חנה אריאל דברים רעז

בבחי' אתעדל"ע לבד אף שלא יספיק האתעדל"ת. ויתעבר ה' בי למענכם פי' לטובתכם. והיינו דזימנא דסיהרא מטא. וכמ"ש במק"א שהשמש לממשלת היום שכל העולם מלא אורה והחשך נדחה לגמרי זהו כח השמש דוקא. אבל הירח מאירה במקום החשך דוקא. כי במקום שאין אור הירח מגיע החשך מצוי שם בלילה. וזוהי עבודת האדם בעוה"ז לאכפייא לסט"א ולהתגבר עליה בכח נשמתו דוקא. כידוע שלזאת יורדת הנשמה לעוה"ז בגוף שלא תאכל נהמא דכיסופא. וגם להרבות שכרה ולהעלותה ממדרי' נשמה שנתת בי טהורה היא בחי' "טהרה לבד אל בחי' קדושה דתומ"צ כמ"ש בכ"ד באריכות וזהו למענכם לטובתכם להרבות שכרכם ע"י העבודה דממשלת הלילה בחי' סיהרא. וז"ש וצו את יהושע וחזקהו וגו' שפני יהושע פני לבנה כנ"ל

ונשב בגיא מול בית פעור. ועתה ישראל שמע אל דחוקים וגו'. י"ל לשון ועתה דמשמע שנמשך מהקודם ונשב בגיא. במדרש מול בית פעור לעקור ולשרש עון ע"ז דפעור דמשמע שעקירת ע"ז דפעור נמשך מן ונשב בגיא. וי"ל את זאת. ידוע בספרים שהעבודה צורך גבוה הוא. וצריך להבין היטב ענין זה הלא אתה הוא עד שלא נברא העולם אתה הוא משנברא העולם שמציאות העולמות והעדרן שוה לפניו לפי שמציאותן הוא רק מבחי' אור וזיו מתפשט כידוע כמ"ש במ"א. הדמיון שאין אל השמש שינוי אם יהי' אורה בעולם או יכסהו עננים. א"כ איך אמרו צורך גבוה. ובפירוש אמרו רז"ל וכי לבריותיו הוא צריך בלשון תימא. עוד מצינו מדריג' למעלה מזו דצורך גבוה אלא כמה שאמר מעלה אני כאילו עשאוני. להבין את כל זאת. כתיב את ה' אלקיך תירא ואותו תעבוד. וידוע דהוי' אלקיך היינו זו"נ קוב"ה ושכינתי' דלגבי שני פרצופים הללו דוקא שהן הנק' קוב"ה ושכינתי' שייך ענין עבודה אבל לא להפרצופים שלמעלה מזה דהיינו עו"א או"א אין שייך לשום עבודה והבדל ענין הפרצופים אף שאל אחד הוא ואליו ולא למדותיו כידוע. יובן דהנה כללות ענין פרצוף הוא ענין די"ס כח"ב וכו' שענינן למטה באדם התחתון הוא רצון שכל ומדות וכח המחדו"מ כידוע. ופרצוף היינו שהי"ס יש להם תרי"ג כלים להנהיג בהן ולהתפשט על ידן הרצון ושכל ומדות וכמו גוף האדם למטה בעל תרי"ג אברים וגידין שעל ידם יוכל לבוא אל הפועל רצון ושכל וכו' שלו. ועד"מ מלך בו"ד או עשיר גדול שלא יחסר לו כלום ולפעמים יתקע א"ע וכל הרצון ושכל ומדות שלו טרודים להתענג בתענוגים שונים מעת לעת וכלום יחסר לו. ולפעמים הוא האדם עצמו לא יבחר בהמצאת תענוגים ויספיק לו שכל העולה ברצונו ימולא תומ"י ובזאת ישים טרדת רצון ושכל ומדות שלו שכל העולה ברצונו ימצא תומ"י. וזהו הדוגמא ומשל לפרצוף עו"א או"א. וכמו שאותה הנפש עצמה יש לה פר' עשר כחות דרצון ושכל וכו' לתענוגים. וכן יש לה פ' דרצון ושכל וכו' במדריגה אחרת. וכן אותה הנפש עצמה. יוכל להמצא לה רצון ושכל ומדות להתחכם בחכמות הנמצאים בעולם להשיגם ולהבינם לעצמו או יתחדש לו ג"כ רצון ושכל וכו' לדרוש חכמתו ברבים (דוגמא לפרצוף או"א). הנה לכל מיני רצון ושכל וכו' הנ"ל להביאם אל הפו"מ אין כאן אלא כח האדם עצמו. ואף שכמה וכמה דברים צריך לעשות ע"י עבדים ומשרתים אין זה נקרא שהם עוברים אותו כ"א בחי' עצמו של האדם בעל הקנין דעבדים וכו' הוא מושל ושליט עד שמוכרחים הם לעשות כל העולה ברצון ושכל וכו' שלו כמו אברי האדם שנשמעין לרצונו וכו' כמ"ש כ"ז במ"א. אכן אם יעלה להאדם הנ"ל רצון ושכל ומדות לתקן את אנשי העולם ולהעלותם אל מעלת השלימות בתיקון המדות טבעיים שלהם. בחור בטוב ומאוס ברע. הנה בכח מלכותו במדינתו שכח המלוכה הנמצא בבני המדינה הוא כח