דברי צבי נ

שם ס"ק ו' לבורסקי כו' טרוד בצערו לו'. כך פרש"י שבת דף ט' ע"ב אבל הרע"ב במשנה שם פי' דלמא חזי פסידא וקלקול בעורות וימשיך במלאכתו ע"ש ולפ"ז אפשר במקום דליכא למיחש שימשוך במלאכתו מותר להתחיל והרמב"ם בפ"ו מהל' תפלה הל"ה כתב ולא לבורסקי שמא יראה הפסד במלאכתו ויתעסק ויתעכב מן התפלה

שם ס"ק ט"ו מה שכתב מחה"ש חצי שעה אחר חצות הוי סמוך למנחה צ"ע דסמוך למנחה הוי מתחלת ז' רש"י בשבת דף ט' ע"ב ובפוסקים

רלג מג"א ס"ק א' ולמעלה כו' דאין אנו בקיאין כו' ואפשר דאפי' היו אנן בקיאין כמו א"א ע"ה כדאי' ביומא שם אפ"ה אין אנו רשאין להתפלל מיד אחר ו' דכיון דצריך להתפלל בזמן שהם היו מקריבין התמיד ולכן לכתחלה מתפלין מט' ומחצה ובדיעבד יצא בו' ומחצה כמ"ש מג"א ס"ק ב' שהוא הזמן שהיו מקריבין תמיד של בין הערבים

שם ס"ק ג' ומשערי' כו' הקרבת המנחה כו'. אבל תר"י בריש, תפלת השחר כתב תפלת המנחה עד הערב אין לפרש עד צאת הכוכבים כו' אלא עד שקיעת החמה דאית' בזבחים מנין לדם שנפסל בשקיעת החמה ותפלת המנחה כנגד תמיד בין הערבים ועיקר התמיד זריקת הדם עכ"ל דלא כמג"א דהיא נגד הקרבת מנחה דהי' לאחר זריקת דם ודלא כרמ"א שפוסק עד צאת הכוכבים והרא"ש בתענית דף י"ב סי' י"ב כתב דמשקיעת החמה היינו תחלת השקיעה והיא ה' מילין קודם צאת הכוכבים אבל שקיעת החמה הוא סוף שקיעה והוא זמן צאת הכוכבים ע"ש

רלד מג"א ס"ק א' אין כו' שנתחדש יום אחר. צע"ק דבסי' נ"ה סעיף ב' דאם התפללו ויצאו מקצתן דיוכל לומר קדיש תתקבל דקדיש שייך לתפלה ותפלה הי' בעשרה א"כ ה"נ קדיש שייך לתפלת היום וכן בסי' ק"ח בטעה ולא התפלל מנחה מתפלל ערבית שתים אע"ג שנתחדש יום אחר

שם ס"ק ב' קודם כו' ומ"ע כו'. צ"ע דבסי' צ"ג סעיף ב' לא יעמוד להתפלל אלא מתוך שמחה כגון סמוך לתהלה לדוד אם כן אין נכון להפסיק בין תהלה לדוד לתפלה בפרשת התמיד

