חנה אריאל שמות ריט

הטבעית החיונית דב"י היתה משועבדת לפרעה ולשר של מצרים בקנין גמור (משא"כ הנפה"א והאמונה הי' רק בבחי' גלות), פשיטא שלא היו יכולים להכיל בקרבם אור וכח מלכות שמים שלימה הנ"ל כ"א נגלה עליהם בבחי' מל' המאציל שישות התחתון הוא אין ואפס כנ"ל ובזה נתבטל מהם הגלות דמצרים וגם הוכרח פרעה לומר בפיו הרי אתם ברשותכם הרי אתם לעצמכם כמארז"ל לעשות גם נה"ט שלהם חפשית משעבוד מצרים ויחוד וזווג הזה האיר בהם לעורר את תוקף האמונה בבחי' לכתך אחרי וכנ"ל והוא כענין עומ"ש שלמה הנ"ל. דהיינו התפעלות בבחי' שלמעלה מהטעם ודעת לגמרי' וכענין ד"ע הנ"ל ומל' המאציל ב"ה, כי ע"י שנגלה עליהם הקב"ה (ע"ד נגלה עליו אדון הכל באאע"ה) האיר בנשמות שלהם שהן מה שנשרו מאדה"ר כדלעיל אור הנשמה שנסתלק בעת הנשירה וגם אור דויפח הנ"ל פה"ק ונעשה בחי' ממה"מ בחי' פרצוף דמל' שמים שלמה ע"ד מ"ש ומבואר במק"א משארז"ל במי נמלך בנשמותיהם של צדיקים שבחי' המל' שעלתה לרצון לפניו המלכות ההיא הוא על ישראל עמו דוקא ונשמותיהם של צדיקים על ידם נעשה מלך בבחי' מ"ש שלמה הנ"ל. והיינו זווג דגדלות שהי' בעת יצ"מ כנ"ל והזוג הזה לא הי' רק בזו"נ עצמן שהאיר באו"כ שלהן הד"ע ולשם עלו הנשמות ישראל מונפילתן ונדבקו באורן שנסתלק מהן בעת הנשירה ונדבקו באמונה המושלת אז בתוקף כחה כענין הד"ע הנ"ל שלמטה הוא האין ואינו תופס ומונע כלום וממילא נתבטלה יניקת ערות הארץ ממנה ונתבטלה ממשלת פרעה מלהעביד את בנ"י (כענין ויעבידו מצרים הנ"ל פה"ק) ולפי שעדיין גופן ונפה"ב דבנ"י היתה מענין מצרים דוקא ולא יכלו לקבל בנפה"ט החיונית שלהם אור האמונה בקרבם ממש הוצרך פרעה לאמר בפיו הרי אתם ברשותכם שתהי' עכ"פ נפה"ב שלהם חפשית מלהשתעבד למלכות ערות הארץ ועי"ז הי' אפשר ולנפה"ב שלהם להיות נמשך אחרי הנשמות. שעלו לשרשן העליון בבחי' לכתך אחרי במדבר. ועל בחי' הזווג הזה אומר הכתוב מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות אבהן ואמהן ר"ל סדר השתל' ירידת המוחין העליונים דז"א וזווג השלם דדעת עליון ותחתון ביחד והיינו שיאיר גם למטה בעולמות בבחי' היותם מאין ליש דד"ת הנ"ל אבל בעת יצ"מ שלא הי' מקום להתגלות למטה בנפה"ב דישראל אלא רק בשרש הנשמות למעלה ובבחי' נוק' דז"א להיות פב"פ בחי' הדעת עליון הנ"ל הוא אומר מדלג ומקפץ כלומר אור המוחין עליונים דד"ע בא למדרי' או"כ וגופין דזו"נ שלא דרך השתל' המדרי' כ"א בדרך ובחי' הד"ע שלמעלה הוא היש ואין משגיחין כלל על היש שלמטה. והגם שהי' כ"ז באתעדל"ע וכמ"ש ויזכור אלקים את בריתו וגו'. מ"מ הי' צריך להיות איזה הכנה בעולמות שיוכל לבוא למעלה בזו"נ בחי' הגדלות. וההכנה היתה לידת משרע"ה וגדולתו שנת"ל פה"ק שבחינתו הוא בחי' הד"ע של כל ישראל. לכן אמר וידע אלקים שנגלה למעלה בחי' הד"ע דז"א ונגלה למרע"ה בסנה. כי המל' לא נבנית כלל והי' אורה מוסתר בגלות דערות הארץ היונקת ממנה ואמר לו הקב"ה למשה הנה אהרן אחיך יוצא לקראתך. וזה יובן עם הידוע דמשה שושדמ"ל ואהרן שושדמ"ט פי' משה בבחינתו שהוא הד"ע המורגש לו בגופו והוא הד"ע דכ"י הנ"ל רק שעדיין לא האיר בקרבם דבנ"י עכ"פ הכנה שלימה שיבוא למעלה באו"כ דז"א בחי' הד"ע להיות אורו ממקום קדושתו יורד ומאיר להחיות הנשמות שנשרו וכמש"ל פ' שמות. עד ויחר אף ה' במשה ואמר לו הנה אהרן אחיך הלוי וגו' והוצרך להיות ע"י אהרן שושדמ"ט. והענין כידוע דבחי' ומדרי' אהרן הוא ענין אהבת עולם אהבתיך ע"כ משכתיך חסד שהוא לפקוד ולזכור את מדת המל' דמלכותך מל' כ"ע שתגלה ותראה גם בעוה"ז בבחי' בנין פרצוף דעולם התיקון (שלא כמו שהי' בשני אלפים תהו) בשני אלפים תורה שהותחלו מנגלה עליו אדון הכל דאאע"ה. וזהו הנה הוא יוצא לקראתך דאחר שוידע אלקים בד"ע כאמור הנה גם אהרן