חנה אריאל דברים שנה

אור ה' גם במקום העולמות] ועל ידה בא ומאיר בעולמות ממש מדרך ה' שהוא בכבודו ובעצמו מתהלך בעולמות הנ"ל. ע"י שהנשמה באה בגוף גשמי. לכן אי' בזוהר ובתיקונים שאדה"ר הי' אומר לבהמות וחיות באו נשתחוה ונכרעה לפני ה' עושנו. שזהו כמו שבבהמ"ק הבנוי מעצים ואבנים ששרתה בו השכינה היו הגופים הבאים שמה מתפעלים באימה ופחד ה' לפי שבא שם בחי' גילוי שכינה בהשראה תוך גשמיות כן הוא ע"י הנשמה בגוף גשמי של אדה"ר קודם החטא. וגם אחר חטא אדה"ר ובא אאע"ה נגלה עליו אדון הכל וראה והשיג את דרך הוי' בעולמות הנ"ל וגם הוא נעשה מרכבה ממש לאלקות גם בגופו. שכמו שהמרכבה מתנהגת רק ברצון ושו"מ של הרוכב עליו ככה הי' אאע"ה בבחי' ביטול גמור הרצון ושו"מ שלו שלא להשתמש בהם מבלעדי שפע אלקי הבא עליו מהכרתו את בוראו בבחי' שנגלה עליו כנ"ל דהיינו שנגלה לו דרך הוי' שהוא כמו שהוא ית' יודע את העולמות בגוונא אחרא כנ"ל. ומחמת שהוא הי' בטל לגמרי בבחי' מרכבה לגילוי הזה קיים את כהת"כ עד שלא ניתנה. וזהו כי ידעתיו. פי' שידעתי אותו כמו שהוא יודע א"ע כי ידיעת אאע"ה א"ע היתה רק ביטול מהותו בבחי' מרכבה לידיעת ה' את כל הנמצאים בידיעת עצמו ית' כנ"ל וכן הי' גם הקב"ה יודע אותו. שהוא בגוונא אחרא מידיעת העולמות א"ע. אבל אאע"ה אין שייך לומר עליו שהוא הי' יודע א"ע כמו שהקב"ה יודע אותו כי הוא הי' בבחי' מרכבה וביטול לגמרי מלהרגיש א"ע. וכ"ז בא לו ע"י שנגלה עליו אדון הכל. וז"ש כי ידעתיו פי' שזכיתי אותו שיהי' בבחי' מרכבה ביטול כמו שאני יודע את העולמות בגוונא אחרא. למען אשר יצוה וגו' פי' בכדי שיהי' לו לאאע"ה כח לצוות את בניו וכו' ושמרו דרך הוי' ע"י ההשגה וההכרה שילמדם לדעת את דרך הוי'. ולכן קיום האבות את כהת"כ הי' רק למעלה ששמרו את דרך הוי' בכבודו ובעצמו הנ"ל להיות משומר ובא הארתו בעולם בבחי' העליונה של מדרי' העולמות דהיינו במקום ההשגה וההבנה בהכרה הנ"ל רק וכרות עמו הברית לתת את ארץ הכנעני וכו' לתת לזרעו ולא לו כי הוא הי' בבחי' מרכבה. ולכן לא האיר אורו רק למעלה לשמור דרך הוי' אך לא במקום ישות העולמות ובמקום שיש שם גם קליפות דכנעני וחתי וכו' רק שכרת עמו לתת מתן התו' לזרעו שאינם בבחי' מרכבה אלא שכמו שהם בישות העולם נתן להם כח התו'. כענין עד שלא באת לידי מדה זו אכלת חלב אי אתה ענוש כרת. אבל משבאת לידי מדה זו (דקבלת התו') מזיק החלב והחילול שבת לרוח החיים שבא בקרבם ע"י קבלת התו'. וזהו ממש נתינת וקבלת התו' כמ"ש במ"א. ומתן התו' הי' ע"י מרע"ה דוקא שהוא לא הי' בבחי' מרכבה וביטול מהרגשת עצמו (כמ"ש במ"א במשארז"ל והאיש משה עניו מאוד יכול אף מן הראשונים ת"ל מכל האדם אשר על פני האדמה ולא מן הראשונים שהם היו מרכבה כנ"ל) רק שידיעתו והרגשתו א"ע היתה ידיעה זכה וברה שלא הי' כמוהו בעולם. וז"ש ולא קם. עוד נביא כמשה אשר ידעו ה' פא"פ. פי' ידעו ה' הוא כנ"ל שהקב"ה בידיעת עצמו ית' שהוא בגוונא אחרא בה ידע את משה כמו שהוא בעולם אך לא כמ"ש באברהם שהוא לא הי' יודע א"ע כלל רק בחי' מרכבה אבל מרע"ה ידע ממש א"ע בידיעה זכה כמו שהקב"ה יודע אותו. וזהו פא"פ שכמו שהוא פני משה בידיעתו ית' כן הי' גם בידיעת מרע"ה א"ע. נמצא שהפנים דידיעת מרע"ה א"ע הוא דומה ממש אל הפנים שהקב"ה יודע אותו:

ולכן נאמר בו ויקבור (הקב"ה בידיעת עצמו ודרך הוי') אותו בגיא ולא ידע איש את קבורתו בכל גופו שהוא מצוי בעולם כמו שהי' בחייו אלא שמן בני העולם נעלם שלא יוכלו לראותו כלל (ואין זה כענין חנוך ואליהו שבהם נתכללו היסודות התחתונים בעליונים עד המדרי' שנשארו בה למעלה. רק שאליהו נפלה אדרתו מעליו לכן יכול לירד ולהתלבש מדרי' אחר מדרי' עד למטה וכן לחזור ולעלות כמ"ש בסה"ק. אבל במרע"ה נשארו