דברי צבי ח

בפירוש דבתפירה עשה מלאכת קשירה אבל בתופר בקשר אחד פטור גם על התפירה

שם ס"ק י"ז בלא כו' וה"ה אם חוטי שתי כו' וכתב המח"ש ומה"ט באותן טליתים שיצא מהן מב' צדדים חוטי שתי או ערב יש לחתכן במקום הטלת הציצית ע"כ ולי צ"ע דאם נאמר דיש ספק על החוטים הללו אם עולין למנין מה מועיל כשחותך במקום הציצית ובטלית עצמו נשארו החוטין הא פסקי' בסי' י' סעיף ד' דאזלי' בתר עיקר הבגד א"כ ה"נ מה מועיל שחותך החוטין מכנפות ובעיקר הבגד נשארו דאם חשבינן החוטין מהבגד בעיקר הטלית הוי למעלה מג' אצבעות אע"ג שחותך גבי כנפות ודומה לזה בסי' י' סעיף ז' דרובו סתום פטור וכתב המג"א משום דאזלי' בתר עיקר הבגד אע"ג שמקום הכנפות פתוח לא מהני כמו בסעי' ד' שם בהיא של עור וכנפי' של בגד דפטור א"כ ה"נ לא מועיל בנחתכו אצל הכנפות וישארו בעיקר הבגד

יב .מג"א ס"ק ה' אם כו' בסוף כל חוט ואפשר כו' וכתב מחה"ש דאם דקדק כה"ג שניכר איזה ראשים הם מחוט אחד אפי' נפסקו ג' ראשין וניכר שהם מב' חוטין כשר עכ"ד ולא ידעתי אמאי נקט ג' ראשין והלא בכה"ג אפי' נפסקו ד' ראשין וניכר שהם מב' חוטין כשר דנשארו ב' חוטין

שם ס"ק ו' צ"ע ולא מצאתי כו' ואני תמה על תמיהתו דהא הרב"י חולק על העיטור וכתב דלהכי השמיטו הרי"ף והרמב"ם בעי' דר' אשי אלימי דלא מעכבי מנחות דף ל"ח ע"ב משום דלא בקיאין בשיעור עובי'

יג. ט"ז ס"ק א' חייב כו' ולפ"ז אם נפסקו כל הד' ציצית כו' ומותר לצאת בהם וקשי' לי במנחות דף ל"ז ע"ב רבינא אמר דר"ה איכא בינייהו כו' ופי' רש"י וכ"ע אית לי' דר"ה ולר' ישמעאל כו' דר"ה בעשוי' בפסול ע"ש ולדברי ט"ז לא משכחת לר' ישמעאל ההיא דר"ה דהיוצא בשבת חייב חטאת דאם יש בו אח' כשרה מותר לצאת בו כדאיתא התם ואם כל הד' פסולים א"כ בטלים לגבי הבגד דודאי יעשה ש אחרים תחתיהם

שם מג"א ס"ק ה' צ"ע על ספר חיי אדם כלל י"א סעי' ל"ה שכתב כשנמצאין ציצית בעיר עובר בכל שעה בקום ועשה והא המג"א מסיק דהוי שב ואל תעשה רק שבחול אסר דלא הוי גנאי גדול וכן כתב חיי אדם שם ע"ש

שם הקשה אחי כו' ונ"ל דמ"מ חייב מדרבנן כו' כמ"ש סי' י"ד ס"ג כו' ולפענ"ד אפשר לחלק דהתם בטלית שאולה דאם הי' שלו הי' חייב מדאורייתא ולהכי בשאולה לאחר ל' יום דנראה כשלו חייב מדרבנן אבל הכא דאפי' בשלו ולא ניתן לאחר במתנה פטור מדאורייתא רק מדרבנן אסור ללובשו כמו שכתב המג"א בתחלת ס"ק זה ולהכי אם נותן במתנה לאחר דהוי שאולה רק דנראה כשלו לא אסר אפי' מדרבנן דהוי תרי דרבנן וכעין גזרה לגזרה

