גנזי יוסף קצד

מסכת מגילה פרק א. (דף ב' ע"א) גמרא אימא זמנים טובא. לכאורה קשה הא קיי"ל תפסת מרובה לא תפסת ונ"ל דכיון דזמנים משמע שנים וזמניהם משמע יותר משנים לכן משמע ליה זמנים טובא:

(שם ע"ב) רש"י ד"ה ואוקי לה וכו' כר' יוסי ב"י כצ"ל (שם) גמרא ומשום דקשיא ליה וכו'. כתבו הרשב"א והריטב"א דר"ל דטפי הו"ל לומר דמתניתין ר' יהודה אליבא דר"ע וברייתא ר' יהודה אליבא דרבנן:

(שם) מדינה ומדינה לחלק בין מוקפין חומה מימות יהושע בן נון למוקפת חומה מימות אחשורוש. נ"ל דמ"ש מוקפת מימות אחשורוש הוא לאו דוקא אלא ר"ל שאינה מוקפת מימות יהושע ואין חילוק בין מוקפת מימות אחשורוש ובין אינה מוקפת כלל ולכאורה הי' אפשר לפרש לחלק במוקפין גופייהו בין מימות יהושע למימות אחשורוש ואח"כ עיר ועיר לחלק בין שושן שאינה מוקפת מימות יהושע לשאר עיירות שאין מוקפין מימות יהושע אלא דמפירש"י ד"ה ה"ג משמע שבא לחלק בין מוקפים לשאין מוקפים וגם לפי גירסא דידן לריב"ק לחלק בין שושן לשאר עיירות ושושן הוא מוקף לריב"ק משמע כן ומ"ש אח"כ כיון דאית ליה פרזי פרזי ר"ל ע"כ יש חילוק בין מוקפין מימות יהושע לשאין מוקפין:

(שם) תוס' ד"ה ועוד וכו'. עיין במהרש"א עד מעיקרא אלא מאלה וכו' כצ"ל. ונראה מדבריו דתיבת וקתני בתוספות הוא מיותר וצ"ל מסיק ליה דידע וכו' ור"ל דמסיק ליה דר' ירמי' מיירי בפתוחות משום דידע מתחלה מלתיה דר"ח ומ"ש התוס' אח"כ ולק"מ דר' ירמי' מוקי לה בסתומות ר"ל דאפילו נוקי לדר' ירמי' בסתומות לק"מ ומ"ש מאלה המצות נמי פריך ר"ל דאי לא הוי פריך אלא מדרב חסדא הי' יכול לתרץ דר' ירמי' איירי בפתוחות אלא כיון דפריך גם מאלה המצות אשר לא הי' מתורץ בתירוץ זה ומשני שפיר תירוץ א' על שני הקושיות ומ"ש אפתוחות ואסתומות ר"ל שיסדו פתוחות באמצע תיבה וסתומות בסוף תיבה ממילא קאי ר' ירמי' אתרוייהו וזהו נמי כוונת מהרש"א שכ' דליכא לפלוגי בין סתומות לפתוחות ר"ל דלא יתורץ בזה הקושיא מאלה המצות ומ"ש כיון דמשני שפיר וכו' ר"ל כיון דע"כ הוכרח לומר אין מהוו הוו לתרץ הקו' מאלה המצות לא הוצרך לומר דר' ירמי' מיירי בפתוחות לתרץ מהא דרב חסדא דהא בתירוץ זה מתורץ שפיר אפילו אי ר' ירמי' מיירי בסתומות ועיין בס' הישר לר"ת שלפנינו סי' של"ב אין שם כמו שהביאו התוס' כאן בשמו וצ"ל שהי' להם להתוס' הג"ה שהגי' ר"ת בס' הישר שאינו בס' הישר שלפנינו:

(דף ג' ע"א) ד"ה חיישינן וכו' דדוקא חוץ לעיר היכי דשכיחי מזיקין. נ"ל דתיבות חוץ לעיר מיותר ובמקומם הוגה היכי דשכיחי מזיקין ודו"ק:

(שם) ד"ה אמש וכו' וי"ל לפי וכו'. ר"ל לפי שהוצרכו הכהנים לשאת את הארון לא היה להם פנאי להקריב התמיד ונ"ל דמה שהוכיחם ע"ז היינו משום דמ"מ הי' להם להתחלק דקצת ישאו את הארון וקצתם יקריבו התמיד:

