אשכולות הגפן קז

ולהיות בפרטות בחי' האיש בזה שמי לעלם שנדרש על הויה להעלימו שלא יקרא ככתיבתו ירמוז על זה על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ע"ל כ"ן מנין לעלים הנאמר על הויה בחי' איש הורה ענין יעזב איש אה אביו ואת אמו היינו שיעזב מהויה בחי' איש שלא יקראהו ככתיבתו וענין הקריאה בתואר את אביו ואת אמו שנתייחסו לראשית קריאת התנוק כאומרז"ל שעץ הדעת חטה הי' שאין התנוק יודע לקרות אבא ואמא עד שטועם טעם דגן וסיים ודבק באשתו היינו שיקראהו באדני הנדרש בוזה זכרי לדר דר שהיא בחי' האשה והיינו לזאת יקרא אשה כי מאיש, לקחה זאת לזא"ת מנין לד"ר ד"ר הנאמר על אדני שבו יקרא שם הנכתב ונתייחס אל האשה ונותן טעם כי מאיש לקחה זאת לכן הוי' שבבחי' איש נקרא באדנ"י בחי' אשה שנלקחה ממנו ושמות אדם וחוה אדם מנין מ"ה וחוה מנין י"ט הרי חשבון הקדמי מן א' עד מ"ה ומן א' עד י"ט ממש מנין ז"ה שמ"י לעל"ם וז"ה זכר"י לד"ר ד"ר ונרמז ג"כ במנין ספ"ר תולד"ת אד"ם שנולדו מבין שניהם, והנה בג' הבחנות זכר ונקבה איש ואשה אדם וחוה הרי במרכז שלהם איש ואשה שהם בלשון כופל על לשון וההבחן ביניהם באות י' שבאיש ואות ה' שבאשה, וי' היא חכמה ה' היא בינה עליהם רומזין כל ג' הבחנות זכ"ר נקב"ה אי"ש אש''ה אד"ם חו"ה חושבן י' פעם חכמ"ה ה' פעם בינ"ה ועל זה רומז לשון הקדושין הרי את מקודשת לי משמעותו כאלו אמר הרי מקודשת את לי ומלות הרי מקודשת מנין י' פעם חכמה ה' פעם בינה, והנה נאמר קנה חכמה קנה בינה ומבואר בזוה"ק דלית קנה פחות מתרוייהו שמנין קנה היא י' חכמה ה' בינה, ולענינינו גם בזיוג איש ואשה מפרשינן בגמרא דתנא האשה נקנית משום דכתיב כי יקח איש אשה ובשדה עפרון נאמר קיחה ושם נאמר השדה אשר קנה אברהם ורומז להנ"ל דבאיש ואשה ג"כ רמז קנה דחכמה ובינה באתוון י"ה שביניהם. והנה תוארי איש ואשה ממוצעין בין תוארי זכר ונקבה ותוארי אדם וחוה ומרומז גבי כי יקח איש אשה חדשה כאמר נקי יהיה לביתו מלת לבית"ו חושבן זכ"ר נקב"ה אד"ם חו"ה ומנין נק"י הוא ממזג מנין שניהם לחצאין שוים גורעין ומוסיפין שכן מנין תכ"ר נקב"ה הוא שפ"ד ומנין אד"ם חו"ה הוא ס"ד אם יגרע מנין נק"י הוא ק"ס ממנין שפ"ד נשאר רכ"ד ונתוסף מנין ק"ס על מנין ס"ד יעלה ג"כ רכ"ד. אמנם גילתה לנו תוה"ק ביחוס לביתו גבי זיוג איש ואשה להורות שבבית מקדשנו נשלמו זווגי איש ואשה ונרמז במלות מזמור שיר חנכת הבית לדוד מנין הכאת אותיות דשמות אדם וחוה כזה אפ"א דפ"ד מפ"מ חפ"ח ופ"ו הפ''ה שהם איש ואשה הראשונים וגם בסיום זה המזמור למען יזמרך כבוד ולא ידם וגומר מלת יזמר''ך מנין הכאת י' אתוון דהוי' במלוי מ"ה הידוע במנין אד"ם ומלות ול"א יד"ם מנין הכאת ו' אותיות דמלוי מ"ה זולת שרשו הידועים במנין חו"ה וכמה שהדכר בחי' עשה והנוקבא בחי' לא תעשה כן נרמז אדם במלת יזמרך לשון עשה וחוה נרמזה במלות ולא ידם לשון לא תעשה וארז"ל לא כאברהם שקראו הר ולא כיצחק שקראו שדה אלא כיעקב שקראו בית, דהנה המקדש נקרא חדר המטות שרומז שלימות זווגי איש ואשה ואברהם קראו "הר מתחיל באות ה' דסוף שם אש"ה לחוד אין בזה זיוג לכן לא הי' מטתו שלימה, ויצחק קראו "שדה מתחיל באות ש' דסוף שם אי"ש לחוד אין בזה זיוג לכן לא הי' מטתו שלימה ויעקב קראו בית מתחיל באות ב' שבה נתחברו ב' אלפי"ן דראשי "איש ו"אשה לכן הי' מטתו שלימה ולכן גבי כי יקח איש אשה חדשה נאמר נקי יהי' לביתו דייקא: