חנה אריאל שמות קפט

לבוא בבחי' עיבור. הוא למען שיתי אותותי אל"ה שהן המדות ו' כלולי' מו' כמו שהן בפנימי' גם בקרבו, של מיצר מ"י הנ"ל דהיינו בבחי' המכות שע"י החו"ג כנ"ל ומזה בא להיות אלקים אתם דהיינו חבור אל"ה עם י"ם בהתגלות למעלה ותהלתי יספרו למשה וזהו ולמען תספר (כענין תהלתי יספרו הנ"ל) אתה שהוא דור יוצאי מצרים שהן ה"ר נשמות במדרי' הבריאה. באזני בנך נר"נ דיצי'. בן בנך נר"נ דעשי'. בכל המדרי' תוכלו לספר (שלא בבחי' מרכבה אפילו). את אשר התעללתי מלשון ועולל למו כאשר עוללת לי כלומר נעשיתי. ע"ד כאלו עשאוני. במצרים במיצר בחי' העיבור שעי"ז נזדככו הכלים כנ"ל עד שיוכל להיות המשכת תומ"צ למטה בחיצוניות ממש. והיינו בחי' חירות משעבוד מלכיות. ואת אותותי אשר שמתי בם. היינו אפי' לאחר חטא העגל תוכלו לספר ולהמשיך ענין המכות כנ"ל בענין פותח בגנות ומסיים בשבח

החדש הזה לכם ראש חרשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה. במדרש החדש נק' ראש וראשון וכן כמה דברים וכו'. במ"ח חודש ניסן בגולגלת הנוק' וכן כל החדשים עד תשרי הם בנוק' ותשרי גולגלת דדכורא וכן כל החדשים עד ניסן. ולכאורה יפלא שהרי אדרבה בתשרי הוא כל העסק בתיקון ובנין הנוק' כידוע מענין נסירה בעשי"ת ואח"כ החסדים בסוכות. ובניסן יצ"מ לידת ז"א ובספירה יניקה. ובשבועות גדלות ז"א כו' כידוע. וא"כ לכאורה נהפוך הוא. הנה ענין נוק'. ודכורא הוא מ"ש ויאמר כל אשר נשמה באפו ה' אלקי ישראל מלך ומלכותו. ביאור זאת. יש ג' בחי'. לפעמים נק' הקב"ה מלך הגוים כמ"ש מי לא ייראך ן הגוים. ולפעמים נא' כה אמר ה' מלך ישראל וגו' ובתפלה הנ"ל נא' ה' אלקי ישראל מלך וגו'. אמנם ידוע דמלך הגוים נק' מצד שמאמתת המצאו נמצאו כל העולמות ע"י הסתרות והעלמות ופרסות מפסיקות בין כל עולם ועולם וכו'. והכל נעשה בכח דבר מלך שלטון שהוא אמר ויהי. ומצד שמדותיו ית' הן לאנהגא בהון עלמין וכו'. ודרך כלל היינו בבחי' החיצוני' לחיצוני' העולמות. מלך ישראל נק' מצד בחי' הפנימי' לנשמות שהן בחי' אלקות כידוע בע"ח דרות ונפש בבי"ע אינן בחי' אלקות ונשמותיהן בחי' אלקות. והם מכירים את בוראם ה' הוא האלקים. אבל בחי' ה' אלקי ישראל הוא נק' בחי' עצמותו ומהותו ית'. ואין הפי' מהו"ע של אא"ס וכו'. אלא מהו"ע של הקב"ה וכלומר שהוא בחי' או"כ. והרי עולמות מקבלים ממנו ואעפי"כ אוחו"ג חד יחיד ומיוחד במהו"ע אא"ס ממש דלית מחתב"כ. וזה הוא מהו"ע של הקב"ה שנק' בשם הוי' ב"ה הי' הוה ויהי' כאחד. והרי א"כ קמי' ית' נמצא גם עתה בחי' לבדו ימלוך נורא שעתיד להיות לע"ל. וזהו ג"כ ששם הוי' נק' שם העצם. שאין הכוונה עצמיות אא"ס דהוא לא אתרמיז בשום אות ונקודה. אלא ר"ל עצמותו של הקב"ה שהוא בחי' או"כ שנתייחדו בעצמם ביחוד גמור במהו"ע אא"ס ואעפי"כ הן או"כ לגבי קבלת עולמות ממנו בחיצוני' ופנימי' כנ"ל, וזהו נק' ה' אלקי ישראל דוקא ולא אלקי העולמות דאלקי העולמות הוא מצד חיצוני' ופנימי' דוקא אבל אלקי ישראל הוא בחי' מהו"ע ית' ממש וד"ל. ונק' מלך מצד התו' ומצות דאורייתא כולא חד עם קוב"ה ומצות אברין וכו' כידוע. וע"י קיום שמקיימין ישראל תומ"צ נמשך גם בהם בחי' כולא חד ואברין (בבחי' מתן בסתר כו'). וזהו ה' אלקי ישראל מלך ומלכותו היינו מה שמקבלים ישראל ע"י תומ"צ דהיינו אור יחוד מהו"ע במלכותו וגם אור מהו"ע בחי' מלכותו הזאת שיכולה לקבל מהו"ע של הקב"ה הכל מקבלים בנ"י ובבחי' זו דמהו"ע מלכותו הוא שתהי' עטרת בעלה לע"ל אחר קיום התומ"צ כמצות רצונו ית' ומזה מובן דבחי' מהו"ע מלכותו ית' הוא בחי' אחרת זולת בחי' קבלת מהו"ע ע"י התומ"צ