דברי צבי עד
Divrei Tzvi 74 · דברי צבי · free full Hebrew text
Open in the reader →במצה מבושל סבר דבשל מבושל גבי פסח אתי ללמוד שאסור לבשל הפסח בשאר משקין כמו שסובר רבי שם ועולא קאמר אפי' תימא ר"מ ושאני הכא דאמר ובשל מבושל ויליף מובשל מבושל דבפסח בישול מבטל הצלי' אבל בעלמא לא ילפינן מפסח דהא יוצאין במצה מבושל ור' יוסי דסבר דאין יוצאין במצה מבושל צריך לומר דגם עולא סובר כר"כ דר"י יליף בעלמא מפסח דבישול מבטל ועולא ור"כ מחולקי' רק אליבא דר"מ וא"כ אנן דפסקי' בסי' תס"א סעי' ד' דאין יוצאין במצה מבושל כר' יוסי ולר"י כ"ע סברי דיליף מובשל מבושל דבישול מבטל הצלי' א"כ שפיר מביא הסמ"ק ראי' מפסחים שם דחייב בשבת בבישול אחר צלי'
שיט ט"ז ס"ק א' לאכול כו' ואגב נזכיר כו'. ואפשר לתרץ שם בשבת דף ע"ד פריך רב חסדא לעולא וכי מותר לאפות בו ביום אבל לאביי דמשני בורר ואוכל לאלתר לא פריך הגמ' וכי מותר לאפות לאלתר א"כ ש"מ דפשיטא דלאלתר מותר לגמרי ואין דומה לבו ביום ולבו ביום בוודאי חייב כמו שפריך ר"ח וכי מותר לאפות לבו ביום ומה שתירץ הט"ז דהתירא לאלתר הוא פשוט דאל"כ האיך אפשר לאכול כו' צ"ע דהא במין אחד יוכל לברור כמ"ש רמ"א בסעי' ג' וכאן מיירי באוכל מתוך פסולת או בב' מיני אוכלים א"כ שפיר ס"ד דאסור לברור אפי' באוכל לאלתר כי יוכל לאכול מאכל ממין אחד וגם מב' מינים יוכל לאכול ובורר משניהם יחד כמו שכתב רמ"א שם
שם סעיף ה' הבורר תורמוסין כו'. בטור כתב דתורמס שלנו מותר ע"ש ואפשר דלדעת הרמב"ם שכתב הטעם שהפסולת ממתקת אף בתורמוסים שלנו אסור ועי' בהטור ובהרב"י
שם סעיף י' יין כו' ולהרמב"ם כו'. נר' לפענ"ד ראי' לדעת הרמב"ם משבת דף קל"ט ע"ב דפריך הגמ' על זעירי מרשב"ג ע"ש וא"א דזעירי ורשב"ג מיירי במשמרת א"כ ע"כ רשב"ג פליג על החכמים במשנה דף קל"ז דאסרי לתת במשמרת א"כ מאי פריך על זעירי מרשב"ג אדרבה לסייעי מחכמים א"ו מוכח דזעירי ורשב"ג מיירי בסודרין כמו שפי' הרמב"ם כמו שכתב הרב"י
שם סעיף י"ד מותר כו' יפסיק ויניחם כו'. צע"ק דבשבת דף קל"ט ע"ב משני הגמ' ניצוצות לבי ר"פ לא חשיבי ופי' רש"י שחנוני ומטיל שכר הי' ע"ש משמע דבאדם שאינו מטיל שכר דניצוצות חשיבי אצלו אסור לערות אפי' אם לא מערה הניצוצות דחיישי' שמא יערה הניצוצות דחשיבין אצלו
שכ מג"א ס"ק ד' וי"א כו' וב"ח כתב בשם רש"ל כו' וצ"ע בתוס' שבת דף קמ"ה ע"א ד"ה ור' יוחנן מתוך אלו הדברים שאין הלכה כו' שאמרו סוחט אשכול כו' ולדעת מהרש"ל נוכל לומר דר' יוחנן דאמר בכבשים שחייב חטאת משום שהי' שם משקה עליו מקודם לכן לא מהני בסוחט לתוך האוכל אבל בסוחט הענבים לתוך הקדרה שיש אוכל גם ר"י סבר משקה הבא לאוכל כאוכל דמי