(שם ע"ב) ד"ה מת מצוה עדיף הקשה וכו'. תמהני דיותר הו"ל להקשות דת"ת דחמירא מבטלין לכל מתים וכמ"ש בדבור שלפני זה ובעבודה קתני דאינו מיטמא אלא למת מצוה והנה הט"ז סי' תרפ"ז ס"ק ב' הביא בשם הר"ן דהא דעבודה נדחה מפני מגילה דוקא כשיכולין אח"כ להשלים העבודה והקשה עליו דהא מבטלין ת"ת מפני מגילה ות"ת נדחית לגמרי דהלימוד של עכשיו א"א בתשלומין שמה שילמוד אח"כ היא מצוה בפ"ע ואפ"ה נדתה מפני מגילה ע"ש וצ"ל לדעת הר"ן דס"ל דמסתמא לא מיירי במי שתורתו אומנתו ואינו מפסיק בשום פעם ואפשר דזה פטור ממגילה כמו שפטור מתפלה כדאיתא בא"ח סי' ק"ו אלא מיירי במי שקבע עתים לתורה ודוחה העת או מפסיק השיעור לקרא את המגילה ואח"כ לומד השיעור ומעתה אפשר לומר דהא שמבטלין ת"ת להוצאת המת היינו משום שילמוד אח"כ ואה"נ דעבודה מבטלין בכה"ג לכל מתים והא דקתני הכא דדוקא מת מצוה היינו להטמאות דשוב לא יוכל לעשות העבודה ותדחה לגמרי ולפ"ז צ"ל דקו' הר"ר אלחנן הוא משום דקיי"ל דהיכי דאפשר שתיעשה המצוה ע"י אחרים ת"ת עדיף והיכי דא"א שתיעשה ע"י אחרים המצוה עדיף כדאיתא ביו"ד סי' רמ"ו סי"ח וכיון דמבטלין ת"ת להוצאת המת אע"פ שאפשר ע"י אחרים כיון שאינו מת מצוה ממילא במ"מ שא"א ע"י אחרים מבטלין ת"ת לגמרי אפילו מי שתורתו אומנתו שנתבטל ת"ת של עכשיו לגמרי וק"ו לעבודה כנלענ"ד ועמ"ש לקמן בשם הרשב"א:

(שם) רש"י ד"ה את ל"ת דכתיב וכו'. עיין במהרש"א ולענ"ד נראה ליישב דבשבת (דף פ"א ע"ב) פירש"י דכתיב והתעלמת וכו' וה"נ טלטול דרבנן וכו' ע"ש ומשמע דכוונתו דכיון דכתיב והתעלמת דדחי לאו דלא תוכל להתעלם אע"פ שא"א ללמוד משם משום דאיסורא מממונא לא ילפינן מ"מ סמכו ע"ז לדחות אד"ר וה"נ אפשר לפרש דבריו כאן ולכאורה היה אפשר לומר דכאן אפילו הוי דאורייתא שוא"ת הוא ושפיר יליף מולאחותו דומיא דהולך לשחוט פסחו. ונ"ל דלא ניחא ליה לרש"י לומר כן דהא קודם האיבעי' הביא ברייתא דולאחותו ואפ"ה איבעי' ליה דלמא מגילה עדיף משום פרסומי ניסא ומהיכי פשיט לה אח"כ לכן פירש"י מוהתעלמת דאע"פ שאינו בזיון גדול דוחה לפעמים ל"ת שבתורה וממילא בבזיון גדול דוחה גם פרסומי ניסא וכעין סברא זו כ' בתוס' רי"ח בברכות שם כ' הרשב"א וז"ל תמוה לי מקרא מגילה נמי הא דחי עבודה ותלמוד תורה וי"ל דלאו דוקא דחייא עכ"ל ונ"ל דכוונתו כדברי הר"ן שכתבתי לעיל דמיירי דוקא כשיעשה אח"כ העבודה וילמוד השיעור ועיין בריטב"א ואין להאריך:

(שם) גמרא בשלמא נראה וכו'. עיין בט"ז סי' תר"צ סק"ג:

(שם) תוס' ד"ה כרך שישב וכו' וי"ל דשאני טברי' וכו' נ"ל דר"ל דבמאי דבבתי ערי חומה בעינן חומה ממש בהא ודאי שאני מקרא מגילה דדי כשמגניא מאויבים אבל במה שלא מועיל בבתי ערי חומה בחומה ממש כגון בישב ואח"כ הוקף דלא מועיל כיון שהי' פעם א' בלא חומה לזה גמרינן גם למגילה בחומה המועיל בה ומ"ש ג"כ דין הוא ר"ל כמו בחומה גמורה ועיין בריטב"א ודו"ק:

(דף ד' ע"א) ד"ה נשים וכו' דהכל חייבין בשמיעה וכו' נ"ל דר"ל דעבדים ונשים וקטנים שוים דאין חייבין אלא בשמיעה ולכן מוציאין זא"ז אבל אין מוציאות אנשים שחייבין בקריאה גמורה ומ"ש כאן במקרא מגילה וכן בערכין היינו דעכ"פ מועיל קריאה שלהם להוציא נשים ועבדים וקטנים דלא נימא דאין קריאתם כלום ועיין ברא"ש ומה שהוגה בגליון התוס' דומיא דהכל אינו מובן לי וצ"ל דקטנים הוא לאו דוקא דקטן אינו מוציא אשה ועיין סי' תרפ"ט ס"ב ובמ"א שם:

(שם ע"ב) רש"י ד"ה ויעבירנו ד"א ואפילו לן בשדה וכו'. נ"ל דר"ל דלהכי לא אמר ויוציא מרה"י לרה"ר דנקט טעמא דשייך אפילו לא לן ברה"י ועיין רש"י ותוס' סוכה (דף מ"ג ע"א):