דברי צבי מא

ברית והוא מוסב על כל מדה ומדה שאין שום אחת מהן חוזרת ריקם ועי' בלח"מ בפ"ב מהל' ברכות הלכה ג'

קפח מג"א ס"ק ה' אומר. דחכמים נשנו בלשון רבים כו' וצ"ע בביצה דף כ"ה ע"ב חכמים אומרים אין זה מן המוכן וחכמים הם ר"ש דמתניתין כמו שפי' רש"י שם ואפשר דכונת המג"א דכיון דהתנא שונה דברי יחיד בלשון חכמים א"כ ש"מ דהתנא סובר דהלכתא הכי וכמו שפרש"י ביצה דף ה' ע"ב בד"ה ולא כו' על סתם משנה ע"ש וצ"ע דתוס' ביצה שם ד"ה גבי שבת וא"ת גבי שבת נמי סתם כר"מ מטלטלין כו' ור"ש מתיר א"כ נקטו תוס' דכיון דסותם לתנא קמא ולא אמר שם אומרו הוי נמי כאלו נשנו מפי המרובים ואפשר במקום דנקט ת"ק וגם חכמים לא הוי ת"ק כנשנו מפי המרובים וכעין זה כתב מחה"ש

שם ס"ק ט' שאינו כו' והא דאמרי' בפסח כו'. ולא הבנתי דהא בשאר ימי פסח יוכל לאכול בציקות של נכרים דידעי' שלא נתחמץ ואין משומר לשם מצה כמו דאי' פסחים דף מ' ע"א ובסי' תפ"ב עוד נר' דקושיתו מפסח וסוכות צ"ע דמג"א בסי' קס"ז ס"ק מ"א מפרש דלהכי אין יכול להוציא בשבת ויו"ט אא"כ אכל משום דאכילת שבת ויום טוב אינו אלא משום הנאתו דמצטער פטור משא"כ במצה דאפי' מצטער חייב ע"ש א"כ נוכל לומר דכיון דמחויב עכ"פ בשבת ויו"ט לאכול להנאתו ולכן צריך לחזור בבהמ"ז ומה דאמרינן בפסח לילה הראשון חובה שיש חיוב אפילו להמצטער לאכול ובשבת ויו"ט המצטער פטור עוד נראה דמה דאמרינן דף מ"ט ע"ב דבשבת ויו"ט מחויב לאכול פת ומחויב בבהמ"ז הוא מדרבנן ומדאורייתא אין מחויב לאכול כ"כ שמחויב בבהמ"ז דכיון דסגי דאכל כזית ומדאורייתא אין מחויב בבהמ"ז אא"כ כששבע כמו שכתב מג"א בסי' קפ"ד ס"ק י"א ולפי הנראה מדברי הר"ן יליף מדאמרי' שבהמ"ז חייב בשבת ויו"ט ש"מ שמחויב לאכול פת א"כ נוכל לומר דחיוב האכילה הוא רק מדרבנן ובליל פסח מחויב מדאורייתא

קפט ט"ז ס"ק א' ברכה כו' שאין זה כבוד כו'. טעם זה כתב הרא"ש בפ"ז ברכות הלכה כ"ב וכעין זה כתבו תר"י שם אבל תוס' שם דף מ"ט ע"א ד"ה לומר כו' כתבו גם בה אין יכולין לומר דהא סמוכה היא ע"ש וקשה קצת כיון שהטוב והמטיב ביבנה תקנוה כנגד הרוגי ביתר ומשה תקן ברכת הזן ויהושע ברכת הארץ ודוד ושלמה בונה ירושלים כדאי' שם דף מ"ח ע"ב א"כ מעיקרא קודם שנתקנה הטוב והמטיב לא היו אומרים מלכות כנגד מלכות דבונה ירושלים

