אשכולות הגפן לא

משפטי יצא עיניך תחזינה מישרים, ועל ענין זה נאמר כי את כל מעשה האלקים יבא במשפט היינו ענין וירא אלקים את כל אשר עשה המבואר דהיינו ראי' במשפט ואמר על כל נעלם אם טוב ואם רע שהביא את כל אשר עשה במשפט להבחין אם טוב ואם רע וכאן נאמר והנה טוב מאד כטעם עיניך תחזינה מישרים ומבואר ענין המשפט שבפסוק זה שרומז על שבח משפטי ד' אמת, ולפי מה דאמרי' בעלמא מקרא נדרש לפניו ולפני פניו כן שבח משפטי ד' נדרש לשבח יראת שלפניו ולשבח מצות שלפני פניו, ובזה יצא לנכון שפסוק סוף דבר הכל נשמע רומז על סוף דבר של מעשה בראשית ששם ודאי הכל נשמע בענין וירא אלקים את כל אשר עשה שענינו מבואר בפסוק שלאחריו כי את כל מעשה האלקים יבא במשפט. ועל זה הורה הפסוק שלפניו ואמר את האלקים ירא היינו מה ששבח משפטי נדרש לשבח יראת שלפניו, ושוב ואת מצותיו שמר היינו מה ששבח משפטי נדרש לשבח מצות שלפני פניו וסיים כי זה כל האדם דוקא ירמוז על מה דסיים בסוף מעשה בראשית והנה טוב מאד ואיתא בב"ר פ"ט רבנן א"ל בשם רחב"א ור"פ ור"ח הוא מאד הוא אדם הינון אותיות דדין הינון אותיות דדין. בב"ר פ"ט וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד:

ארשב"ל הנה טוב מאד זה העוה"ז והנה טוב מאד זה העוה"ב העוה"ז והעוה"ב הביטו בהן הקב"ה ראי' אחת מבואר דדרש ו' של והנה ללשון חזרת הנה טוב מאד בכפל כנגד ב' עולמות אלא שנכפלו בלשון אחד לענין הדרש שהביט בהן הקב"ה ראיה אחת ויש לכוון על זה מאי שנאמר הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד אחים הם ב' עולמות והם גם יחד בראי' אחת תדע שהתאחדות כפל ס"ת הנ"ה טו"ב מא"ד הם אותיות יח"ד, ולפי"ז נתייחס טוב על עוה"ז וטוב על עוה"ב ובמה טוב ומה נעים יתייחס טוב על עוה"ז ונעים על עוה"ב ויבואר כי נעים דעוה"ב. הוא עצמו מחליף אותיות טו"ב דעוה"ז משום דלגבי צדיקים המתיסרין בעוה"ז וצדיקים תחלתן יסורין וסופן שלוה וא"כ טוב דעוה"ז תחלתו אות ט' בחלוף באות נ' שבחצי השני של האותיות בא"ת ב"ש שהן חוזרין למפרע בחי' דין היסורין שבתחלתן ושוב טוב דעוה"ז סופו אות ב' בחלוף באות מ' שבחצי השני' של האותיות בא"ל ב"ם שהן כסדרן בחי' רחמי השלוה שבסופן ושוב טוב דעוה"ז תוכו אות ו' ממוצעות בין היסורין שבתחילה ובין השלוה שבסוף לכן שוה בה המדה בין בחלוף א"ת ב"ש באות פ' ובין בחלוף אלב"ם באות פ' הרי חלוף ט' דראש טוב באות כ' דראש נעים וחלוף ו' דתוך ט"וב באות פ' חושבן ע"י דתוך נ"ע"ים וחלוף ב' דסוף טו"ב באות מ' דסוף נעים היינו מה טוב ומה נעים והרי לגבי טוב דעוה"ז נאמר מ"ה מנין מא"ד דלגבי הנה טוב מאד דעוה"ז ולגבי נעים דעוה"ב נאמר ומה הרי כוסף ו' על מנין מאד דלגבי והנה טוב מאד דעוה"ב שנדרש בתוספות ו' של והנה:

אמנם הוראת ו' ללשון כפול כנדרש ו' של ויתן לך יתן ויחזור ויתן וכן לענין לעוה"ב נאמר בארצם משנה יירשו ונדרש זכה צדיק נוטל חלקו וחלק חבירו בגן עדן. ולפי"ז לשון ומה נעים דעוה"ב היינו כפל נ"ע"ים מנין ש"ם הרי לגבי מא טוב ומה נעים רמוז טוב עם שם כענין שנאמר טוב שם משמן טוב והיינו דסיים כשמן הטוב על הראש יורד ושוב על הזקן זקן אהרן שיורד על פי מדותיו רצונו שתקוני הזקן הם סוד י"ג מדות הרחמים ועל פי מדותיו רומז קודם קריאת הפה במדותיו נאמר ג"כ טו"ב עם ש"ם בענין אני אעביר כ"ל טוב"י על פניך וקראתי בשם ד' לפניך והנה בי"ג מדות מאל עד ונקה יש כ"ט אתוון רמיזין