חנה אריאל במדבר קצז

מהו"ע נפשו וזה מחשב בענינים אחרים הוא מחמת שלנפשו הטוב והעונג הוא בדרך אחר. והטוב והעונג הזה נק' בשם חכ' סתימאה. והיינו שהוא טעם לרצון הנ"ל והוא סתום כי האדם בעצמו אינו יודע למה נכסף ורוצה (ווינטשין זיך) בזה האופן דוקא ולא בכמה מיני הנאות עוה"ז באופן וסדר אחר. וענין טעם ידוע שהוא כמו טעם הפרי כמ"ש בכ"ד. ואחר כל המח' והטעם והעונג בכסופין הנ"ל לענין מעשה בפו"מ אינו מתנהג כלום כ"א לפי הרצון שע"פ טו"ד והוא הרצה"ת שבלב ומדות (ויש דוגמא לרצה"ע הנ"ל שלפעמים יבוא גם הוא בבחי' רצה"ת שבלב ומדות. וישא משלו באופן אחר. למשל האדם עוסק בפרנסתו הקבועה לו בחנות וכדומה וטרוד בה. אך לבו מושכו לעסק פרנסה אחרת ד"מ מו"מ דיער וספינות. ואף שלבו נוקפו ומושכו לא זז מטרדתו בכל מאמצי כחו בעסק הקבוע לו. ובזה האופן אם יזדמן דרך מקרה מי שירצה להחליף עמו החנות עם הסחורה שבה על ספינה וסחורה שבה אז יקץ כישן הרצון הנעלם בלבו ויצא אל הפועל וזה נק' שבא רצה"ע אל מקום רצה"ת). והן האדם התחתון כסופין דילי' ברצה"ע הנ"ל בטלין. אבל למעלה כשעלה ברצונו ית' לברוא העולמות זהו עיקר ומקור מציאותן (אלא שלא הי' מקום לעמידת העולמות כמ"ש בפ' במדבר באריכות). וכמ"ש במדרש במח' א' נבראו כל העולמות ויש להם מציאות (כשיער בעצמו והיינו קמי' ואינו יוצא ויורד לפועל עמידת העולמות כמבואר במשל דרצה"ע הנ"ל). ומציאותם ההוא הוא בתכלית השלימות שעתיד להיות אחר בריאת העולמות ועלייתן בעילוי אחר עילוי הכל הוא שם ברצון בגילוי במחשבתו ית'. וזה הוא נק' בלשון ספהק"ב ובע"ח עיגול דכתר עליון שהוא ממלא במקומו את כל החלל היינו מציאות העולמות על תכלית שלימותן הנרצה מהם ברצון דכתר הנ"ל. ולעמידת העולמות עד מדרי' יש ודבר נפרד לעצמו ובמקום החסרונות מאת זלעו"ז עשה כידוע. השתלשלו העיגולים זא"ז ועיגול התחתון מכסה על העליון עד שאין השלימות המצוי בו נראה במקום העיגולים התחתונים בהעלם אחר העלם. אבל יסוד ועיקר המציאות הוא העיגול העליון דכתר. ויובן ד"מ ממים שאין להם גוון ומראה מיוחדת וכשצובעין המים בצבע אז אין מהות עצמות המים שהוא שאין להם גוון נראה כלל אלא רק גוון הצבע נראה. ופשיטא שמציאות המים עצמן הוא עיקר, המציאות גם אחר הצביעה אלא שאינה נראה. וככה יובן למעלה בפשיטות. אך זה הוא ג"כ מציאות חדש נמצא ע"פ קו המדה כלומר איך שמה שעלה ברצונו ית' ענין העולמות נראה במקום העלם העיגול הב' כפי מדריגתו שלא כמו שהוא בעיגול דכתר. ואין כח ההעלם לבד עושה התמונה בעיגול השני אלא מאמר קו המדה עושה חדשות ופועל גבורות מציאות עיגול השני וכן עד כמה עיגולים ומדריגות מכסים זה על זה וחידוש מציאות תמונתם בא במאמר קו המדה מבעל הרצון העליון דרך התלבשות והעלמות המדרי' זה למטה מזה והפועל גבורות ועושה חדשות דיש ודבר נפרד בפ"ע בעולמות בי"ע הוא בחי' הארת הקו הבא בבחי' ומדרי' זו"נ דאצי' כמ"ש כי ששת ימים עשה וכו' ובדבר ה' שמים נעשו כידוע בכ"ד. ובכ"ז עיקר המציאות הוא ממה שעלה במח' ברצון העליון כמובן מכל המשלים הנ"ל ולמשנ"ת במשל שברצה"ע יש בחי' ח"ס כמ"כ יובן גם למעלה למשכיל שהוא הוא בחי' מוחא סתימאה דא"א ונק' ח"ס ומשם הוא מקור התו'. וזה מובן עפ"י הנ"ל דלפמשנ"ת שהח"ס הוא טעם הרצה"ע מה שהוא רוצה בעולמו שנברא במח' א' הנ"ל משם בא להורות דרך ה' שימצא רצה"ע שבעולמו הנ"ל גם בעולמות התחתונים והן המצות כידוע. וידוע שהאבות קיימו כהכ"ת למעלה בכח דביקותם והשגתם באלקות ולנו נתנה התו' למטה וכמשי"ת

ומעתה י"ל ענין אסתכל באוריי' וברא עלמא כלומר שבבחי' המוחין דז"א נסתכל בח"ס דא"א והסתכלות הזאת היתה לו אמון פדגוג לברוא העולמות דיש ודבר