אשכולות הגפן ל

ואינו חסר כלום והיינו אל יחסר המזג ועל היות חושבן של הג' ברכות מכוונין נין תתקע"ב להשלמת ג' פעם חסרון על זה מרמז עיניך ברכות בחשבון על שער בת רבים רצונו שחשבון הברכות הוא נגד שע"ר ב"ת מנין תתקע"ב שנ החסרונות ואינו חסר כלום והיינו תואר מלת רבים הוא היפך המעוטים של החסרונות שנתרבו בברכות: אשכול עניני האדם בענין הכתוב בסיום קהלת סוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא ואת מצותיו שמר כי זה כל האדם, איתא ברכות ו' מאי כי זה כל האדם אר"א כל העולם כלו לא נברא אלא בשביל זה הרי נתייחס כל העולם כלו אל האדם שהי' אחרון בבריאת העולם היינו לפי שהכל הולך אחר החתום. ואמנם מה שנברא האדם באחרונה הוא מלמד לאדם דעת תורה שנמשלו למים שיורדים מגבוה לנמוך כן האדם לא תזוח דעתו לפי שאומרים לו יחוש קדמך, ובב"ר איתא דרשת ר"ל על אחור וקדם צרתני שבריאת גופו של אדם אחור לכל הנבראים שנברא ביום הששי ובריאת נשמתו של אדם קדם לכל הנבראים שנבראת ביום הראשון שנאמר ורוח אלקים מרחפת הוא נשמת רוחו של אדם הראשון, וזה יבואר עם הנ"ל דידוע שההולך אחר הנאת גופו נמשך מזה גאות אדם לכן השפיל גאותו בגופו דוקא שנברא באחרונה אבל ההולך אחר הנאת נשמתו מואס במותרות גופניות וממילא מרוחק מן הגאות לכן לא חשש על נשמתו מן הגאות ובראה קודם לכל הנבראים להורות שכל הנבראים אח"כ נבראו בשביל האדם ההולך אחר הנאת נשמתו והיינו את האלקים ירא ואת מצותיו שמר כי זה כל האדם שכל העולם כלו לא נברא אלא בשביל זה האדם ההולך בהנאת נשמתו דהיינו את האלקים ירא ואת מצותיו שמר: ואמנם כאן שני כתובים באים כאחד בסיום מגלת קהלת הלא המה פסוק סוף דבר הכל נשמע וגו' ולאחריו פסוק כי את כל מעשה האלקים יבא במשפט וגו' ושוב לאחריו חוזרין פסוק שלפניו סוף דבר וגו' ואם שיש טעם פשוט שלא לסיים בדבר רע כנודע בסי' יתק"ק. אמנם כמה תנים יש וכאן יש לפרש שענין פסוק סוף דבר נאמר על ענין פסוק שלאחריו כי את כל מעשה ולכן חוזרין לאחריו פסוק סוף דבר שלפניו לומר שמענין פסוק כי את כל מעשה מובן פסוק סוף דבר שלפניו ולכן חוזרין לאחריו לומר עכשיו נתפרש מה שאמרתי קודם בסתום כאשר יאמר אדם דבר סתום ואח"כ יאמר דבר שבזה יובן כוונת הסתום יחזור. אח"כ סתומתו לומר זו שאמרתי קודם בסתום ועכשיו נודע הדבר. ובזה יבואר דהנה התורה אומרת ואהי' אצלו אמון אני הייתי כלי אומנתו של הקב"ה במעשה בראשית. ובזוה"ק מבואר שבתיבת בראשית ו' אתוון נגד ו' שבחים של ה' תבות נגד חומשי תורה ויתכן נמי כי ו' ימי המעשה כנגד ו' שבחי התורה וא"כ גמר ימי המעשה ביום ו' כנגד שבח ו' משפטי ד' אמת והיינו מה שאמרו הדן דין אמת לאמתו נעשה שתוף להקב"ה במעשה בראשית ומרומז משפטי ד' אמת בגמר יום הששי שנא' וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאור ורמוז במלות ויר"א אלקי"ם א"ת הס"ת אתוון אמ"ת שהי' הראי' במשפטי ד' אמת דבמשפט שייך ראי' כנאמר מלפניך