עבודת המלך הקדוש הוא שעלה ברצונו אנא אמלוך על עם שע"י עבודת' דוקא יקבלו פרס מאת המלך לאכול ולשבוע ולעלות מעלה ליהנות ולהתעדן וכו' (ועבודת עבד ממש נתחדשה אחר אכילת עה"ד טו"ר ואז נעשה ונמצא בחי' עבד עברי ועבד כנעני ואמה וכו' כמ"ש במק"א וית' קצת לפנינו) ועפ"י הנ"ל יובן ג"כ למעלה במדרי' יחוד אא"ס ב"ה בפרצוף י"ס דז"א דאצי' שבזה הי' תחיית המתים דכלי המלכים דתהו במדרי' בחי' עולם האצילות בבחי' מלכות, המלך הדר שם מ"ה החדש דז"א דאצילות דאיהו וחיוהי וגרמוהי חד והוי' הוא האלקים בגילוי בלי הסתר פנים העליונים ואעפ"כ יש מציאות שם הוי' ושם אלקים וכל מיני פרטיות ענינים דצדק ומשפט כמובן למשכיל משנת"ל כאן והכל בבחי' יחודו ית' האמיתי דאותו"ג חד וזה הוא עיקר אמתית המציאות של כל מה שנברא ונוצר ונעשה בעולמות בי"ע אחרי חידוש הרצון לבריאה כי הנה ידוע שמעשה בנ"א אין דומין כלל למעשה ה' שבמעשה בו"ד