אשכולות הגפן קכג

בשלום נפשי מקרב לי שלו"ם מנין שמ"י הו"י' הוא ודאי שלום בתואר לעלם בלי העדר כטעם אני אמרתי בשלוי בל אמוט לעולם אולם קר"ב מנין זכר"י אדנ"י הוא ודאי קרב בתואר לדר דר דמשמע העדר בדרך דור הולך ודור בא ואמנם לגבי זה שמי רומז ז"ה מנין י"ב צרופין דהוי' ולגבי וזה זכרי רומז וזה כפל זה כמשמעות ו' דויתן לך יתן ויחזיר ויתן וכפל זה מנין כ"ד צרופין דאדני והיינו בשלום נפשי מקרב לי וסיים כי ברבים היו עמדי רצונו שהמתקת הוי' לאדני הוא כי ברבים היו עמדי שנכפל הוי' נגד אדני באופן שיהי' כפל י''ב צרופין דכפל הוי' נגד כ"ד צרופין דאדני והיינו ההגנה על ד' בני שפחות בכפל ד' בני גבירות לפניהם ולאחריהם וזה מרומז בהשלמת המטה נאמר ויהיו בני יעקב שנים עשר נתיחסו בי"ב פעמים יעק"ב מנין כפל י"ב צרופי הוי' וכ"ד צרופי אדני:

ואמנם נעשה הגנה לכ"ד צרופי אדני דבני שפחות בכפל י"ב צרופי הוי' דבני גבירות לפניהם ולאחריהם כדרך בקשתנו והסר שטן מלפנינו ומאחרינו וכן הס"ר שט"ן מנין כפל י"ב צרופי הוי' ב"ה ועל זה ירמוז אתה ד' תשמרם תצרנו מן הדור זו לעולם אתה ד' דייקא תשמרם תצרנו לשון כפול בהגנה לפניהם ולאחריהם לד' בני השפחות דשם הנקרא להורות עליהם שיתעלו מן הדור זו דמשמעות וזה זכרי לדר דר שיש בזה הפסק והתעלותן בתואר לעולם דזה שמי לעלם שבבני גבירות הסובבין אותן לפניהם ולאחריהם ומרומז תשמר"ם תצרנ"ו מנין ו' בני גבירה דלאה ראוב"ן שמעו"ן לו"י יהוד"ה יששכ"ר זבול"ן ושוב מ"ן הדו"ר ז"ו מנין ב' בני גבירה דרחל יוס"ף בנימי"ן ומנין שמות אלו ח' בני גבירות נוספו על מנין שמות ד' בני שפחות ד"ן נפתל"י ג"ד אשר במנין ד' פעמים הדו"ר ז"ו היינו שמגינים על ארבעתן מן הדור זו ועל זה סיים סביב רשעים יתהלכון כרם זלת לבני אדם רצונו בזה לתת טעם למה בני גבירות מגינים דווקא סביב לבני שפחות לפניהם ולאחריהם הוא בשביל להסר קשר רשעים אשר יתהלכון מסביב דווקא כענין שנאמר מצאונו השומרי' הסובבים בעיר הכוני וגו' ובשביל לסלק אותן מבני השפחות באו בני הגבירות סביב לפניהם ולאחריהם כנ"ל בטעם והסר שטן מלפנינו ומאחרינו וע"ז סיים כרם זלת לבני אדם היינו שנחשבו כרום מעלת בני הגבירות גם בני שפחות בשביל זלת לבני אדם שלא יהיו בני אדם מזלזלין בהן לקרותן עבדים כי במה שנולדו בני השפחות בתוך לדת בני הגבירות זה הוראה ודאי שנחשבו בני השפחות כבני הגבירות:

ולהיות כי ד' אותיות אד' דבני שפחות בונות כ"ד צרופין דהיינו מכל אות נבנו ו' צרופיו והרי מב' אתוון דחצי ראשונה דאדנ"י שבבני בלהה נבנו מהם י"ב צרופין ומצטרפין עם י"ב צרופי ד' אותיות הויה שבבני גבירות שלפניהם ואלו ו' שמות היו על האבן האחת באפוד ושוב מב' אתוון דחצי שני' דאד' שבבני זלפה נבנו מהם י"ב צרופין ומצטרפין עם י"ב צרופי ד' אותיות הויה שבבני הגבירות שלאחריהם ואלו ו' שמות היו על האבן השנית באפוד ולכן ד' אותיות אפוד בונות כ"ד צרופין ועולה כ"ד פעמים אפו"ד כחושבן כפל י"ב צרופי הויה וכ"ד צרופי אדני. הנה מבואר כי ו' שעל האבן האחת בסוד ד' אותיות הוי' עם ב' אתוון אד' מאד' ביחד מנין א"ל דימין והם היו על כתף ימין ושוב ו' שעל האבן השנית בסוד ב' אתוון נ"י מאד' עם ד' אותיות הוי' ביחד מנין אלהים דשמאל והם היו על כתף שמאל ונשלמו יחד בבני יעקב מסיטרא דיעקב דכליל ימינא ושמאלא וכללות הויה פעם אד' והויה פעם ני' נרמזין במנין ב' פעם כת"ף ושה"ם דאפוד שבהם כפל ששה שמות הנ"ל: