חנה אריאל במדבר רל

יחוד כמו והאדם ידע כו' פי' התקשרות במושכל בעומק אחר עומק עד שיהי' לגוף א' עם המושכל ואינו דבר בפ"ע כי לא ירגיש שאר פרטי כחותיו בעת ההיא. וככה יובן בעבודת אלקי' ג"כ ענין דעת, היינו יחוד עצם הנשמה בכל פרטי' עם כח אלקי המאיר ומתגלה בקרבה. כמו בענין הסבר סובב וממלא או בהסבר ענין שלימות עצמותו וכל יכול להתקשר במושכל הזה בעומק אחר עומק ויוקלט הדבר הזה בקרבו מצד אלקותו עד שנעשה מיוחד בכח אלקי הזה המאיר בהסבר הזה הוא ענין דעת (בל"א דער הער עס ווערט נקלט די געטליכקייט דער פון אין מוח און ער ווערט אכלי דער צו) וכמ"ש בתניא להעמיק דעתו ביותר כו' והוא ענין הכרה בלי שום טעם ודעת כמו ידע שור קונהו שמכירו שהוא בעליו בלי הבין איך שהולידו. ולזה נצטווינו באמרו וידעת כו'. כי הוי' הוא האלקים. פי' למה וידעת פי' תתייחד בעצמותו ב"ה כי ה' הוא עצמות א"ס ב"ה הפשוט בתכלית הפשיטות ואפס זולתו אפס המוחלט הוא האלקים. פי' אלקים בגי' הטבע המצמצם אור שלימות עצמותו אשר ממנו הכל ואין זולתו רק שמתלבש הכל דרך הטבע. עד שנעשו מזה דעות כוזבות באמרם שהעולם קדמון. עזב ה' את הארץ. אבל באמת ה' הוא האלקים פי' שגם כח זה המסתיר הוא ג"כ מצד שלימותו ופשיטותו ית' כמאמר ומבלעדי אין אלקים. פי' שמצדו ית' אין כאן צמצום כלל רק לעיני בשר הוא הצמצום הזה. ונצטווינו לסור מדעות כוזבות ההם רק וידעת פי' להתייחד בו ית'. למה כי ה' הוא כו' ואפס בלעדו גם הצמצום הזה הוא ממנו ית' ואלדח"מ ית' ומפשיטותו ית'. וזהו וארשתיך לי באמונה. פי' דקאי על בחי' יציאת מצרים הנ"ל שהיו משוקעים בנש"ט כנ"ל ולא האיר בהם כח אלקי כלל אפי' בבחי' מקיף כנ"ל. אך כשבא משה רבינו אצלם בפעם ראשון והודיע להם שהם נגאלים עפ"י הקב"ה נאמר שם ויאמן העם מפני שהאיר בהם כח האמונה שמצד האבות כנ"ל באריכות:

רק שהאירה בהם בדרך מקיף פי' לשלוט על כחות הפנימים המשוקעים בנש"ט כנ"ל. ולכן יצאו ממצרים אל המדבר לא מקום זרע ולא שאלו לפי שעה זו איך יתפרנסו במקום ההוא. מפני שנתקשרו בבחי' מקיף לעצמותו ב"ה. רק שלא הי' רק לפי שעה זו שנתגלה בחי' מקיף הנ"ל. ולכן אח"כ התלוננו באמרם להמית את כל העם הזה ברעב פי' רעבון אלקו' שלא האיר בהם כח זה בפנימי'. וגם מקיף הנ"ל נתעלם מהם. והי' זה לצורך קבלת התורה בפנימי' דוקא. וזהו וארשתיך לי פי' אירוסין ידוע שהחתן נותן טבעת עגול על אצבע הכלה ואומר לה הרי את מקודשת לי בטבעת זו פי' מקודשת. מובדלת משאר בנ"א ומיוחדת רק לי לבד מלשון אל תגע בי כי קדשתיך. פי' שבטבעת זו העגולה שהוא בחי' מקיף הנ"ל פי' מקיף וסובב בהעדר מומ"ט כידוע בעיגול שאין בו מעומ"ט. בזה הוא מקדיש ומבדיל אותה שלא תהא מיוחדת רק לו לבד ולא לזולתו אך עדיין אין זה נשואין גמורים להיות מזה הולדה. וככה יובן למע' שבבחי' האמונה הנ"ל שהאיר בהם בדרך מקיף כנ"ל נבדלו מכחותיהם המשוקעים בנש"ט כנ"ל רק להיות מיוחדים לו ית'. לקבל גילוי אלקותו ית':

אבל לא האיר בהם בדרך פנימי' במוח ולב. שהוא בחי' נשואין כמשי"ת עד עת מ"ת שנ' בה ביום חתונתו זו מ"ת. וזהו ויסעו בנ"י כו' הגברים לבד פי' שלא נעשו רק בבחי' גברים לברוח מן הרע. אבל לא קבלו עדיין טוב האמתי בפנימית כחותיהם. כי לא נזדככו עדיין עד אחר סה"ע שזככו לברר לזמ"ר. ואז היו ראוין לקבלת התורה בפנימית דוקא הנק' בחי' דעת יחוד פב"פ כמו פב"פ דבר ה' עמכם להיות מזה הולדה גמורה בדומה תולדותיהם של צדיקים מע"ט. ולהבין זה בביאור י"ל תחלה ענין פב"פ הנ"ל מה ענינו הנה פי' פנים הוא בחי' פנימית של הדבר ומהותו כמו שהוא. ויובן ממשל רב הלומד עם תלמידיו שיש בזה ב' בחינות מצד המשפיע וכן מצד המקבל. ותחלה נבאר ענין הנ"ל במקבל. דהנה אנו רואים בתלמוד היושב לפני רבו ומקבל ממנו איזה שכל שמעמיק דעתו ולבו וירחיב דיבורו בהתפעלות גדולה