יד. מג"א ס"ק י' דחיישי' כו' ואע"ג דבסי' תל"ז כו' ולפענ"ד אפשר לתרץ דספרים שאני דאין שכיחים לקנות אפי' בדמים ולהכי מקפיד עליהם שלא יקרעו כמו דאיתא בב"מ דף כ"ט ע"ב דאמר אביי בתפילין שם דמיהן ומניחן משום דשכיחי לקנות בדמים אבל בספרים אין שם דמיהן דלא שכיחי לקנות בדמים וכן פסקי' בחו"מ סי' רס"ז סעי' כ' כ"א ולהכי אע"ג שניחא לאינש ליעבד מצוה בממונו מקפיד על הספרים שאם יקרעו לא ימצא אחר לקנות

טו. מג"א ס"ק ב' לא כו' וכ"מ בגמ' דף מ"ג כו' ופי' מחה"ש דראיית מג"א מדאמרי' בגמ' שם ואע"פ שאמרו אין אדם רשאי למכור טלית לא"י עד שיתיר ציציותיה ע"כ ולא אמר בגמ' עד שיתיר ציצית ויתנם בטלית אחר א"ו כיון דמוכר לא"י מותר אפי' אין נותן בטלית אחר עכ"ד ולפענ"ד קצת דוחק דשם בברייתא לא נחית לדין אימתי מותר להתיר לציצית רק בדין מכירה לא"י ולכן לא מפרש הברייתא שצריך ליתן בטלית אחר ולפענ"ד דראיית מג"א היא דבדף מ"א ע"ב מחולקים רב סובר אין מתירין מבגד לבגד ושמואל סובר מתירין והנה אף לשמואל אין היתר להתירן רק כשנותן בבגד אחר כמו שפוסק בש"ע פה א"כ ע"כ צריך לומר דלרב אפי' ע"מ ליתנם בבגד אחר אסור להתירן א"כ קשי' לרב הברייתא דמותר להתיר הציצית למכור לא"י א"ו צריך לומר דלמכור לא"י דאינו בר חיובא מותר להתיר הציצית א"כ ה"ה לשמואל דאוסר להתיר אם לא יתן לבגד אחר אבל למכור לא"י שרי התיר הציצית אפי' לא יתנם לבגד אחר דהא אפי' רב דאמר אין מתירין מתיר בכה"ג

יז. סעיף כ' ברמ"א אך מחזי כיוהרא הואיל ואינו חובת גברא וקשי' לי דהתוס' בקדושין דף ל"א ע"א בד"ה דלא כו' מכאן מדקדק ר"ת דנשים מברכין על מצות עשה שהז"ג דאל"ה היכי שמח רב יוסף דסומא פטור מן המצות דסבר דאין מצווה גדול מן המצווה הא מפסיד כל הברכות כולן ע"ש ואי אמרינן דנשים לא ילבשו ציצית א"כ הדרא קושי' תוס' לדוכתא היכי שמח רב יוסף דסומא פטור מן המצות הא אין רשאי ללבוש ציצית כיון דאינו מצווה מחזי כיוהרא וצריך לומר דרב יוסף סבר כמ"ד במנחות דף מ"א מ"ב דציצית חובת טלית א"כ יכול ללבשו אע"ג שאינו מצווה ולא מחזי כיוהרא ואפשר לומר דאפי' אי אמרינן דסומא פטור מן המצות אפ"ה חייב בציצית דבמנחות דף מ"ג ע"א מרבי' כסות סומא מאשר תכסה בה ואפי' לרבנן שם דלא ילפי כסות סומא מאשר תכסה בה היינו כמו שפי' רש"י שם בד"ה האי אשר תכסה כו' לרבות כסות סומא לא איצטריך דכ"ש מכסות לילה ע"ש היינו אי אמרינן דסומא חייב במצות אבל אי אמרי' דסומא פטור מן המצות רבנן נמי סברי דילפי מאשר תכסה בה דסומא חייב בציצית אע"ג שפטור משאר המצות ולפענ"ד צ"ע על תוס' קדושין שם שמוכיחין שנשים יכולות לברך על מ"ע שהז"ג מרב יוסף ששמח דילמא לא אמרינן דיכול לברך אע"ג, שפטור רק אי אמרינן דאינו מצווה גדול מהמצווה אז אמרינן שפיר דאינו מצווה מברך כמו שהמצווה