גנזי יוסף קנג

(שם ע"א) ת"י ד"ה ומנחה שנקמצה תצא וכו' מיירי בשקיעת החמה וכו'. ר"ל וכ"ש כשנקמצה לילה דנפסל מיד כ"ה בריטב"א ור"ל ותשרף מיד ע"ש:

(שם) נפסל הקומץ אי לא וכו' ובההיא בבא דקומץ תני דם כצ"ל:

(שם) ד"ה ומנחה שנקמצה וכו' ומפליג וכו'. ר"ל וה"ה דאפשר לחלק ולומר דשאר מנחות ג"כ פסולות בלילה:

(שם ע"ב) ד"ה נעשה וכו' ואם מלאו לצורך וכו' הוי כאלו סדרו הקוף וכו' כצ"ל:

(שם) גמרא וכל הקרב בלילה קדוש בלילה. השטמ"ק בתמורה (דף י"ד ע"א) מ"ז כי אין לנו דבר שקרב דוקא בלילה אלא או דוקא ביום או בין ביום בין בלילה:

(שם) ת"י ד"ה כל המיסך וכו' צריך טבילה. נ"ל דכאן הס"ד ואח"כ מתחיל דבור אבל קידוש וכו' וקאי אקושית הגמרא אכן מ"ש וצריך קידוש ידיו ורגליו לא ידעתי מנ"ל דהמיסך רגליו טעון קידוש ידיו ורגליו דאפשר דטבילה לחוד סגי ודו"ק וצ"ע:

(דף ל' ע"א) ד"ה מצוה לשפשף וכו' ה"ה גבי נטילה אך וכו' כצ"ל נ"ל:

(שם) ד"ה לא אמרן וכו' פי' ריב"א וכו'. ר"ל אבל בהפליג א"צ כלל ליטול ידיו לשתיי' ולאפוקי פירש"י שהביאו לקמן ד"ה אמר רב נחמן וכ"ה בריטב"א ע"ש:

(שם) ד"ה אמר להם וכו' תימה לריב"א לבן זומא וכו' כצ"ל:

(שם) ליבעי שני קידושין וכו'. נ"ל דשני קידושין לאו דוקא דדוקא לר"מ לקמן (דף ל"א ע"ב) בעינן שני קידושין אבל לרבנן סגי בקידוש אחד ונקטו התוס' כאן אליבא דר"מ וממילא לרבנן עכ"פ ניבעי קידוש אחד לכל אדם וכ"ה הקושיא בריטב"א שיהא צריך קידוש ידים ורגלים ע"ש:

(שם) אבל מ"מ לא אשכחינן וכו' דברים אלו קשים להבין ובדוחק נ"ל לפרש דמקשו דר"מ ס"ל דכ"ג בעי ב' קידושין ובכ"ה שמשנה מחול לקודש לא אשכחן דסובר כן וצ"ל אפילו כהן שלובש ולא כ"ג ור"ל כהן הדיוט אם לא נאמר וכו' ר"ל אם לא נאמר דשאר כל אדם נלמד מכ"ג לענין טבילה ואפ"ה יש איזהו לימוד דלא בעי ב' קידושין וילפינן כ"ה משאר אדם בהקישא ואח"כ כתבו בין בגד לבגד ר"ל דלפ"ז אפשר לפרש דמה דאמרינן בין קודש לקודש פירושו בין בגד לבגד ודלא כפירש"י כנ"ל לפרש דבריהם בדוחק:

(שם ע"ב) ד"ה כבן זומא וכו' טבילה בשאר כל אדם כצ"ל:

(שם) ד"ה נימא וכו' אלא בכהן שלובש וכו' כצ"ל:

(דף ל"א ע"א) תוס' ד"ה ותניא וכו'. עיין במהרש"א עד ממצורע לכל אדם וכו' כצ"ל:

(שם) ת"י ד"ה מהו וכו' משום דבעי לאסוקי וכו' כצ"ל:

(שם) תוס' ד"ה וכולן וכו'. עיין במהרש"א עד דלשכת המדיחין מחילה וכו' כצ"ל:

(שם ע"ב) ד"ה אמה וכו' א"נ אפילו אם היו יוצאים וכו'. וצ"ל דאפילו היו יוצאים לא היה הבית הטבילה חסר ממ' סאה שהי' מחובר לעין עיטם כשפופרת הנוד ומ"מ בעינן שיהא אמה על אמה ברום ג' אמות שיהא כל גופו עולה בהן:

(שם) ד"ה כיון דשיישא וכו' למעזיבה כ' מהרש"א דהתוס' היו גורסים כן בגמרא ולענ"ד אין זה מוכרח דאפשר לומר דפשיטא להו דתקרה הי' של עץ והא דאמר דשיישא נינהו היינו המעזיבה:

(שם) ד"ה כדאמר וכו' שלא יטעה וילבש וכו'. לכאורה אין דבריהם מובנים דהא באמת היה צריך עתה ללבוש כל שמנה בגדים כמו בכל השנה וגם מהו זה שכתבו שהיום אין לו ללבוש בגדי בוץ עם בגדי זהב הא באמת כשלובש בגדי זהב לובש בגדי בוץ עמהם ואי ר"ל כשיפשוט בגדי זהב וילבוש בגדי בוץ שלא ילבוש בגדי זהב עמהם טפי ניחא היכר זה כשפושט בגדי זהב כיון דלא צריכין להיכר זה אלא כשיפשוט אותם ולכאורה היה אפשר לפרש מ"ש אין לו ללבוש בגדי בוץ עם בגדי זהב היינו בגדי בוץ אלו של יוה"כ שגם האבנט של בוץ משא"כ בשאר ימות השנה דהאבנט הי' של כלאים וכדלעיל (דף י"ב ע"ב) ומ"ש כדרך שהיה עושה כל ימות השנה היינו שאין לו ב' מינים של בגדים אלא שהוא דוחק גם לשונם לא משמע כן ונ"ל לפרש דמ"ש שלא יטעה וכו' היינו שלא יטעה ללבשם כל היום ויהא נזהר לפושטם כשיגיע הזמן ומ"ש שהיום אין לו ללבוש בגדי בוץ עם בגדי זהב אלא בפ"ע ר"ל שיש זמנים היום שאין לו ללבוש אלא בגדי בוץ בפ"ע ומ"מ דוחק הוא ודו"ק:

(שם) ת"י ד"ה פושט וכו' אבל גם לר"מ וכו' כצ"ל:

(שם) ד"ה אי תניא וכו' וי"ל דמההוא דרישא לא וכו' בפשיטה שהיה לבוש וכו' כצ"ל נ"ל:

(דף ל"ב ע"א) תוס' ד"ה ואי כסדרן וכו' דלמא קטורת דיוה"כ וכו'. כ' מהרש"א ולא ידעתי מי הכריח אותם וכו' ע"ש והנה גם לשון התוס' אינו מובן אמאי קרו לה דהקטורת שלא על הסדר הא לפי מ"ש דהקטורת הם אחר תמיד של שחר הוי על הסדר אלא אילו ואיל העם הוא שלא על הסדר ואפשר גם כוונת מהרש"א כן:

(שם ע"ב) רש"י ד"ה נפקא לי' מדרבי כתונת וכו'. נ"ל דר"ל אבל לא ס"ל הקישא דר' דהוקשו כל הבגדים זה לזה לכן לא נפקא לי' מקרא דכתונת בד קודש אלא המשנה מבגדי זהב לבגדי לבן וצריך קרא דובא אהרן למשנה מבגדי לבן לבגדי זהב וא"כ מ"ש התוס' ד"ה תנא וי"ל דתנא דבי ר' ישמעאל וכו' היינו ממש כר' יהודה ודו"ק:

(שם) ת"י ד"ה שכן וכו' דלית ליה לעיל ק"ו דבן זומא דלמא וכו' כצ"ל נ"ל. והיינו (בדף ל' ע"א):

(שם) ד"ה דכל עבודת וכו' ולא בתה"ד וכו'. משמע דהתה"ד לא הי' בכ"ג ולעיל (דף ל"א ע"א) ד"ה חמש (ודף כ' ע"ב) ד"ה משום כתבו שגם תה"ד הי' בכ"ג וצ"ע:

(דף ל"ג ע"א) ד"ה עליה וכו' לשמו דפטר ר"ש וכו' לצורך כגון גבי וכו' כצ"ל:

(שם) רש"י ד"ה ואיפוך וכו' וקרא כסידורה וכו'. לכאורה אינו מובן והריטב"א הביא בשם רש"י וקרא לאו בסדרא איירי ופי' דר"ל דאע"ג דקרא דעל מוקדה ודאי מיירי במערכה גדולה קרא לאו בסדרא איירי אלא במנין מערכות שהיו שם ומערכה גדולה הי' אחר מערכה של קטורת ע"ש אכן לענ"ד אינו מובן מה שסיים רש"י דהא בהקטר כל הלילה קאי דהא מערכה גדולה לצורך תמיד של שחר הוא ולא לצורך הקטר כל הלילה לכן נלענ"ד ליישב גי' שלפנינו ברש"י וכוונתו דודאי א"א לפרש ואיפוך אנא דקרא דעל מוקדה מיירי ממערכה של קטורת דהא היא העולה על מוקדה כתיב וע"כ מיירי ממערכה שנותנים עלי' איברי עולה לכן פי' ואיפוך להקדים מערכה של קטורת ור"ל לא אפוך הפסוקים דזה א"א כנ"ל אלא איפוך סדר המעשים להקדים מערכה של קטורת וקרא כסידורה דהא בהקטר כל הלילה קאי ולא מיירי קרא דעל מוקדה ממערכה גדולה אלא ממערכה שהי' מקטירין עלי' איברים ופדרים של אתמול והי' דולק כל הלילה וקרא דואש על המזבח תוקד בו היא מערכה ראשונה והיא של קטורת ואח"כ ובער עלי' הכהן עצים וכו' וערך עלי' העולה היא מערכה גדולה כנלע"ד:

(שם) ת"י ד"ה ואיפוך וכו' אלא אסדר מערכות מיירי וכו' כצ"ל נ"ל. ור"ל דנהפוך סדר המערכות