חנה אריאל בראשית צ

עד שאמרו זוטר דבכו מחי' מתים מה שנחשב לנביאים כאלי' ואלישע לדבר מסוים וגדול מאוד. וא"כ מה זאת שהקטן בחכ' והוא כעבד לפני המלך יוכל לפעול יותר מהשר וחכם גדול בישראל שאין כמוהו. אמנם מבואר בכ"ד שמה שעיקר מ"ת לישראל הוא בעשרת הדברות (אף דשבת ודינין במרה איפקוד וכו') הוא מה שוירד ה' ויאמר אנכי ה' אלקיך דאנכי מי שאנכי הוא אלקים (מלשון כח כידוע) שלך הוא הוא נתינת התו' לישראל לעשות המצות בעוה"ז שהן המשכת גילוי שם הוי' ב"ה בעולם (בבחי' מתן בסתר הידוע) כי בדבור הזה נתייחדו ישראל להיות כח אלקי ממש מצוי בתוכם לעולם בל ימוט להמשיך מעשה המצות בעולם מה שאין זה כלל לאותם שלא קבלו התו' ואין ענין סדר המצות כמשפטן למטה בעוה"ז לומר שרצונו של הקב"ה הוא שיעשו סדר הזה בעולם שהרי אמרו מה איכפת לי' להקב"ה בין שוחט מן העורף לשוחט מן הצואר כלומר דקמי' ית' אין ההבדל בעורף וצואר הגשמיי' עולים בשם דברים מחולקים כלל. אלא הענין הוא כמ"ש התורה קדמה לעולם שבטרם כל מציאות ענין עולמות הי' ענין התו' ככל החוקים ומשפטים במדרי' אלקות עליון נורא דלית דידע לי' בר איהו. והאלקות לבדו הוא ואלדח"מ ולית אתר פנוי מיני'. אלא שע"י המסכים וההעלמות והרקיעים המפסיקים עד שנמצא מציאות היש ודבר נפרד לעצמו בפ"ע אין ערך העולמות ופרטי ההבדלים של כל הנמצאים שאין א' דומה לחבירו מעין ערך הפרטים העליונים דחוקי ומשפטי התו' למעלה באלקות ממש. עד שוירד ה' וגו' וארז"ל שפתח להם כל הרקיעים וגלה להם רצונו ית' שבתו' שלמעלה עד שנתייחד עמם ביחוד גמור במאמר אנכי ה' אלקיך כנ"ל. וע"י היחוד הזה והכח שנמצא להם כמ"ש עם תורתי בלבם. הרי פרטי ואברי התו' הנמצאת בהם כאברין דמלכא חוקי התו' העליונה לפי שהיחוד הזה להם הוא לנשמות בגופים עי"ז נמצא גם בעוה"ז מקום הגופים גילוי פרטי אברי התו' העליונה. ומה הם פרטי התו' העליונה דלא ידע בר איהו כנ"ל. נתבארו להם ע"י מרע"ה בתושב"כ ותושבע"פ למען דעת אור התו' שנתייחד בנשמות וגופים אנה יפנה בעולם. מבואר שלא יתכן לומר שרצונו של הקב"ה בכבודו ובעצמו הוא להיות פרטי המעשה דלמטה כשחיטה מן הצואר דוקא שהרי האלקות נבדל לגמרי מפרטים כאלה שבערך מהות העולמות. אלא שהוא רצון התו' המצווה בקרב ישראל עמו כאמור להיות נמצאים לה אברים ופרטים מעין הפרטים דתו' העליונה וכמו שנמצא להם הרגשת האלקות במ"ת כמ"ש אשר ראו עיניך וגו' כן נמצא להם הרגשת הפרטים ובעשייתן הפרטי' נמשך גם בעולם גילוי מן הנעלם דאברי התו' העליונה. וזה שאמרו הוי לא ניתנו המצות אלא לצרף בהן את הבריות כלומר דלישראל עצמן שנתייחדו בהרגשת הנעלם דתורה העליונה הרי כבר נגלה בהן אור התו' בכל פרטי' (ובזה יובן מארז"ל שדבור המ"ת הי' כלול מכהת"כ כך וכך ק"ו וג"ש ודקדוקי סופרים וכו') ולעצמן של ישראל אין צריכין יותר מכאשר ראו עיניך כנ"ל אלא של ניתן להם חוקי סדר המצות להיות אור וכח מתפשט מהן בעולם כ"א לצרף ולזכך בהן את הבריות שיהי' חוקי וסדר התו' נעשין בהן ומתקבל בהם ביחוד דמתן בסתר הנ"ל וזהו ג"כ ענין שכר מצוה מצוה ועתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק וצדיק עולמות וכו' היינו העולמות שכר המצוה שהוא אור התו' הנמשך בהן בעשותן אותן ישראל מקבלי התורה וק"ל עם משנת"ל בפ' נח ולך לך ענין שקבל אאע"ה שכר כולם והבן. וענין הזה ראוי שיהי' נק' בשם עדות (מ"ש עדות ביעקב הנ"ל) שהרי זהו ממש כעד המעיד מה שראו עיניו בפני מי שלא ראה המעשה וע"י עדותו נגלה גם למי שלא ראה. וזה מבואר. וזהו ביעקב יו"ד עקב הן המון עם ב"י מקיימי התו' והמצוה (ומ"ש ויקם ית' אי"ה לפנינו). ותורה שם בישראל לי ראש כידוע הנה לשון תורה הוא מלשון מורה דרך ואומר ותורה שם בישראל כלומר שהוא הוראה וגילוי אור בישראל עצמן לי ראש