אשכולות הגפן לג

את הסמים ואת הארץ דווקא היינו שהמשיך תולדות השמים והארץ עד יום הששי שבו נעשה האדם גוף מן הארץ ונפח בו נשמה משמים ואליו יתייחסו ב' עולמים באות ב' דבראשית העוה"ז להנאת הגוף מן הארץ והעוה"ב להנאת הנשמה מן השמים והיינו דכתיב אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ונדרש באברהם כמבואר במדרש שאברהם הי' ראוי להיות נברא ראשון הנה אליו יתייחסו ודאי ב' עולמים כדתנן באבות תלמידיו של אברהם אבינו אוכלין בעוה"ז ונוחלין לעוה"ב ואיתא נמי בב"ר פי"ד וייצר ד"א את האדם בזכותו של אברהם א"ר לוי האדם הגדול בענקים זה אברהם כו' והנה נאמר וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד ואיתא בב"ר הוא מאד הוא אדם הרי מייחס כל אשר עשה לטוב אדם יבואר נמי דקאי על אדם דאברהם שהוא אדם שטוב לפניו וראוי לייחס כל אשר עשה בשבילו דווקא תדע דהנה נאמר את האלקים ירא ואת מצותיו שמר כי זה כל האדם ונדרש כל העולם כלו לא נברא אלא בשביל זה הרי כל האמור שם נאמר באברהם את האלקים ירא היינו בנסיון העקדה נאמר עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה ואת מצותיו שמר נאמר בו ג"כ עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמר משמרתי מצותי וגו' ולפי הנ"ל שלאברהם נתייחסו ב' עולמים לכן גם גבי וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד נדרשו ב' עולמות כנ"ל:

וזה יש לכוון במאמר אר' יוחנן אם זכה אדם אוכל ב' עולמות שנאמר אחור וקדם צרתני ירמוז מלת זכ"ה ר"ת ''זה "כל "האדם שכל העולם נברא בשביל זה היינו אברהם והוא ודאי אוכל ב' עולמות ועל שניהם בא תואר אחור וקדם ששניהם נדרשו באחור למע"ב בענין וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד גם הנה נדרש בקדם למע"ב באות ב' דבראשית גבי בריאת שמו"א ותולדותיהן כנ"ל ולכן בעל המאמר הוא ר' יוחנן שבכפל שמו לתוארי אחור וקדם יעלו לחושבן אברה"ם שאליו נתייחסו ב' עולמות:

ויש פרפרת בזה בענין פנחס שקנא בזמרי ומבואר בגמרא שהמתין לו פנחס עד לאחר שהתיש כחו בבעילות שבעל עם המדינית ושם נאמרו ב' דעות לחד דעה בעל תכ"ד בעילות ולחד דעה בעל ס' בעילות וצדקו יחדיו לרמז התשת כח גופו ונשמתו תדע כי סכומי תכ"ד וס' כחושבן גו"ף נשמ"ה ונפגם בהם ע"י המדינית שבצרף מדיני"ת לאלו הסכומין רומזין פגם למניני שמי"ם אר"ץ עם מניני עול"ם הז"ה עול"ם הב"א ונרמז פגמן בפרטות לגבי זמרי שכן זמר"י עם תכ"ד רומז פגם במנין שמי"ם אר"ץ וזמר"י עם ס' רומז פגם במנין עול"ם הז"ה עול"ם הב"א וכשהותש כחו מהם נפרע ממנו פנחס בענין ויקח רמח בידו ופגע בשניהם באיש אל הקבה ובאשה אל קבתה רומז רמ"ח חושבן אברה"ם ושוב א"ל, הקב"ה א"ל קבת"ה חושבן שמי"ם אר"ץ הורה על שנפגם מענין אלה תולדות השמים והארץ בהבראם באברהם כמבואר לעיל:

ובענין זה יבואר לשון המדרש בב"ר פ"א דרש ריב"פ במע"ב בהדי' דבר קפרא י למה נברא העולם בב' להודיעך שתן שני עולמים העוה"ז והעוה"ב ד"א ולמה בב' שהוא לשון ברכה ולמה לא בא' שהוא לשון ארורה ד"א למה לא בא' שלא ליתן פה למינין לומר האיך העולם יכול לעמוד שהוא נברא בל' ארורה אלא אמר הקב"ה הרי אני בורא אותו בל' ברכה והלואי יעמוד עכ"ל הנה לכאורה לשון השני ולשון השלישי הלא אחד הם אולם אחרי העיון בצחות לשון השני ולמה בב' כו' ולמה לא בא' אמר בשניהם ולמה בווין נוספין לענין ראשון דדרש למה נברא