עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › דברי צבי

דברי צבי סג

Divrei Tzvi 63 · דברי צבי · free full Hebrew text

Open in the reader →

שתהיה שינוי מסעודת חול אבל בסעודה ג' אין צריך שינוי דכיון דבסעודה בעצמה יש שינוי וניכר כבוד שבת דבחול אין סועד סעודה ג'

שם בריש הסימן מפרש מחה"ש מ"ש מג"א וכ"מ בשבת דף קי"ח היינו דתקשי למה יעשה חול ויעשה ב' סעודות הו"ל לחלק סעודת שחרית ע"ש ולפענ"ד אפשר דאין ראי' משם דהא אף אם יחלק העני סעודת שחרית לא תהי' לו לאכול בשבת יותר מבחול ובזה יעשה שבת חול וע"כ צריך לומר כן לי"א שכתב מג"א דיוצא אם יחלק הסעודה קודם חצות א"כ קשה יחלק העני סעודת שחרית קודם חצות דהא לי"א יוצא בזה ויאכל לשבעה ג"כ כמ"ש מג"א אם נמשכה הסעודה עד אחר חצות דמותר לחלק מהאי טעמא א"ו דכונת הגמ' שיעשה שבת חול במה שאין לו לאכול יותר בשבת

רצב צע"ק בטור שכתב דאתה קדשת כנגד שבת בראשית ישמח משה כנגד שבת מתן תורה ואתה אחד כנגד שבת שלעתיד ובסי' רפ"א כתב הטור פי' ישמח משה שבמצרים בקש משה מפרעה שיתן להם יום אחד בשבוע לנוח ונתן לו ובחר ביום השביעי וכאשר נצטוה על השבת שמח משה שבחר בו משמע דישמח משה קאי על שבת בראשית כי על שבת בראשית נצטוה במרה קודם מתן תורה ולא קאי ישמח משה על שבת מתן תורה

שם המחה"ש בס"ק ב' מקשה בשם א"ר דבסימן קמ"ג כתב מג"א דבאין ס"ת יקרא מתוך החומש ואם כן הקריאה הפסק ולפענ"ד דרק בשחרית דהקריאה חובה צריך לקרות מתוך החומש אבל לא במנחה וכן כתב המג"א שם בס"ק ח' להקל בקריאת מנחה וכן משמע קצת מדברי מג"א פה ס"ק א' דבאין ס"ת אין אומרים ואני תפלתי ואם קורין מהחומש שייך ואני תפלתי עי' מחה"ש ס"ק א'

רצג בברכות דף כ"ז ע"א בתוס' ד"ה דרב כו' הגיה הגאון ר' ישעיה פיק אעפ"כ אין אסור לעשות מלאכה בע"ש ע"ש ולגירסה זו קשה שם מה שכתבו תוס' שם וכן לענין תוספת שבת כו' דקשה מאי וכן דהא מיירי מתוס' שבת אבל לפי' מהרש"א שם משמע שגורס אסור לעשות מלאכה במ"ש ופי' דכמו לענין מלאכה במ"ש כן לענין תוספת שבת בער שבת מותר

רצד קשי' לי בברכות דף ל"ג ע"א המבדיל על הכוס צריך שיבדיל בתפלה וצ"ע דפריך הגמ' שם מכדי אנשי כה"ג תקנו כו' ומשני בתחלה קבעו בתפלה העשירו קבעו על הכוס ופי' רש"י ואז נשתכח תקנת עזרא ע"ש וא"א שגם המבדיל על הכוס מבדיל בתפלה א"כ הבדילו בתפלה גם אחר התקנה שנתקן על הכוס א"כ לא נשכח התקנה ואפשר דמה דאי' שם והם אמרו המבדיל בכוס צריך להבדיל בתפלה זו היא תקנה מחכמים אחרים שיבדיל בין בתפלה בין בכוס וצ"ע