רלה לא אוכל להבין קושי' תוס' ברכות דף כ"ו ע"א ד"ה טעה כו' וא"ת והאמר רב תפלת ערבית רשות כו' וי"ל כו' וצ"ע מאי ס"ד בקושי' תוס' דכיון דאפילו לרב דתפלת ערבית רשות אפ"ה היה רב מתפלל ערבית כמו דאי' במתניתין תפלת ערבית ופשיטא דבחנם אין לבטלה ואפשר דס"ד דתוס' דהא דמתפללין ערבית כדי לסמוך גאולה לתפלה כמו שכתבו תוס' דף ד' ע"ב ד"ה אמר כו' דר"י סבר נמי רשות ואפ"ה אמר איזה בן העולם הבא הסומך גאולה לתפלת ערבית ע"ש ולהכי מקשים תוס' כיון דעיקר החיוב משום סמיכת גאולה לתפלה א"כ אמאי אמרי' בטעה ולא התפלל ערבית שיתפלל בשחרית ב' ובטעה ולא התפלל יעלה ויבא הטעם שאין מקדשין חודש בלילה כיון דאזיל הטעם סמיכת גאולה לתפלה א"כ לא צריך להתפלל ערבית או אפשר שדעת קושי' התוס' כיון דאמרי' בגמ' שם דתפלת ערבית כנגד אברים ופדרים ולהכי ערבית רשות דאברים ופדרים נמי רשות שאע"פ שנטמאו אברים ופדרים או שאבדו נרצה הקרבן כמו שפי' הרע"ב שם א"כ ס"ד דתוס' בקושי' דכיון דטעה ולא התפלל ערבית בזמנה הוי כאלו נאבד אברים ופדרים שאין צריך להשלימו בשחרית. גם קשי' לי בגמ' שם דאיבעי' להו טעה ולא התפלל מנחה מהו שיתפלל ערבית ב' תפלה במקום קרבן כיון דעבר יומו בטל קרבנו אמאי לא פשיט בלא התפלל ערבית מתפלל שחרית ב' והא ערבית הוא כנגד אברים ופדרים וזמן הקרבת אברים ופדרים רק כל הלילה כמו דאיתא ברכות דף ב' ובמגילה דף כ' ע"ב במתני' וכמו דכתיב בתורה כל הלילה עד הבקר וכשעבר הלילה עבר הזמן של הקטר חלבים ואברים דהא לרמב"ם בפ"ד מהל' מעה"ק הל' ב' מקטיר לכתחלה רק עד חצות כדי להרחיק מן העבירה דלא כרש"י ורע"ב ריש ברכות שכתבו שלא אמרו חכמים עד חצות גבי הקטר חלבים ואברים אבל וודאי לכ"ע המצוה רק עד הבקר ואפ"ה אמרי' בלא התפלל ערבית שיתפלל שחרית שתים אע"פ שעבר זמן הקרבה א"כ מאי נסתפק הגמ' בלא התפלל מנחה אם יתפלל ערבית ב' משום דעבר יומא בטל קרבנו הא גם בערבית כיון שעבר הלילה בטל קרבנו ואפ"ה משלים התפלה

שם מג"א ס"ק א' קטנים כו'. בסי' תקס"ב במג"א ס"ק א' דאם הכוכבים קטנים מאד לא מהני וכן אי' ביו"ד סי' רס"ב סעיף ה' ובש"ך שם

שם בטור מביא בשם ר"ע שעיקר הקריאה במה שקורא פני מטתו וצריך לברך אקב"ו על ק"ש ולא הבינותי דא"כ גם בשחרית צריך לברך על ק"ש כי ברכות ק"ש אינ' ברכות של ק"ש ממש כברכת התורה וברכת המצות שא"כ הי' לנו לברך לקרות את שמע כן כתב הרב"י בשם הרשב"א ע"ש

רלו המג"א וט"ז ס"ק א' כתבו בשם הטור שחותמין תמיד ימלוך ע"ש הטעם ולפענ"ד אפשר דאמרי' בברכות דף ט"ו ע"ב דאמרי' גולל אור מפני חושך כו' כדי להזכיר מדת לילה ביום כשאומרים יוצר אור ובורא חשך ומדת יום בלילה בגולל אור כו' כדי להוציא מלב אפיקורסים שאומרים שמי שברא אור לא ברא חשך כדאי' בסי' נ"ט סעי' א' ולכן אנו אומרים תמיד ימלוך עלינו לעולם ועד שהקב"ה הוא הבורא הכל וימלוך תמיד בין ביום בין בלילה

שם מג"א כתוב כו' כתב ב"ח כו'. וכן כתב הט"ז קושי' זאת בסי' ס"ו ס"ק ו' ע"ש ומחה"ש כתב על תירוץ של המג"א שתוס' בברכות שם כתבו דבסוף ברכה חוזר לגאולה דפרעה כדי לסמוך לגאל ישראל הרי דהחתימה בערבית ג"כ על שעבר ע"ש ולפענ"ד בוודאי גם מג"א מודה דאומרי' תמיד גאל ישראל כמו שכתבו תוס' רק שמג"א כתב כיון שיש בברכת אמת ואמונה גם על העתיד ולכן יוכל לחתום גם על העתיד ולכן חותמין