חנה אריאל במדבר רמב

ביאור מאמר מביאורי הזהר פ' נו

עושי דברו כו' ואח"כ נטלו ישראל עשי' מהמלאכים כו' וכמבואר שם. וזהו בבי"ע דוקא וזהו ענין פ' שני' המשכת המצות בבי"ע דוקא. ושם באמת המצות גבוהים מהתורה כמו בכללות ההשתלשלות הוא בחי' התורה בחי' חכ' דא"ק. ושרש המצות בכתר הכללי כידוע והוא נק' אדם דברי' כמ"כ בפרטי ההשתלשלות בבחי' התורה היא למטה משרש המצות ולזה נאמר עושי דברו מתחלה ואח"כ לשמוע וד"ל. אך באמת בשרש התורה כמו שהיא במחה"ק היא למעלה הרבה במדרי' מהמצות. ולזה המצות נק' אברים דמלכא כו' שהוא בחי' חיצוני' והתורה היא פנימית היחודים שנעשה במצות לאכללא שמאלא כו' הוא הכל ע"י גילוי יחידה הנ"ל וד"ל. והנה בזה יתורץ מה שמצינו שע"י התו' יכול לקיים כל המצות כידוע מארז"ל העוסק בתורת עולה כאלו כו'. וכמ"כ ע"י ודברת בם שמדבר התו' מכל המצות הוא גורם המשכה כידוע ודברת הוא לשון הנהגה והמשכה. והוא לכאורה תמוה שהנה קיום המצות שבמעשה הוא להיפך ממש מענין קיום המצות שע"י התורה כמו עד"מ. קרבנות במעשה בזמה"ז דהיינו בחוץ פסולים שהוא שחוטי חוץ. וכן תפילין בלילה. וכמ"כ בכל מ"ע שהז"ג הוא דוקא בזמנו כמ"ש דבר יום ביומו כו' וא"כ איך יקיים זה ע"י עסק התורה שהוא בכל זמן ובכל מקום. אך הענין הוא כי שרשי התורה הוא מבחי' יחידה הכללית אא"ס הפשוט שקודם מציאת בחי' זמן ומקום שהיא במעשה המצות כמו שהם אח"כ ע"י בחי' חכ' דא"ק שהוא מנובלות חכ' של מעלה כו' בעסק התורה לשמה שהוא בבחי' יחידה שבנפשו הוא העלאת מ"נ לשרש התורה שהוא בבחי' יחידה הכללי' הוא למעלה מעלה הרבה משרש המצות שהם מבחי' מח' אנא אמלוך שהוא הכח לבחי' זמן ומקום הבא אח"כ בהשתלשלות וד"ל והנה עי"ז יוכל לקיים (בכל מצוה ומצוה בפרטי') ע"י גילוי יחידה שבנפשו כל המצות בכלל. וכמו ענין המצות שקיים אברהם אבינו כל התורה עד שלא ניתנה כי לכאורה הוא תמוה מאד. כי הנה לא מצינו שקיים מצות יבום. וכמארז"ל שיהודה קיים מצות יבום תחלה. וכמ"כ למה נצטוה בפירוש על המילה ולמה לא קיים אותה מתחלה כמו כל המצות שקיים. אך הענין הוא כי הנה רמ"ח פיקודין הם רמ"ח אברים. וכמו ע"ד המשל באברי האדם שיש המשכה לכל האברים בחיצוני' מבחי' דם שהוא הנפש ע"י כח הדם הרוחני שהוא בלב תחלה כידוע מענין דפיקות הלב קיסטא דחיותא וכמ"ש בזהר ליבא פליג לכל שייפין. וכמ"כ בפנימי' הלב מחלק הרצון שיש בכל אבר ואבר דהיינו הרצון ביד לכח עשי' והרצון ברגל להילוך הוא הכל ע"י רצון הכללי שיש בבחי' הנק' רעותא דליבא כו' בחי' רצה"פ המתגלה מבחי' יחידה בלב. וכמ"כ בזו הדוגמא כבי' למעל' שהתחלקות הרצון הוא בבחי' אברים דמלכא דהיינו הרצה"פ הוא מתגלה בכל מצוה ומצוה שברמ"ח אברים אך כולם הם מקבלים מבחי' יחידה רצה"פ שהוא בתורה שהוא מבחי' יחידה הכללי'. לכן כמו שבהעלאת מ"ן ע"י תורה לשמה שהוא העלאת מ"נ לבחי' יחידה הנ"ל כמ"כ קיים אברהם כל המצות ע"י גילוי יחידה שבמדת האה' שלו שלכן נק' אברהם אוהבי היינו שהי' אוהב לבחי' יחידה הכללית וזהו אוהבי דוקא לכן הי' מקיים כל המצות עי"ז כמו שמבואר למע' בעסק התורה וד"ל. וכמ"כ יעקב אבינו קיים מצות תפילין ע"י מקלות וכמ"כ ע"י בארות דיצחק הכל הוא ע"י גילוי מדת חג"ת. שבאבות שהי' בבחי' יחידה היו יכולים לקיים כל המצות בכלל עי"ז. וכמ"כ אף בעסק אחר שלא כפי התורה כמו תפילין ע"י מקלות וכדומה. וזהו ענין והיו הדברים האלה אחר בחי' ובכל מאודך וד"ל והנה עד"מ כמו מאכל הגשמי' שמדצ"ח שמחי' את האדם. והוא כי בחי' המאכל הוא מבחי' י"ס מעלמא סתימא בחי' מח' הנ"ל. והוא כי אנו רואים שאף שיש בהמאכל כל