חנה אריאל שמות רנה

מנדבת הלב זה יכול להיות גם בלא כתית. ואומר עוד ואתה כנ"ל בבחי' הדעת המאיר לישראל דרך הענן כי לא יוכלו לעלות למדרי' עצמו של מרע"ה וכמ"ש ונגש משה לבדו אל ה' והם לא יגשו. הקרב אליך את אהרן אחיך. פי' אליך ממש שלא יהי' הענן מכסה בינו לבינך ועי"ז יבוא לקדשו וכהנו לי שגם הוא יגש להקריב כדוגמא כעין מ"ש ונגש משה לבדו אל ה' ונת"ל פ' תרומה בענין תקחו את תרומתי שאהרן הוא בחי' אתעדל"ע הבא לעשות אתעדל"ת וזהו שושדמ"ט וכמ"ש בכתבים דאהרן הוא א' ה"ר ן' פשוטה כענין ימינך פשוטה לקבל שבים. וז"ש באהרן בהעלותך את הנרות שהן נש"י ולכן אחר שאמר הכתוב הקרב אליך כלפנים מן הענן א"כ צריך אהרן ללבושים כדי שיוכלו בנ"י לקבל ממנו ובחי' זו הוא כעין משנת"ל במשה ויכסהו הענן למשה. אך יש עוד בחי' אחרת שצריך ללבושים כי מאחרי שאהרן מצד עצמו כתיב בו והם לא יגשו א"כ כשאומר הקרב אליך את אהרן כנ"ל צ"ל ג"כ כעין מ"ש במשה עלה בענן ונתקדש בענן שהוא הענן דויכסהו להר. והיינו שצ"ל ב' בחי' לבושים. א' שיתעלה אהרן עצמו ע"י הלבושים. ב' שיוכל להעלות את נש"י בהעלות את הנרות כנ"ל. וזהו ועשית בגדי קדש לאהרן אחיך שמשה יעשה הלבושים שזהו דוגמת הענן דויכסהו להר. לכבוד ולתפארת היינו לצורך אהרן עצמו שיהי' לו כבוד ותפארת דבחי' הקרב אליך הנ"ל. ואמר עוד הכתוב ואתה ר"ל בבחי' העצמיות שלך הנ"ל בואתה תצוה. תדבר אל כל חכמי לב ועשו בגדי אהרן לקדשו לכהנו לי. כיהון ידוע שהיא ענין שימוש ומלאכת עבודה דהיינו מה שבא לעשות אתעדל"ת שצ"ל ג"כ ע"י לבוש כנ"ל. וכמו שע"י תרומת המשכן נעשה כלי אל בחי' ושכנתי בתוכם ככה עשיית ההעלאה דנש"י צריכה לבוא ג"כ ע"י א' ה"ר ן' הנ"ל בבחי' לבוש הנעשה מלמטה. ולכן אומר ג"כ בדוגמא שוה כמ"ש בפ' תרומה דבר אל בנ"י שעי"ז הדבור ויקחו לי תרומה דקאי על תרומת המשכן. ככה ואתה תדבר אל כל חכמי לב וגו' והם יקחו את הזהב וגו' להעלות אותם משאר תרומת המשכן לעשותן לבושים לאהרן. שהוא מדרי' עליונה משאר תרומת המשכן. אף שהן כלי לושכנתי בתוכם. אך בחי' ושכנתי בתוכם הוא רק דרך השראה לבד וכאן לגבי אהרן יבואו בבחי' לבוש ממש. וגם נת"ל שגם בחי' ושכנתי בתוכם אינו בא להתגלות בבנ"י אלא ע"י הענן דויכסהו למשה. א"כ העלאת אהרן את נש"י בבחי' העלאה מלמטלמע"ל ממדריגתם היא להם עלי' יותר גדולה ממטה למעלה. ולכן צריך הי' הדבר שהחכמי לב יקחו את הזהב וכו' לעשות אותם מדרי' לבושי אהרן. וע"י הלבושים הנ"ל ונשא אהרן את שמות בנ"י (כענין בהעלותך את הנרות הנ"ל). אל ב' הבחי'. א' אל כתפיו להעלותן אל בחי' הדעת דבין כתפין שהוא חצר המשכן כנ"ל. והב' על לבו. שבלב הוא עיקר ענין דעת עליון שמחבר המוח ללב להיות בחי' אלקי בקרבי דהיינו בלב דוקא כידוע ועי"ז יעלו בנ"י לבוא אל המשכן עצמו דושכנתי בתוכם ממש

וידעו כי אני הוי' אלקיהם וכו' לשכני בתוכם אני הוי' אלקיהם. ועשית מזבח מקטר קטורת. י"ל מה שבא הצווי על מזבח מקטר קטורת אחר כל המשכן והכלים ובגדי אהרן וקרבנות שהקריבו במשכן. אח"כ אמר ועשית מזבח. וגם י"ל למה שאחר הקרבנות הוא אומר וידעו כי אני ה' וגו' לשכני בתוכם, וגם הכפל עוד אני ה' וכו' וכן בפ' ציצית התחיל פסוק האחרון אני ה' אלקיכם וכפלו בסוף הפסוק, ידוע דתורה נק' חיי עולם ותפלה נק' חיי שעה כדאי' בגמ'. בגמ' פ' הרואה כשאמר לו הקב"ה למשה עשה לי משכן ארון וכלים הלך משה והפך ואמר לבצלאל עשה ארון וכלים ואח"כ משכן אמר לו וכו' כלים שאני עושה להיכן אכניסם שמא כך אמר הקב"ה משכן ארון