דברי צבי נה
Divrei Tzvi 55 · דברי צבי · free full Hebrew text
Open in the reader →האור קאי אחררה דקיל מפת וסגי בפני' כלפי האור
שם ס"ק ח"י אסור לו דרדי' שבות כו'. וצ"ע דבס"ק כ"ג כתב מג"א דאפילו בתנורים שלנו דליכא שבות אסור לרדות
] שם ס"ק כ"ב מותר כו' הקשה כו'. ולפענ"ד לתרץ דשם גבי ערל הזאה ואיזמל העמידו דבריהם דהוי שב ואל תעשה אבל הכא שעשה מעשה שהדביק פת בתנור ואם לא התירו לרדות הי' עובר למפרע כשהדביק ע"י מעשה איסור סקילה וכן מחלק הגמ' בברכות דף כ' ועוד יש לומר דאע"ג שהעמידו דבריהם במקום כרת באיסור סקילה דחמיר מכרת לא העמידו דבריהם ואפי' בשוגג חמיר שגגת מיתה משגגת כרת דבכתובות דף ל"ה ע"א אמרי' דר' יוחנן סובר דחייבי מיתות שוגגין פטורין מלשלם ומתניתן דהבא על אחותו מוקי ר"י בלא אתרו בי' דהוי שגגת כרת דחייב בתשלומין א"כ מוכרח דשגגת מיתה חמור
רנה קשיא לי בשבת דף כ' ע"א מאי רובן אמר רב רוב כל אחד כו' ופ' רש"י כל עץ ועץ ולא תימא כיון שאחזה ברוב מנין העצים וקאמר בגמ' עץ יחידי רב אמר רוב עביו ואמרי לה ברוב היקפו ע"ש וקשה דהא אפי' בעצים הרבה בעי רב רוב כל אחד וע"כ או רוב עביו או רוב היקפו ובגמ' משמע דעץ יחידי יש לו דין אחר מהרבה עצים
שם המח"ש בס"ק ב' כתב לעיין במוהר"ם לובלין בשבת דף י"ח ע"ב ועיינתי שם דמקשה על האי דת"ר לא תמלא אשה גזרה שמא יחתה בגחלים דלטעם זה אין אסור אלא לכתחילה ובברייתא קתני אם עשה כן אסור למ"ש בכדי שיעשו ופירשו שלא יהנה ממלאכת שבת ומאי מלאכת שבת איכא ומתרץ בדוחק ע"ש ולפענ"ד לא קשי' מידי דהרב"י בסי' רנ"ד כתב על האי דתורמסין שאסורין למ"ש אפי' בשוגג כדאסיקנא בפ' כירה משרבו משהין במזיד גזרו על השוכח והנה בפ' כירה דף ל"ח ע"א בהשהה קדרה ע"ג כירה ג"כ לא עשה איסור בשבת רק שעבר אדרבנן שאמרו לא ישהה גזירה שמא יחתה ואעפ"כ אסור עד מ"ש וא"כ ה"ה בההיא דתורמסין דאסור שמא יחתה אסור עד מ"ש ורש"י שפי' שלא יהנה ממלאכת שבת דכיון דחכמים אסרו בישול זה אע"ג שבישל מעצמו בשבת הוי לי' כנהנה ממלאכת שבת שאסור מדרבנן במלאכה זו
רנו הרא"ש סוף פרק במה מדליקן וז"ל מכאן משמע שקבלת שבת אין חלון בהדלקת הנר שהרי אחר שהדליק יוכל לצלות ע"ש ולולי דברי הרא"ש אשר דלאו ראי' דשם בגמ' איתא סילק המסלק הטמין המטמין והדליק המדליק ושוהה כדי צליית דג קטן או כדי להדביק פת בתנור ותוקע ושובת ע"ש והנה ע"כ כדי להדביק פת בתנור דצריך שהות כדי שיקרמו פני' כדאי' דף י"ט ע"ב וכן כתב הה"מ בפ"ה מהל' שבת הל' י"ט א"כ נוכל לומר שקודם הדלקת הנר היו מניחין הדג לצלות וגם הדביק פת בתנור כמו שנקט המי סילק המסלק והטמין המטמין קודם הדליק המדליק ומה גבי סילק המסלק צריך קודם הדלקת הנר אע"ג שאינו אסור לסלק בשבת רק משום שמא ינענע הגחלים כמו שכתב מג"א ס"ק י"ח מכ"ש לצלות דג או להדביק פת בתנור שהי' בתקיעה ג' קודם הדלקת הנר ומה שאית בגמ' שהי' שוהה לאחר תקיעה ג' כדי צליות דג קטן או כדי להדביק פת היינו שהיו שוהין כדי שיצלו הדג מבעוד יום ושוהה כדי שיקרם הפת אבל הצלי' להניח הדג לצלות וכן הדביקת פת בתנור הי' כבר קודם תקיעה ג'
רנז מג"א ס"ק א' אין כו' דשמא ימצא כו'. כן פי' רש"י שבת דף ל"ד ע"א ד"ה גזירה ע"ש וקצת צ"ע דבדף ל"ח ע"א אמרי' מבשל דלא אתי לערומי ופי' רש"י דלא נחשדו ישראל על השבתות ע"ש ואמאי חשו רבנן כאן בהטמנה שיבשל קדרה צוננת
שם ס"ק ב' טומנין כו ועסי' תר"ט כו'. עי' מחה"ש אבל עטרת זקנים כתב שם דלכך אין להטמין מעיו"כ למוצאי יו"כ שיהי' נפשו עגומה עליו כמו שפי' רש"י שבת דף קט"ו גבי קניבת ירק א"כ מותר להטמין מע"ש למ"ש דלא שייך טעה זה
שם ס"ק י"ד מותר כו' בכ"ר אם נתקרר כו' וצע"ג דבגמ' דף נ"א ע"א איתא פינה ממיחם למיחם מותר השתא אקורי קא מיקר לה כו' ופי' רש"י אקורי מיקר לה במתכוין וכ"כ הרב"י בשם הר"ן דדוקא כשפינן לקררן במתכוין והרמב"ם כתב דשרי משום שפינהו מכ"ר ע"ש אבל כשהוא בכ"ר ולא פינן בוודאי לכ"ע אסור אע"ג שנתקרר קצת דאם מהני נתקרר א"כ למאי כתבו כלל כשפינן דבפינן ג"כ נתקרר א"כ הו"ל לומר נתקרר א"ו דלא מהני נתקרר בלא פינן
רנח מג"א קדרה כו' יש לה דין שיהוי ופי' מחה"ש דהמג"א מפרש דלהכי הוצרך הרב"י לטעם דבקדרה חומה מתמעט דאזיל לשטתי' בסי' רנ"ג סעי' א' דקדרה עומדת ע"ג גחלים אע"ג שמגולה למעלה מקרי הטמנה כו' ע"ש ולא אוכל להבין דש"ע בסי' רנ"ג סעי' א' כתב וכ"ז בענין שיהוי שהקדרה יושבת על כסא של ברזל כו' ואינה נוגעת בגחלים אבל הטמנה ע"ג גחלים כו' ומדנקט שהקדרה אינה נוגעת בגחלים משמע שכסא של ברזל או אבנים נוגעים בגחלים והקדרה עומד' עליהם ולא מקרי הטמנה א"כ ה"ה הכא שהניח ע"ג קדרה חמה והעליון לא נגעה בגחלים לא מקרי הטמנה אלא שיהוי להמחבר א"כ אין צריך לטעם דחומה מתמעט ודברי ט"ז קשים קצת שבתחילה כתב דברי הרב"י שחומה מתמעט ולסוף כתב שש"ע כתב אין זה כטומן כיון שרק מונח עליו
רנט לא אוכל להבין דברי תוס' שבת דף מ"ח ע"א ד"ה כי מפני כו' וא"ת כו' ותירץ ר"י כו' ואומר רשב"א כו' וקשי' לי מדנקט תוס' בקושי' דמתניתין איירי אפי' בטמן ולכן קאמר בגמ' שם דגם רבא סבר דאפי' טמן אין מטלטלין ע"ש א"כ מאי קאמר תוס' דרבא קאמר בגיזי צמר טמן בהן מטלטלין דהא הגמ' ידע הכא דרבא לא יאמר כן דהא הגמ'