חנה אריאל בראשית קלו

נחמתי כי עשיתי וגם אם און פעלתי לא אוסיף. ועל תשובה זו אמרו תשובה תולה וכמ"ש בלק"א שהעיקר היא התשובה. ולשון תשובה תולה כי ענין התשובה ר"ל היא שהנפ"א שבה למקומה בקדושה האלקית ונסתלקה מטומאת החיצונים ויכולה לקיים תומ"צ בשלימות (משא"כ קודם איתא בכהאריז"ל שמוסיף כח בקליפות. והיינו כנ"ל אם כחה מעורב בקליפות עדיין גם הם יונקים ח"ו גם מקדושת התומ"צ וכו') אך עדיין אין זה רק תולה כמו תולה באויר כדבר הקשור למעלה ותלוי באויר ואין לו התיישבות למטה, וכן הוא הענין כמ"ש מחוק ברחמיך הרבים כל שטרי חובותינו. כלומר שהקליפות יש להם חוב על הנפש החוטאת שנהנית מהם ע"י העבירה. ולכן נק' זה הענין שאין להנפ"א התיישבות נכון למטה מפני השט"ח שיש להקליפות. וע"י דבר קל ממעשה העבירה יוכלו ח"ו ליקרב אליו עוד. אף שכבר נתרחקה מהם ע"י עקירת הרצון כנ"ל. וע"ז אמרו ויסורין ממרקין. בכאן מריקה מבחוץ. דהיינו למחוק השט"ח ולנקות הנפ"א לגמרי שתהי' נקי' מתשלומין של החוב (ומטעם זה מובן ג"כ דעבר על מ"ע שאין זה רק חסרון בנפ"א ולא יניקה לחיצונים ולכן מקבלים אותו מיד ששב לקדושתו ע"י נחמתי כי עשיתי ביטול המ"ע שהוא חשכות ורפיון כח הנפ"א כמ"ש התרפית וכו') והוא דוקא ע"י יסורין. והיינו לפי שענין היסורין הוא דרך ניגוד הכחות דרצון שכל ומדות של הנפש. ואפי' כשהוא מקבל ברצונו היסורין על עצמו כמ"ש שובו עדי בצום וכו' כידוע בספרים הנה זהו ענין מסירת הנפש עצמה לה' למעלה מכחות המתפשטים ממנה שלא תשגיח עליהם ותעשה ניגוד הרצון וכו' שבטבעה (וכעין זה יש בכלל מצות מס"נ גם מס"נ האלקית בקדושה ממש) וזהו שתיכף שכרת ה' את אברם ברית לדורותיו שלא יהיו בבחי' מרכבה ויהיו משמשים בכחות נפשם דרצון שכל ומדות כפי רצון הנפש א"א שתתקיים בהם האמונה דכריתות ברית כנ"ל אלא ע"י יסורין שהן נגד הרצון שכל ומדות של עצמן וכנ"ל. ובשעבוד מצרים הי' גם כחות הרצון שכל ומדות גם נפש האלקית וכמ"ש וימררו את חייהם והיינו מס"נ של הנפ"א כנ"ל בהג"ה. עי"ז דוקא יתקבל בהם אור מוכח האמונה שהוא למעלה מכחות הנפש כנ"ל

והנה ידוע בספרים ובכתבים שע"י ביאת יעקב ובניו למצרים בכבוד וגדולה הכניעו לקליפות מצרים וזה הי' סיוע ותיקון גדול שיוכלו לצאת וליגאל ממצרים (משא"כ אם היתה הקליפה בתוקפה ח"ו) וזהו מאמר יוסף חי פרעה (כלומר כך הוא החיות דקליפה) אם תצאו מזה. ר"ל שהוא בענין ואופן שא"א שתצאו מזה ע"ד הנז"ל בענין ואחרי כן יצאו ברכוש גדול כ"א בבוא אחיכם הקטן הנה שהוא בנימין צדיק תחתון שבי תלוי עיקר קבלת השפע של כל השבטים והוא עצמו יבא הנה שעי"ז תכנע הקליפה ביותר דוקא. ויש לפרש בזה יותר עפ"י מ"ש בזוה"ק שבמה שהשבטים שלטו על יוסף בשכם ודותן ויוסף הוא השליט במצרים. וז"ל הזוה"ק אשתכחו ישראל דשליטו על כלא. וזה גרם הכנעת הקליפה דחי פרעה הנ"ל. והנה בנימין לא שלט על יוסף א"כ לא נעשה התיקון הראוי בשלימות הכנעת הקליפה הנ"ל. וז"ש חי פרעה וכו' כ"א בבוא אחיכם הקטן הנה שבבואו בעצמו יכנע הקליפה גם מצדו. ולפי שכאן היו הדברים בענין ההמשלה על חי פרעה אמר ויבחנו דבריכם. פי' יהי' לדבריכם שהוא בחי' ההשפעה והגילוי שלהם להכניע הקלי' בחי' הבחנה ר"ל גילוי מספיק שיוכלו להבחין אותו הגילוי. ולבסוף ואת אחיכם הקטן הביאו אלי אלי דוקא. דהיינו יחוד צדיק תחתון בצדיק עליון שעי"ז יהי' שלימות ענין התיקון לבחי' היציאה דישראל שיהי' בגלות ועבדום וענו אותם שאינן בבחי' מרכבה כנ"ל שעי"ז תתקיים בהן האמונה כנ"ל שזהו דוקא ע"י היחוד הנ"ל דצ"ע וצ"ת כמ"ש במק"א. אמר כאן ויאמנו דבריכם שתתקיים האמונה בזרעכם אחריכם. ואמר עוד ולא תמותו לפרש הדבר שלא יפלו וישתקעו עו ח"ו