שם סעיף ב' טעה כו' וסבור שאף למחר כו'. צ"ע אם לא יהי' למחר רק שתהי' לו ביום ג' שיוכל עדיין להבדיל כדאי' בסי' רצ"ט סעיף ו' אם צריך לחזור ולהתפלל והנה מסעי' ג' מוכח שדי כשיהי' לו בלילה שאחר יום א' ועי' בטור

שם מג"א ס"ק א' בחונן כו' מפני כו'. והר"ע מברטנורא ברכות פרק ה' משנה ב' כתב בשם הירושלמי דאם אין דעה הבדלה מנין ובגמ' דף ל"ב אמר ר' יוסף מתוך שהיא חכמה קבעה בברכת חכמה ורבנן אמרי מתוך שהיא חול קבעה בברכת חול וצ"ע שלא הביא המג"א הגמ' וגם על הרב מברטנורא צ"ע שכתב בשם הירושלמי דלכאורה הוא עצמו מה שאמר רב יוסף מתוך שהיא חכמה כו' וכן פי' רש"י החכם יודע להבדיל בין קודש לחול

שם וצ"ע כו'. ולפענ"ד אפשר לתרץ דהא אסור לתבוע צרכיו קודם הבדלה כמו שכתב המג"א בשם ירושלמי ובשחרית צריך להקדים חובת תפלת שעתה ברישא ואין אומר אתה חוננתנו כמו דאית' בסי' ק"ח א"כ בשחרית בע"כ צריך לתבוע צרכיו קודם הבדלה ולכן סבר הרדב"ז דשוב לא מזכיר אתה חוננתנו בתפלה שני' ועי' בסי' ק"ח סעי' ו' ובט"ז ומג"א שם

רצה מה שכתב במחה"ש יו"ד ה"א כו' טעות הדפוס וצ"ל יו"ד ה"י וי"ו ה"י שכך עולה לנכון ע"ב

רצו בטור בשם פרקי ר"א שמי שאין לו אור הנר במ"ש פושט ידו לאור הכוכבים ומברך מאורי האש ע"ש וצ"ע דבפסחים דף נ"ד דמברכין על האור במ"ש שנברא במ"ש ע"י אדם הראשון הובא בט"ז ומג"א בסי' רצ"ח סעי' ח' והלבנה נברא קודם מ"ש וצ"ע

שם מג"א ס"ק ג' וטעם כו' וכ"כ בשל"ה כו'. והוא בשל"ה במס' שבת דף קל"ה עוד כתב שם שיש מתחילין לערות כשמתחילין הנה אל ומערה עד ממעיני הישועה ושופך שיוזל היין על שפת הכוס עכ"ל

שם ס"ק ד' שופכין כו' הטעם בשל"ה וז"ל של"ה במס' שבת דף קל"ט ע"ב העץ שחטא אדם הראשון גפן הי' ואמרו שסחטה ענבים ונתנה לו והם סורי הגפן נכרי' כו' וכנגד זה בא לאשה דם נדות ולפי שנתכונה להבדיל מאדם ע"י היין אין הנשים טועמות יין של הבדלה עכ"ל

שם ס"ק ח' לא כו' ואפי' במ"ש ליו"ט. המח"ש כתב דעל ככר שאינו שלם אפשר דאין מקדש ע"ש ולפענ"ד מוכח דמקדשין עליו בסי' רס"ג ס"ק ד' מוכיח מג"א מרא"ש דאכילה קודם לנר שבת וא"א דאינו יכול לקדש על חתיכת פת אכתי קשה קושי' מג"א שם אמאי לא משני הרא"ש דיש לו ככר שאינו שלם דיש לו לאכול ואין יכול לקדש ואשמעי' דנר עדיף מיין קידוש א"ו דיכול לקדש על חתיכת פת ומה שמקשה מחה"ש הא יוכל להבדיל על הפת יש לתרץ שאין לו פת כלל רק שאר דברים כגון בשר וכ"כ בספר הגהות רע"א דמיירי דאין לו פת דמצד קידוש אין צריך לדחות אכילתו ומצד הבדלה אסור: