חנה אריאל דברים שב

הוא בבחי' החסד דע"ס הגנוזות וכאמור **הג"ה ואף שגם לגני אי"כ. דאצי' נא' על הנבראים כלבוש תחליפם ויחלופו שיכול לבוא כמה אופנים בבריאה מאו"כ א' דאצילות היינו, רק לענין תמונת הבריאה. אבל מאור וכלי דחסד דאצי' לא יבוא בבריאה, כ"א ענין חסד אלא שיכול לבוא בכמה וכמה אופנים עיני תמונות בבריאה כמ"ש בע"א באריכות:

** והנה גם אורות וכלים הנאצלים דאחו"ג חד אין בהם שינוי מקודם שנאצל לאחר שנאצלו כי הכל הי' מצוי במח"ק כנ"ל. וגם אחר שנאצלו הם מיוחדים באותו היחוד ממש. רק אצילותן באו"כ גורמת גבול ופרטיות בנברא מהן. וידוע שכל עיקר עליית הרצון דבריאת העולמות הוא מח' דאנא אמלוך כלומר בחי' מלך ומלכותו וכמ"ש בתפלת ר"ה ה' אלקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה. ומשכיל על דבר יבין שמצד האו"כ דספי' עצמן (ר"ל שלא בערך מציאות חידוש הבריאה מהן) בחי' המלך ובחי' המלכות הן בתכלית היחוד הגמור. רק כשבא להיות מהן התחדשות הבריאה מאין ליש אז בחי' המלך בכבודו הוא בבחי' סוכ"ע ובחי' המל' היא ממכ"ע כידוע. וביאור הדבר יובן ממלכותא דארעא. יש לך מלך שיש לו נפש שפילה ואיננו חסר לנפשו כלום דכלום חסר מבית המלך וכל רצון ושכל ומדות שלו הוא רק לשלימות השלמים. וכן מדת מלכות שלו שמנהיג בה מדינתו נטה קו רק להקים עולה של תורה ומצות כחזקי' מלך יהודה (ולא כחזקי' מלך יהודה שהוא הנהיג מלכותו גם בכל פרטי עניני המדינה) ואפילו שיהי' ששה מתכסים בטלית א' ויעסקו בתו' לא איכפת לי' כלום. וכן בכל פרטי עניני המדינה מאפס ותהו נחשבו לו וכל תוקף מדת מלכותו הוא להשלים בני המדינה בשלימות אמיתי כמו שחפץ לנפשו ולעצמו. ויש מלך שיש לו נפש רחבה ודעתו זחה וגם הנפש לא תמלא מיקר וכבוד ועושר וגדולה ורוצה בכפלים. וגם מדת מלכותו בהנהגת המדינה אינו דורש שלום המלוכה כלל וטובת המדינה רק להגדיל ולהרבות כבוד התנשאותו עליהם ולהכביד עולו עליהם וכל צרכי בני המדינה תם כאין נגדו. אך אם מחתה תקרב אליו ותקע נפשו ממנו בחלי לאין מרפא באופן שגלוי בעליל שהוא לו עונש מן השמים על מדותיו הרעות בנפשו הרחבה ודוחק המדינה שהגדיל לעשות. אז כי יקום מלך חדש תחתיו היודע כ"ז או כי ישוב הוא עצמו אל ה' וירפאהו ויחלימהו ושב למלכותו ברוח נמוכה לעצמו שלא לתור אחרי המותרות ולהשגיח בעין של חמלה בכל עניני המדינה לכאו"א כפי ערכו ומדריגתו לעזור לו ולסייעו שיוכל להגיע אל שלימותו לגבוהים ובינונים ונמוכים ואל עני ונכה רוח יביט לתת לו תקומה במזון וכסות ודירה לפי ערכו הנמוך מאד ושוב יסייע לכאו"א לעלות למעלה מעלה ממדריגתו באופן שנשתווה עם המלך הנז' ראשון במשלינו. ועוד עודף עליו שהוא מרבה להיטיב גם בכל פרטי עניני המדינה. ועפ"י המשל הזה יש להתבונן בנמשל כידוע בענין המלכים דתהו שהן בחי' ריבוי האור ומיעוט הכלי. וגם לא נזכר בהן ושם אשתו עד המלך הח' שהוא עוהת"ק הוא כמשל נפש רחבה הנ"ל שאינו מביט אל תיקון עניני המלוכה שהכל כאין רק לקיים רצון המאציל ב"ה שיהי' בחי' מלך ועם, ולכן כתיב וימת דלא אתקיימו וכו' כמ"ש במק"א. ונאצלו הספירות דעולם התיקון, ע"י בחי' מ"ה החדש לתקן את כל עניני המלוכה על צד השלימות הגמור בדרך התלבשות מ"ה וב"ן עד סוף כל המדרי' דעולמות בי"ע. שמה שלא הי' יכול להתברר באצי' נתברר בבריאה ומה שלא הי' יכול להתברר בבריאה נתברר ביצי' וכו'. ואח"כ עליות העולמות ממדרי' למדרי' עשי' ליצי' וכו' ואצי' הע"ס דז"א ונוק' בעולם התיקון כולל כל התיקונים העתידים להיות בעולמות בי"ע. וע"ז אמרו במדרש מלמד שהי' סדר זמנים קודם לכן ר"ל קודם שהיתה הבריאת עולמות בפו"מ הי' הסדר וההכנה לכל פרטי עניני הבירורים והעליות. רק שהי' הכל במדרי' אצי' שהי' אלקות ונצחיות למעלה