אשכולות הגפן צט

ועולה יפה עם הנ"ל לפי שכל הארת המאורות הוא במצות ד' ומצוה ראשונה פו"ר נאמר בה וכבשה שהאיש שדרכו לכבוש מצוה על פו"ר ולא האשה נמצא עיקר הארת המצוה הוא באיש בחי' מאוה"ג וממנו בא הארה גם לאשה בחי' מאוה"ק דסוף סוף אי אפשר לקיים המצוה רק בשניהם יחד ובשביל זה נאמר פרו ורבו בלשון רבים לשניהם יחד והנה ממצוה הראשונה דפו"ר מתפרשין המצות כולן עד השלמת סכום תרי"ג במצוה אחרונה לכתוב ספר תורה וכולן בענין זה שעיקר הארתן באיש בחי' מאוה"ג וממנו בא הארה אל האשה בחי' מאוה"ק ובענין זה תנן האשה נקנית בג' דרכים כי נקני"ת עם ג' מנין תרי"ג היינו שע"י שנזדווגה אל האיש ממשיך לה הארה מכל התרי"ג מצות שמאירין בו ושוב וקונה את עצמה בב' דרכים בגט ובמיתת הבעל היינו בגט שנאמר וכתב לה ספר כריתות הורה שמסולק ממנה חבורו שהי' מאיר לה בתרי"ג מצות שנשלמו במצות כתיבת ספר תור' ובמיתת הבעל דכתיב במתים חפשי כיון שמת אדם נעשה חפשי מן המצות וממילא נסתלק ממנה הארת תרי"ג מצות שבאו לה רק ממנו ואמנ' עצם ג' דרכים שהאשה נקנית בהן לאיש להיות שמצינו לגבי אסתר נדרש שהיו קורין לה על שם אסתהר והיינו שם האחרון מג' שמות של מאוה"ק ירח לבנה סהר כן נמי גבי האשה נקנית יתייחס סתם אשה לשם סהר וסימן לדבר אש"ה ר"ת "שררך "אגן "הטהר וסיים אל יחסר המזג היינו כעיזגא דחמרא דדרי אחד תלת וכן האשה נקנית בג' דרכים היינו ששם סהר שלה נתמזג בכל ג' שמות דמאוה"ג שבבחי' האיש והם שמש חמה חרס ולענין הנ"ל כי תרי"ג מאירין במאוה"ג בחי' האיש וממנו בא ההארה למאוה"ק והנה תרי"ג מצות נחלקין רמ"ח מ"ע שס"ה מל"ת בזה תמצא כי בשם סה"ר יש ס"ה מן שס"ה ר' מן רמ"ח ונחסר ש' לשס"ה ונ"ח לרמ"ח ועז"א שררך אגן הסהר אל יחסר המזג שנשלם החסרון בעיזגא דג' שמות מאוה"ג שמ"ש חמ"ה חר"ס הרי ש' דשמש ה' דחמה ס' דחרס הם שס"ה ושוב מ' דשמש ח' דחמה ר' דחרס הם רמ"ח ושוב נכפל ש' דשס"ה בסוף שמש ונכפל מ' דרמ"ח בתוך חמה ונכפל ח' דרמ"ח בראש חרס וכל הכפולין אם אין ענין לגופן תניהו ענין להשלים הנחסר לשם סהר ש' משס"ה מ"ח מרמ"ח וזהו הנרצה לענין שהתחלנו שנאמר ושמח את אשתו רומז ענין מזוג המאורות שמאוה"ג בחי' האיש משלים אתוון שמ"ח למאוה"ק בחי' האשה היינו ש' לשס"ה מ"ח לרמ"ח. והיינו שנאמר לאשה ואל אישך תשוקתיך הרי תשוקת"ך חושבן כפל תרי"ג שנשלם תרי"ג באשה מתרי"ג שבאיש וכן מרומז בנוסח הקדושין הרי את מקודשת לי בטבעת זו הס"ת מנין כפל תרי"ג מצות שמאירין בשני המאורות שהם בזיוג דו"ב כנ"ל:

והנה אחר שנאמר פרו ורבו סיים ורדו שיהיו מושלים בכל הבריות וסיים בהן ובכל חי' הרמשת על הארץ היינו כעבין שנאמר פן תהי' הארץ שממה ורבה עליך חית השדה ונאמר בתרי' עד אשר תפרה ונחלת את הארץ והנה על ממשלת האדם על כל הבריות נאמר תמשילהו במעשי ידיך וסיים כל שתה תחת רגליו דייקא היינו תחת פרו ורבו המכונה לרגליו כטעם יוצאי ירכו וכן נמי תחת רגליו כפשוטו רומז ענין ממשלתו על החיות במה שנאמר על שחל ופתן תדרך תרמס כפיר ותנין וב' לשונות תדרך תרמס הם לתואר תחת רגליו ואי' ב"ר פכ"ד אר"י דכפר חנון ראוי הי' אדה"ר שיעמדו ממנו י"ב שבטים מ"ט ז"ה ספר תולדות אדם אמר הקב"ה ב' בצים נתתי לו ועמד אחד והרג את חברו והאיך אני נותן לו י"ב שבטים נמצא כי מברכת פרו ורבו הי' ראוי להעמיד י"ב בנים ולא נתקיימו בו