שם מנ"א ס"ק א' הטיב כו' למה כתב רמ"א בא"ע כו' הב"ש בא"ע סי' קמ"א ס"ק מ"ז כתב דרמ"א סובר כש"ג שסבר שמומר כשר לשליחות הגט שהוא בתורת גיטין וקדושין ע"ש וקשי' לי לדברי מג"א שמומר פסול לשליחות אע"ג שהוא בתורת גיטין כיון דאינו בן ברית דהא בקדושין דף מ"א ע"ב ממעטי' נכרי משליחות גבי תרומה מגם אתם מה אתם בני ברית כו' דס"ד הואיל ונכרי אי' בתרומה דנפשי' אימא שליח נמי עביד קמ"ל ולר' שמעון דסובר דנכרי ליתא בתרומה דנפשי' לא צריך קרא למעט נכרי ע"ש וקשה דהא אכתי צריך קרא גם לר"ש למעט מומר משליחות דגט דהא אית' בתורת גיטין וצריך לומר דלר"ש דלא ממעט מאתם בני ברית א"כ ליכא מיעוט למומר ולר"ש כשר לשליחות גיטין אבל לרבנן דסברי דנכרי אית' בתרומה דנפשי' ומיעט התורה משליחות תרומה מאתם בני ברית א"כ ה"ה מומר פסול לשליחות גיטין אע"ג שהוא בתורת גיטין לפי שאינו בן ברית אבל קשה דהא אית' בגמ' שם דלא היה יוכל לילף שליחות תרומה מגירושין שגירושין הוא חול אצל תרומה א"כ הוא קיל מתרומה ע"ש א"כ קשה היכי יוכל למילף גיטין מתרומה שאינו בן ברית פסול לשליחות דילמא בתרומה שקדוש פסול שליח שאינו בן ברית אבל גירושין דחול כשר שליח אע"ג שאינו בן ברית דהיינו מומר מפני שהוא בתורת גיטין וצ"ע

קצ מג"א ס"ק ג' אחר כו' דעתו לשתות כו'. וקשי' לי בפסחים דף ק"ג יליף דצריך לברך על כוס בהמ"ז מדמברך בהב לן ונבריך ופי' רש"י ורשב"ם דש"מ דבהמ"ז אסוחי דעתי' ע"ש ואי אמרי' דמהני דעתו א"כ לא יוכל להוכיח כוס בהמ"ז מהב לן ונבריך דהא בהב לן ונבריך לא היה דעתו לשתות אבל בכוס בהמ"ז היה דעתו לשתות ועיין מחה"ש בשם א"ר

שם סעיף ג' שיעור כו' רביעית שלם. הט"ז ס"ק ג' מסיק דסגי ברוב רביעית ולפענ"ד נראה ראיה לדבריו דהתוס' ביומא דף ע"ט ובסוכה דף כ"ז מסופקים בשיעור והרא"ש נמי מסופק כמו שכתב הרב"י ובברכות דף ל"ט כתבו תוס' בד"ה בצר כו' שיש ליזהר לשתות מכוס של ברכה מלא לוגמיו כדי שיברך לאחריו מעין ג' ברכות ובתוס' דף ל"ז ע"א בד"ה נתן כו' וא"ת לר"ג דאמר ג' ברכות שלימות וס"ל דמזמנים על ז' המינים אי ס"ל דברכה טעונה כוס יזמנו לעולם ע"ש וא"א דברכה אחרונה צריך רביעית שלם והא כוס בהמ"ז סגי כשישתה מלא לוגמיו מאי מקשו תוס' לר"ג הא כשישתה מכוס בהמ"ז מלא לוגמיו אין חייב בברכה אחרונה א"ו שפשיטא לתוס' שחייב בברכה אחרונה במלא לוגמיו דהיינו רוב רביעית

קצא מג"א ס"ק א' מקצרין כו' אלא מדאורייתא די כו'. ולפענ"ד לא משמע הכי מלשון הרא"ש פ"ז בברכות הלכה כ"ב משה תקן ברכת הזן כו' ולא בעי למימר שלא ברכו אותה ברכה עד דוד ושלמה דהא לקמן דרשינן כולה מקרא אלא דוד ושלמה תיקנו המטבע כו' ע"ש א"כ משמע דהברכות כולן דרשי' מקרא שצריך לחתום בכולן רק שתקנוה המטבע ברכות ולדברי מג"א שמדאורייתא די כשיברך על שלשתן ברכה אחת תקשי קושי' הלח"מ בפ"ב מהל' ברכות הלכה ב' דא"כ די כשפועלים חותמין פעם אחת דדי מדאורייתא ע"ש: