חנה אריאל דברים שע

שבו הם מרוחקים זמ"ז בבחינת ב' הפכים איר החסד בפ"ע כו' עכ"ז מחמת האר הרצה"פ נתכללו כמשל שני [שרי[. המלך כמ"ש עושה שלום כמו שארז"ל כשבא אגוסטוס המלך עומד וד"ל וזהו תקוני' דאדם דכליל כל דייקנין ויכיל כולא לאתישבא כו' היינו בבחינת עו"ע עכ"פ כו' כמשל שלשלת כו' וכיון דאתתקן תקוני' דאדם באורות דתהו ע"י בחינת אדם הנ"ל אתקרן בשמהן אחרנין. היינו מאחר שנכללו אורות דתהו כנ"ל ע"כ גם כן בחינת כלים דתהו הגם שנפלו בבחינת שבירה ופירוד גמור יש בהם בחינת התכללות בהעלם עכ"פ ומתחברת בדרך עילה ועלול וזלמ"ז כו' נקרא השתלשלות כמשל שלשלת כו' וד"ל, וזהו עקודים נקודים וברודים כו'. עקודים היינו כשהוא בבחינת נקודה אחת כנ"ל. ומ"מ הי' בבחי' פירוד בעצם כמבואר לעיל כו' רק שהי' עקודים בכלי אחד כו' וזהו לשון עקוד שמשמע שמעכבים אותו מלהפרד כו' וד"ל וז"ש שבחי' עקודים הוא שורש דתהו כו' וד"ל. והנה בחי' נקודים היינו המבואר לעיל שמהנקודה נמשך ב' קווין ימין ושמאל כו' והקו אינו בהמשכה אחד כמשל הקו הנמשך מלמעלה למטה כו' אלא כמשל הנקודות שעומדים במשך זלמ"ז היינו חח"ן מימין ובג"ה מהשמאל כו' והנקודה עצמה כו' והן בחינת ז"מ קדמאין כו' וכמבואר לעיל כו' וד"ל. ובחינת ברודים היינו כשהאיר בחינת אדם דתיקון כו' ונעשה בחינת התכללות כנ"ל וד"ל. והנה כל זה נקרא בחי' השתלשלות כנ"ל. ועתה יתבאר בחינת התלבשות דהנה אמר בזוהר כד סליק ברעותא דרישא חיוורתא למעבד יקר ליקר וכו' ונתלבש במצחא כו' ואפיק חד גולגלתא כו'. והנה בתחלה צריך להקדים להבין מהו בחינת התלבשות כו' דאין הפי' התלבשות היינו בבחינת העלם אחר העלם בהעלם והסתר כו' כדי שלא ישיגו באמיתות עצמותו כו' כמובן לכאורה כו' זה בודאי אינו כי מי ישיג בחינת עצמותו ית' הלא לא ישיגנו שום מלאך ולא שרף כו' וכמ"ש אפילו אור צח אור מצוחצח אוכם איהו כו' היינו שאין בעצמות א"ס ב"ה שום השגה כלל ואדרבא מי שהוא יותר גדול הוא בטל יותר עד שנעשה בחינת אין ואפס ממש כו' וד"ל. וא"כ מה צריך בחינת התלבשות לזה דבשלמא לבחינת התהוות העולמות כנ"ל הי' צריך בחינת התלבשות בהעלם אחר העלם והסתר כדי שיוכל להיות בחינת יש נפרד כנ"ל וד"ל. אבל שלא יכירוהו וישיגוהו הנבראים והנאצלים מה צריך לבחינת התלבשות. וכמ"ש ואל מי תדמיוני ואשוה יאמר כו' וד"ל אלא מוכרח לומר שבחינת התלבשות זו הוא אדרבא שנתלבש כבי' כדי שישיגוהו הנאצלים והנבראים כו' ועכ"ז לפי"ז מה שנתלבש יותר כו' יותר יוכל בנקל להשיג כו' וד"ל. וכמשי"ת בע"ה

והנה להבין בחינת התלבשות זו הנה הוא עד"מ בחי' התלבשות הנפש בגוף,. הנה ידוע שהנפש הוא בחינת פרצוף אדם. ולא נודע מציאותה אלא בהתלבשותה בגוף דוקא כידוע דהגוף נקרא בשר אדם כו' כמ"ש על בשר אדם כו' והתהוות של הגוף שהוא ג"כ מהנפש כו' כידוע שכשהעובר בבטן אמו הרי הנפש מגדלת הגוף. כמשל האומן הנופח בכלי זכוכית כו'. והנה אז אין הנפש מתלבשת בתוכו אלא שמאירה עליו מלמעלה והיא מחמת תוקף האור שיש בה אזי ממילא מתפשט האור שלה על הטיפה ומגדלת אותה כל צרכה. הגם שבאמת הרי הנפש נשתלחה מלמעלה כמ"ש תלת שותפין באדם אבא ואימא והקב"ה שולח, הנפש בה וכו' עכ"ז התהוות הגוף אינו מצד התלבשות הנפש בה כידוע כו' אלא אדרבא דאינה שורה עליו רק מלמעלה וממילא מצד עוצם האור שיש בה בעצם הרי האור מתפשט ומגדל כו', והנה בחי' זו נקרא בחינת רואה של הנפש כו' כי אור הרואה של העין הרי ממילא רואה את הדבר העומד נגדו מצד טבע של בהירת העין כו' כמ"ש שני דברים אינו ברשותו של אדם עינים ואזנים כו' כי הם מאירים כו' כמ"כ בהנפש בחינת האור שבה נקרא בחינת עין בחינת רואה