שם ס"ק ה' מתבטל כו' כ' הב"ח כו'. צע"ק דע"כ דלא הוי ביטול איסור בכה"ג דאל"כ אין מבטלין איסור לכתחילה א"כ לא היו צריכים הפוסקים לכתוב דלא הוי דשיל"מ דלא הוי ניכר ת"ל דלא הוי ביטול כלל
שם ס"ק ז' ואינו כו' ולכן כתב רמ"א כו'. צ"ע דבסי' ר"ב כתב דמפני שאין אנו בקיאין נקרא בוסר עד שהוא גדול ביותר ע"ש וצריך לומר דהכא דהאיסור הוא דהוי כבורר אוכל מתוך פסולת א"כ אם ראוי לאכילה אע"ג דאינו גדול ביותר ועדיין מברכין עליו בפה"א שוב לא הוי פסולת ולא הוי בורר דהא דאין מברכין עליו בפה"ע משום דלא נטעי אילן אדעת' דהכי ע"ש דהא אפי' בראוי לאכול ע"י הדחק כתב המג"א בס"ס תרי"א דלא הוי בורר מדאוריית' הובא במחה"ש בסי' שי"ט ס"ק ג' וע"ש ס"ק ה' דלא כדמשמע ממחה"ש דאם מברכין עליו בפה"א הוי כבורר
שם ס"ק ט"ו לשבר כו' וגדולה מזו כו'. צ"ע דרש"י בשבת דף קכ"ו ע"א פי' דשובר החביות דהוי מקלקל ולתו' ורא"ש דשובר חבית דמיירי במוסתקי ולאו כלי הוא כלל א"כ הוי כקרח ומאי גדולה מזו שכתב המרדכי
שם ס"ק ב' פסיק רישא כו' דהא הרא"ש כו'. פי' המחה"ש דלדעת בה"ז אדרבה משמע דאסור אלא בצירוף סברת כיבוי במקצת אבל לתירוץ מג"א מייתי ראי' ממסקנת הש"ס כי י"ל דבשבת דבעי מלאכת מחשבת גם המקשן והמשנה מודים ע"ש ולפענ"ד יש לומר גם כן לדעת בה"ז דכיון דע"י סברת כיבוי במקצת או כיבוי דמצוה סבר המתרץ דמותר בשאר איסורים, א"כ ה"נ בשבת מותר דבעי מלאכת מחשבת ובשאר איסורים דלא בעי מחשבת והיכא דליכא מצוה אסור פ"ר דלא ניחא לי'
שם ס"ק כ"ג שלא כו' ואפי' למ"ד כו' צ"ע דהרב"י כתב בשם המרדכי שר"י אסר אפי' אם נופל לאבוד ע"ש גם תוס' דף ק"ג בד"ה לא צריכא כתבו לערוך מותר בנופל לארץ א"כ ש"מ דלהחולקים אפי' בנופל לארץ אסור
שכא מג"א ס"ק ה' ביצים כו' ול"נ הטעם כו'. צ"ע דבשבת דף ק"ח ע"ב כתב רש"י הטעם דבצנון אסור דהוי תקון ובשעת אכילה לא הוי תקון ולמ"ד דמתיר בביצים צריך לומר דלא הוי תקון ומ"ד דאוסר בביצים סבר דהוי תקון והרמב"ם כתב הטעם דצנון אסור דהוי ככובש כבשין ולמ"ד דמותר בביצים וכמו שפסק הרמב"ם צריך לומר דבביצים לית בי' משום כובש כבשין א"כ בש"ע דנקט טעם הרמב"ם משום כובש כבשין שפיר כתב הלבוש דבביצים מותר שאין דרך לעשות מהם כבשין
שם ס"ק ז' להניחה כו' לתוך החומץ. עי' מחה"ש דלדעת הטור א"צ מליחה אפי' לבשלו ע"ש וצ"ע דא"כ אמאי מותר לתת בשר לחומץ הא מתקנו להכשיר לבשל