חנה אריאל במדבר רמד

בחי' כתר אף למטה בעשי'. וכמ"כ הי' גילוי מל' דאצי' כמו שהיא למעלה הי' בין ב' בדי ארון ששם התורה הי' בחי' מל' דאצי' כמו שהוא למעלה נמצא אף למטה מטה. אך מה שנא' במ"ת ל' ירידה מאחר שאין בו חילוק מדרי' למה נא' לשון ירידה וכמ"כ בענין השראת השכינה בהיכל ק"ק נא' לשון צמצם שכינתו מה ענין הצמצום הנ"ל. אך הענין הוא כי יש חילוק מדרי' בענין היחודים יחוד עליון בתחתון שלא במקומו וענין יחוד עליון בתחתון במקומו העצמי

והנה צריך להקדים לזה ענין ב"פ הוי' הנא' כאן בק"ש שידוע שכדי לייחד זו"נ קבה"ו צריך מתחלה יחוד או"א. וזהו ענין הוי' אלקינו בחי' יחוד או"א ואח"כ הוי' אחד. והנה צריך להבין לזה מהו ענין יחוד או"א הלא או"א הן תמיד תרין רעין דלא מתפרשין כחדא שריין. אך הענין הוא ג"כ כנ"ל שבחי' יחוד או"א התמידי הוא ענין יחוד שלא במקומו בדרך ירידה. אך ענין יחוד או"א הפנימי' שהוא נעשה ע"י העלאות מ"נ ממס"נ נש"י הוא יחוד קובה"ו במקומו. והנה להבין ענין זה צריך להקדים להבין מה שיא' שאו"א כחדא שריין וכחדא נפקין היינו כמו עד"מ נפש האדם כשנמצא איזה שכל במציאות מלמעלה מן המשכיל הוא נמצא בבחי' כח היולי פשוט בבחי' נקודה א' שאין בו התחלקו' אותיות כלל אך בשכל הוא בא במוח תפיסא ושם הוא נתחלק בבחי' ציור קומה רת"ס ע"י התפשטות אותיות המח' שהם כלים וגוף לגבי חיות כמ"כ ע"י התפשטות האותיות במוח תפיסא הנ"ל ממילא נתפסת השכל בבחי' רת"ס אך הנה התפשטות האותיות הנ"ל הם באים ממילא בלי עיון וטרדא כלל בכת מחשבתו איך להמציא האותיות לשכל ע"כ במוכרח להיות שהי' בתחלה בחי' אותיות הנ"ל בכח ההיולי של השכל רק שלא נמצא עדיין בגילוי גמור אלא כשהוא בא בהתפשטות במוח תפיסא אבל באמת המה עצם אחד עם השכל ע"כ בהתחדשות השכל מלמעלה מן השכל נתחדש ג"כ בחי' כח ההתפשטות של השכל מלמעלה מן השכל. והראי' לזה שיוכל להתחדש שכל חדש מעיקרו ע"י התפשטות השכל באותיות כידוע בענין נבונים שהוא כשמקבל שכל במוח תפיסא הוא מבין דבר חדש מעיקרו תוך אותו השכל שמקבל. והנה ידוע כי התחדשות השכל מלמעלה מן השכל והחכ' מאין תמצא וכאן הוא נמצא התחדשות חכ' ע"י יש ונמצא דוקא דהיינו התפשטות השכל באותיות במוח תפיסא דוקא בבחי' נמצא ויש. וע"כ שיש גם כן בבחי' האותיות כח האין דחכ' בהעלם אך שהוא בהעלם גדול והתחדשות השכל בבחי' האין דחכ' יותר בנקל כידוע ממא' נבונים אפילו בדורו של משה לא אשתכח. והנה נמצא לפי"ז כל כח התפשטות האותיות שבשכל הוא נמצא בתחלה בכח החכ' וכל כח החכ' הוא בהתפשטות השכל בבחי' העלם. וזהו ענין הבן בחכמה וחכם בבינה שכתוב בס"י וד"ל. אך ענין זה דהיינו מה שנמצא כח הבינה בבחי' החכ' ומה שנמצא כח החכ' בבחי' בינה תלוי באופן ענין היחוד דאו"א. דהיינו כשהיחוד הוא שלא במקומו דהיינו שבחי' החכ' הוא בא בהתפשטות שלא במקומו אז הוא האין של החכ' מוסתר בתוך היש. אבל יש בחי' יחוד פנימי דהיינו שכח התפשטות השכל טרוד ומובלע ממש בכח נקודת השכל. ואף שנמצא השכל אז במציאו' בבחי' אותי' השכל בהתפשטות המח' אך המח' הנ"ל טרוד מאד בעומק נקודת השכל והיו לאחדים ממש עם עצם כח הפשוט של השכל והוא ענין התכללות אימא באבא אשתו כגופו ממש זהו ענין יחוד אמיתי בבחי' פב"פ. אבל ענין יחוד שלא במקומו בבחי' ירידה בהתפשטות אף שהוא ג"כ בחי' יחוד גמור כמבואר למעלה מ"מ הוא בבחי' ירידה וענין אחור בפנים וד"ל. וז"ש וחכם באחור ישבחנה ישח בינה דהיינו בחי' התפשטות האותי' שיש במוח תפיסא הוא מבחי' אחוריים דחכ'. ואין היחוד בבחי' פב"פ כמו ענין יחוד הב' הנ"ל, והנה הגורם לאופן ב' יחודים הנ"ל זה תלוי בשרש או"א למע' דהיינו בבחי' כתר כידוע דאבא הוא מלבוש