חנה אריאל בראשית קא

בה בהתכללות ומבדלת ומחלקת אותו הכח גופני שיהי' הוא מצוי בגוף לפעול פעולות ומעשים גופנים וכן מחשבות ומדות ושכל ורצון בערך גופני עד שתוכל לבא בגוף החומרי התפעלות גם מן כח חכמה ושכל ובינה. וכן יובן ממש הנמשל למעלה באצילות הספי' ופרצופיהן שהן מה שיש בכח האלקות לאנהגא בהון עלמין ולהפעיל אותן בכל מיני התפעלות (כי בודאי ישנו בכח האלקות וחא"ס ב"ה. והוא בחי' למטה עד אין תכלית הנ"ל) רק שהוא כמו כן גם בחי' למעלה עד אין קץ שא"א לעולמות לקבל שום התפעלות ממנו כלומר אפילו מן הכח הזה דלאנהגא בהון עלמין שישנו באא"ס ב"ה כי מה שהוא למטה הוא גם מה שהוא למעלה. וענין זה הוא המהו"ע דאא"ס ב"ה כנ"ל דלית דידע לי' בר איהו. והיינו שממש כמו מה שהוא למעלה עד אין קץ לרוממות עד דלא ידע לי' בר איהו כמו כן ממש הבחי' למטה עד אין תכלית שהכל מתפעלים ממנו הנה גם זאת ההתפעלות לית דידע לי' בר איהו. עד שבא בבחי' אצילות אור נאצל מן ההתכללות הנ"ל והיינו ע"י בחי' הכלים המגבילים שלא יהי' נמצא בהן כח הגילוי למטה כ"א כפי שיעור ומדה שלהן כמו שבגוף אין גלוי אלא כח גופני. ומה שהכח הנאצל הזה שהוא עכ"פ אלקות הרי הוא עצמו גם למעלה עד אין קץ כאמור. ע"ז הכלי מכסה שלא יבא ממני התפשטות כח ואור לבטל ההתפעלות של העולמות מן הכחות האצולים. וכן יש להבין גם בבחי' למטה עד אין תכלית שישנו באלקות דספירות שבהכרח שהכלי יכסה גם עליו דאל"כ הרי מצד עצמו הוא מתפשט לאין תכלית עד שאין שם מקום לומר התפעלות הנמצאים ממנו. כי הוא לבדו מתפשט ופועל ועושה גם במקום הנמצאים ודעתן לעצמן. אבל הכלי מכסה ומגביל שלא יתגלה מן הכח הנאצל כ"א עד הרגשת הנמצאים איזה אור וכח ממני ולא יותר באופן שהתפעלות הנמצאים תהי' התפעלות של עצמן ודעתן [ובבחי' סכ"ע הוא בחי' התפעלות טבעי בלתי מושג ומובן להם ובבחי' ממכ"ע הוא גם בגילוי השגה ודעת כמ"ש במק"א באריכות. ועוד שהמחודשים מוגבלים הם וא"א להם לקבל מן אור אלקי דנאצלים שהוא [אף שגם הוא נק' אור וכלי מוגבלים] נבדל מערך הגבול שלהם, אך הכלי מכסה שלא יגיע אליהם עוז וכח הספי' כ"א בערך שיוכלו לקבל התפעלות וישארו אעפ"כ בגבול שלהם וזה הוא בענין המשכת והשפעת ההנהגה דספי' מלמעלה למטה שהכלים מכסים ומעלימים את בחי' הלמעלה עד אין קץ והלמטה עד אין תכלית ע"י מהות כלי הספי' שנק' שמות והן הן מה שהספי' נק' בשם חכמה חסד וכו' דהיינו שהא"ס שהוא מהותן מתייחד בדרך אחד לבדו בספי' זו רק להשפעת החכ' לבד או החסד לבד [אף שהוא הכל כנ"ל] וכו' וכן לד' סטרין שהן גוף סדר ההנהגה הבאה מן הספי' שהן אלקות שהגם שלא בא אל בחי' האצילות שהוא חלק קטן נבדל לעצמו מן הגדול שהוא כח סדר ההנהגה הכלולה באוא"ס ב"ה רק הפרט קטן שהוא ההנהגה דנמצאים בעלי גבול ומדה דעולמות. הנה צריך עכ"פ העלם וכיסוי על בחי' אא"ס שישנו גם בכח הקטן הזה. והן הן בחי' הכלים לד' סטרין. וע"ז נאמר הנה מקום אתי כידוע שגדר מקום הוא הגביל דששה קצוות וכן הששה קצוות דכלים הללו נק' מקום. והמקום הזה הוא אתי כלומר כמ"ש בכ"ד פי' הי' הוה ויהי' וכן אתה הוא ראשון ואתה הוא אחרון רק שתהא פעולתו בפ"מ [כפעולת הנפש פעולות גופניות מורגשות לזולתה בהרגש גופני אינו נמצא כ"א ע"י אצילות כחית שלה בגוף] הוא ע"י בנין האצילות ככל הנ"ל שע"י האו"כ דאצי' אא"ס מפעיל את המחודשים לגבי עצמן שהן העולמות כנ"ל ועושה בהם כרצונו ובאופן שלא יתבטל מציאות ישותן אלא אדרבה הם בישותן יתפעלו מסדרן של הנאצלים. וכ"ז עדיין רק. צמצום ותיקון המשפיע הוא שימשיך ויאיר כחות מניעים את הנמצאים להתפעלות כרצונו. אבל התפעלות המחודשים להתעורר לדעתן וצביונן מחמת הרגשתם את כח המשפיע הבא אליהם שכל עצמו של כח המשפיע הוא דבר נעלם לגמרי מהרגשתן ישות של עצמן (כידוע שנק' סכ"ע וכנ"ל) הנה