אשכולות הגפן קלא

שי"ח שהוא מנין ה"ר עיב"ל בכללותו שממנו נתעוררו הם לברכה ושוב ו' שבטים ועל הקללה ראוב"ן ג"ד אש"ר זבול"ן ד"ן נפתל"י רומזין מנין ו' פעמים הקלל"ה בה' הידוע בתוספות מנין תס"ו שהוא מנין ה"ר גרזי"ם בכללותו שממנו נתעוררו הם על הקללה ולכן אלו ואלו עונין אמן לברכות וקללות ששניהם נתאחדו זב"ז כנזכר:

והנה בפ' ראה נאמר סימן לבו"ק דהגוה"ע הלא המה בעבר הירדן אחרי דרך מבוא השמש בארץ הכנעני הישב בערבה מול הגלגל אצל אלוני מרה פירשיז"ל הלא המה נתן בהם סימן ואיכא למידק האי סימנא למאי אתא וכי לא הי' נודע מקומם אי' בלא האי סימנא ואפילו אי נימא שיש בהם צורך לסימן לא הי' להאריך בדברי' לרבות בסימנם ואי נימא שלא הי' נודעים כלל בעצם שמותם הר גרזים והר עיבל עד שהוצרך להרבות בהם סימנם א"כ למה שותק מליתן סימן להבחין היכן הוי הר גרזים לברכה והר עיבל לקללה ונראה לומר משום שנאמר קודם ונתת את הברכה על הר גרזים ואת הקללה על הר עיבל הרי סתם כאן ולא פירש כיצד תהי' נתינת ברכה וקללה ובפ' תבא נתפרש אלה יעמדו לברך את העם על הר גרזים וגו' שמעון ולוי ויהודה ויששכר ויוסף ובנימין ואלה יעמדו על הקללה בהר עיבל ראובן גד ואשר וזבולן דן ונפתלי על ענין זה בא שיתן להם כאן סימן ברמיזא באמרו תלא המה ופרט ו' תבות בעביר הירד"ן אחר"י דר"ך עבו"א השמ"ש הם כנגד ו' העומדי' על הר גרזים וכן מספר אלו התבות ממש מספר ו' שמות שמעו"ן לו"י יהוד"ה יששכ"ר יוס"ף, בנימ"ן ושוב פרט ו' תבות באר"ץ הכנענ"י היש"ב בערב"ה מו"ל הגלג"ל הם כנגד ו' העומדי' בהר עיבל ובמספר תבות אלו נחסר רמ"ה למספר ו' שמות ראוב"ן ג"ד אש"ר זבול"ן דן נפתל"י ולהשלים חסרון רמ"ה סיים אצל אלוני מר"ה דייקא:

והנה י"ב בני יעקב נתייחסו בכריתות הירדן בענין שנאמר בספר יהושע ויקרא יהושע אל שנים העשר איש וגו' איש אחד איש אחד משבט ויאמר להם יהושע עברו וגו' אל תוך הירדן והרימו לכם איש אבן אחת על שכמו למספר שבטי בני ישראל למען תהיו זאת אות בקרבכם כי ישאלון בניכם מחר לאמר מה האבנים האלה לכם ואמרתם להם אשר נכרתו מימי הירדן מפני ארון ברית ד' בעברו בירדן נכרתו מי הירדן והיו האבנים האלה לזכרון וגו' יבואר דהנה נאמר לעיל ויעמדו המים היורדי' מלמעלה קמו נד אחד וגו' והירדים וגו' תמו נכרתו וגו' והיינו כפל אמרו כאן בתחלה נכרתו מימי הירדן לענין ויעמדו הירדים מלמעל' קמו נד א' ופירש"י כשירדו המים עד מקום שנכרתו שם ואינם יורדים משם ולמטה אלא הם מתקבצין ונגדשין ועולין למעלה כיפין על גבי כיפין היינו ודאי רבוי לשון נכרתו מימי הירדן ולבתר נכרתו מי הירדן לענין והירדים וגו' תמו נכרתו ופירשיז"ל אותן שהיו משם ולמטה תחלה עברו כדרך הליכתן ככל הנחלים ההולכים אל הים עד אשר תמו נמצא הם מים שהי' מכונסים תחילה בתוך הירדן היינו ודאי נכרתו מי הירדן בלשון יחיד והנה. נתייחס שם ירדן על ב' חלקים שנכרתו מתוכו דהיינו מימי הירדן חלק הירדים ולמעלה עד מקום שנכרתו ומי הירדן חלק הירדים משם ולמטה ומייחס לכל חלק תואר ירדים מנין שם ירד"ן שנתייחס לכל חלק ואמנם יש לדעת כי חיות כל דבר שבעולם בכח אותיות שבשמו המיוחד לו וכל הנפעל באיזה דבר שבעולם נרשם הפעולה באותיות שבשם אותו הדבר כענין ולמקוה המים קרא ימים שנקראו על שם פעולתם שאינו דומה טעם דג העולה במקום זה לדג העולה במק"א וכן הפעולה שנעשה במימיו של ירדן שנכרתון נרשם בעצם שם ירדן דהיינו ענין נכרתו מימי