חנה אריאל במדבר רמא

עכ"פ כו'. אבל בחי' אתהפכא יהי' לעתיד דוקא כמ"ש ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ כו'. והנה בחי' עקירת השרש של הסט"א היינו בחי' הרשימו של החטא שעבר כבר כו' הגם שעשה תשובה נכונה כו' ומודה ועוזב כו' עכ"ז אפשר שבשעת התפלה יבואו מח' רעות ולא יוכל להפטר מהן כלל כו'. והוא מצד בחי' הרשימו של החטא שנשאר עדיין כו'. ומבחי' הרשימו הנ"ל זורק כמו חצים למרחוק כו' והן המח"ז הנ"ל. והוא מבחי' מקיף דקליפה כו' והנה התיקון לזה הוא ג"כ העצה שיזכור יצ"מ במה שאמר אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים כו'. דהנה אומרו אנכי היינו אנכי מי שאנכי דלא ידע לי' ב"א כו'. וא"כ ממילא יעקור גם השרש דסט"א כו'. דהנה בחי' אנכי הנ"ל ה"ה פדה גם הניצוץ הנ"ל מגלות מצרים. כמ"ש פדית גוים ואלקיו כו'. והנה בחי' הניצוץ הנ"ל המאיר בנש"י היינו מבחי' שם הוי' כמ"ש נר הוי' כו' וכמבואר לעיל. והנה בחי' הוי' זה הוא שרש ומקור להתהוות עולמות נפרדים כו' היינו דשייך לומר בו עכ"פ בחי' או"כ והוא ל' כלים דאצי' שמתלבשים בבי"ע כו' ונק' בחי' אצי' שבבריאה אצי' שביצירה כו' היינו בחי' יו"ד כלים הפנימי' הם בחי' אצי' שבבריאה ול' כלים אמצעים נק' אצי' שביצי' כו' ול' כלים החיצונים הוא בחי' אצי' שבעשי' כו' וד"ל, ונק' בחי' צמצום והעלם והסתר כו', היינו יו"ד כלים הפנימי' היינו בחי' צמצום כו' ויו"ד האמצעים נק' בחי' העלם כו' וד"ל. והנה לפי"ז מובן שיש שרש דשרש לבחי' הקליפה ג"כ בשם כו'. אבל בחי' אצי' עצמו הוא עדיין אחד פשוט כמ"ש איהו וחיוהי וגרמוהי חד כו' ביחוד גמור כו' וד"ל. והנה בחי' הוי' הנ"ל היינו האור של השלשים כלים הנ"ל. והנה לפי"ז הגם שתאיר הנשמה בחי' שם הוי' מצד שהיא נק' טהורה מכל חלקי הכלים כו' ואתכפיי' בחי' הרע כנ"ל כו' עכ"ז הרי יש לה שרש דשרש עכ"פ כו' וד"ל. וא"כ הגם שבשעת התפלה יאיר בחי' הוי' ע"י הנשמה המתעוררת בשעת תפלה ותנצח המלחמה כנ"ל כו' עכ"ז תיכף אחר התפלה כשילך בעניני עוה"ז תוכל להתעורר הקליפה כי יש לה עכ"פ שרש דשרש כו' ואפי' בשעת התפלה יכולה לזרוק חצים עכ"פ מרחוק כו' וד"ל. ועז"א אנכי מי שאנכי אשר הוצאתיך כו' שאין להקלי' שם שרש כלל הוא אשר הוצאתיך מארמ"צ א"כ נעקר גם השרש שלהם כמ"ש בזהר תבר שלשליהון כו' ורתיכיהון כו'. וכמ"ש שהכה בכורי מצרים כו' שהוא השרש שלהם כו' וד"ל. א"כ יכולה הנשמה שתאיר כ"כ לעקור השרש כו'. וזהו למען תזכור יום צאתך כו'. והנה ע"י בחי' הזכירה זו ממילא יבוטלו המח"ז ג"כ ולא יוכל לזרוק בחי' החצים כו' וד"ל

זהו מ"ש אל מוציאו ממצרים כתועפות ראם לו כו' היינו כמו עד"מ החי' הנק' ראם היא שוה למטה ברגלי' כמו בגופה וראשה כו' כי כל אברי' מעובים מאד כו'. ולא כדרך שאר החיות שמשפע ויורד עד שהרגלים שהם למטה הם ביותר דקים כו' והנה כמ"כ אמר ע"ד דוגמא למעל' שבחי' כח אלקי הנגלה במצרים הוא בחי' אנכי הנ"ל כו' זהו בחי' אני ראשון ואני אחרון בשוה כו' וד"ל. והנה בחי' זה הכח הי' לנש"י אפי' במצרים מצד בחי' האבות כו' וכמ"ש והייתי לך כו'. היינו בחי' עצמות בחי' אנכי כו' וכמ"ש אנכי הוי' אלקיך בארמ"צ רק שהי' בבחי' מקיף כנ"ל וד"ל. ועכשיו הוא בבחי' או"פ כו' וד"ל. א"כ לפי"ז יש כח בכל נש"י לג' בחי' אלה אתכפיי' ואתהפכא ועקירת השרש כו'. והיינו יאכל גוים צריו בחי' אתכפיי' כו'. ועצמותיהם יגרם היינו בחי' אתהפכא כו'. וחציו ימחץ היינו שרש של הקליפות כו' וד"ל. כמ"ש ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר כו' וד"ל: