אשכולות הגפן קע

השמטות שייך להגדת בראשית ויאמר אלקים יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה, הנה מבואר ברש"י ז"ל שביום ב' לא נאמר כי טוב במאמר יהי רקיע בתוך המים לפי שהתחיל בן מלאכת המים ולא גמרה עד יום ג' במאמר יקוו המים ושם נאמר כי טוב יבואר שנמשך לענין כי טוב הנאמר ביום א' על האור ושם נדרשו ה' פעמים אור כנגד ה' חומשי תורה מבואר שנתיחס טוב על התורה וכן נאמר כי לקח טוב נתתי לכם תורתי על תעזובו מיחס טוב של התורה גבי נתתי לכם דייקא שנתינת התורה לתחתונים לפי שיצר הרע שולט בהם וע"י התורה יסירו מרע אל הטוב כאימרז"ל בראתי יצר הרע בראתי תורה תבלין ואלו הי' נותנה אל המלאכים לא הי' ניכר הטוב של התורה דבלאו הכי אין יצר הרע שולט ביניהם ומה שנתאוו המלאכים אל התורה באומרם תנה הודך על השמים לא בשביל שיטיבו מעשיהם על ידה רק להגדיל השגתם בשמו של הקב"ה שהוא אחדות בכל אותיות התורה מתחלתה ועד סופה וכן היתה במרום וחשבו המלאכים שבענין זה תנתן התורה להתחתונים להגדיל השגתם בשמו של הקב"ה שמתאחד בכל אותיות התורה ולכן קטרגו המלאכים שאין התחתונים כדאין להשגה זו בגדולת שמו באומרם ד' אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ אשר תנה הודך על השמים אמן כשנתן התורה בתחתונים עשה הבחנה בין אותיותיו ועשה מהם צרופי תבות שילמדו בהן ישראל להטיב מעשיהם בענינים הנהוגין בארץ והיינו מליצת התנא טוב תורה עם דרך ארץ שיגיעת שניהם משכחת עון היינו שטוב של התורה ניכר כמו שהיא למטה עם דרך ארץ בצרופי תבות השייכין בארץ ולכן אמר שיגיעת שניהם משכחת עון ולא אמר משכחים לפי שגם דרך ארץ ענין של התורה שמשכחת עון כמבואר לעיל ובענין זה דחה משה טענת המלאכים שאמר להם מה כתיב בה המאמר ז"ל רצונו שהודיע להם שכתיב בה צרופי תבות הנהוגין רק בתחתונים. ובזה נבוא לתחלת ענינינו שלאחר שנאמר כי טוב ביום א' על האור שנאמר ה' פעמים כנגד חומשי תורה וידוע שהתורה נמשלה למים לזה נאמר בתרי' יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים שעשה הבדלה בין מים עליונים למים תחתונים היינו בין תורה של מעלה ובין תורה של מטה ולפי שבתורה של מעלה לא ניכר הטוב של התורה לכן לא נאמר כי טוב עד שנגמר מלאכת מים תחתונים ביום ג' במאמר יקוו המים מתחת השמים דייקא אל מקום אחד ותראה היבשה היינו שיצטרפו האותיות יחד בכל תבה ותבת ותראה היבשה היינו ההבחנה שבין תבה לחברתה והרי בחומש א' הבחין בין ת' דסוף בראשית ובין ב' דראש ברא ובחומש ב' הבחין בין ה' דסוף ואלה ובין שין דראש שמות ובחומש ג' הבחין בין א' דסוף ויקרא ובין א' דראש אל ובחומש ד' הבחין בין ר' דסוף וידבר ובין י' דראש שם הוי' ב"ה ובחומש ה' הבחין בין ה' דסוף אלה ובין ה' דראש הדברים הרי אותיות שנעשה הבחנה ביניהם הם צרוף תרא"ה היבש"ה ונעלמה א' דסוף ויקרא שלא אבה לכתבה וכתבה א' זעירא: דף ח' ע"ב שורה א' אחר תבת ובהו והמתקה זו רמוזה למפרע בהשארה ממחנה סנחריב שנאמר שנים שלשה גרגרים בראש אמיר ארבעת וחמשה בסעיפי' הרי שנים ב' אותיות צו הנחלקין