דברי צבי כד

רק שרשאי להתחיל התפלה אע"ג שלא יוכל לענות אמן שאינו יכול לגמור קודם אמן אבל אם יגמור קודם יוכל ל ענות אמן

שם ס"ק ג' וה"ה כו' דהקדישים מעלינו כו'. וצע"ק דקדושה וברכו אם כבר שמע אי"צ להמתין ולקדיש צריך להמתין אף שכבר שמע א"כ קדיש חיוב לשמוע בכל פעם א"כ אמאי לא צריך להמתין על הקדישים שאחר עלינו דאע"ג שאינם חיוב כ"כ ה"נ בשאר קדישים שכבר שמע נמי אין חיובים כמו דאמרינן בקדושה וברכו אפ"ה צריך להמתין על הקדיש שבתוך התפלה

שם ס"ק ה' כדי כו' כמ"ש סי' ס"ו. ולפענ"ד אין ראי' משם דשם בסעי' ט' פסק דימתין בשירה חדשה כדי לענות קדיש וקדושה אבל במודים נוכל לומר דלא ימתין כי יוכל לשחות באמצע הברכות אף דלכתחילה לא יתחיל אדעת' לשחות באמצען כמו שכתב מג"א ס"ק ו' זה מקרי דיעבד דאסר לשתוק בשירה חדשה כדאי' סוף סי' צ' ועי' במג"א בסי' ע"ט ס"ק ב' ובסי' ס"ה ס"ק א'

קי מג"א ס"ק ב' וירא כו' וכ"כ הב"ח כו'. ולפענ"ד להביא ראי' לזה מגמ' ברכות דף ג' ע"א דר"י שהתפלל בחורבא ואמר לו אליהו הי' לך להתפלל בדרך וכשאמר לו ר"י שמתיירא שיפסיקו עוברי דרכים אמר לו אליהו שיתפלל תפלה קצרה ופי' רש"י ותוס' דהיינו הביננו וכשאמר אליהו שיתפלל בדרך לא אמר שיתפלל תפלה קצרה שמשמע שבדרך שלא יפסיקו עוברי דרכים אין מתפלל הבנונו

שם ס"ק ו' ולא כו' וא"ת גבי שאלה כו'. המח"ש האריך וכתב דקושי' מג"א על הפוסקי' ע"ש ולפענ"ד אפשר דקושי' המג"א על הר"מ בס"ק ד' דאם מובטח רשאי ומקשה המג"א דלאסור שלא יאמר שאלה ברכה בפ"ע הוא א"כ לא מהני מובטח דלא אתי לאטרודי

קיא קשי' לי על הפוסקים שבשבת אין צריך לסמוך גאולה לתפלה מברכות דף ל' ע"א שר"א בשבתא דריגלא הי' מתפלל בהדי צבורא כו' ופי' שהי' קורא שמע לסמוך גאולה לתפלה וכן יראה מתוס' שם ד"ה מסמך כו' א"כ ש"מ שבשבת צריך לסמוך גאולה לתפלה

קיב הרב"י בשם שבלי הלקט כתב אגדה על מה שאמרו במגילה דף ח"י ע"א ק"כ זקנים תקנו י"ח ברכות על הסדר מאי על הסדר זה סדר עולם שכך מצינו ח"י ברכות של תפלה מעולם היו מתוקנים כו' כיון שבאו אנשי כה"ג ותקנום כסדרן כשניצל אברהם מאור כשדים פתחו מלאכי השרת ואמרו מגן אברהם כו' ע"ש וקשה קצת דבמגילה דף י"ז ע"ב איתא ת"ר מנין שאומרים אבות כו' ולפי אגדה זו הברכות הללו מימי אברהם יצחק ויעקב נתקנו וכן כל הברכות של שמונה עשרה נתקנו מעולם ומאי פריך הבריית' מנין כו' וצ"ע על הברייתא שם שעל אבות וגבורות וקדושות אמר מנין שאומרים ויליף מקראי שאומרים אותם ועל שאר ברכות לא אמר מנין רק אמר ומה ראו לומר בינה אחר קדושה על סדר ברכות

שם סעיף ב' ברמ"א הואיל וצרכי רבים הם ולא אוכל להבין דהא דפוסקים מתירים משום צרכי רבים הוא משום דבברכות דף ל"ד ע"א אמרי' שאל ישאל אדם צרכיו לא בג' ראשונות ולא בג' אחרונות וע"ז כתבו הפוסקים דצרכי רבים שרי לשאול כמו שאי' בטור ובהרב"י ובש"ע סעיף א' אבל קרוב"ץ אסרו כמה פוסקים וכן הרב"י משום הפסק כדאי' בהרב"י וגם בסי' ס"ח ומה שאוסר משום הפסק אסר אפי' בברכות אמצעיות ואפי' הם צרכי רבים והמתירים לומר קרוב"ץ סבירא להו דלא הוי הפסק וכן יראה מדברי הרב"י ומלשון ש"ע שאוסר קרוב"ץ בכל הברכות

קיג לא אוכל להבין מה שכתב הרב"י על קושית מהר"י אבוהב ז"ל שבסי' ק"ט שלא יתחיל להתפלל אפילו יכול לשחות באמצעיתן אם לא כשצריך לסמוך גאולה לתפלה ובכאן נראה שיכול לשחות באמצע ומתרץ הרב"י דלעולם נאמר דיכול לשחות באמצע הברכות לפי שאינו מקום שיחה והתם שאני דכיון שכל הקהל שוחים ומאן דחזי להאי דכרע באמצע ברכה אתי למטעי לשחות באמצע אותה ברכה עכ"ל דקשה דכיון דכתב הרב"י דמותר לשחות באמצע א"כ למה חשש שיטעה לשחות באמצע ומאי חשש אם יטעה בזה כיון דמותר לשחות ודוחק לומר שיטעה שמחויב לשחות שם וצ"ע

שם מג"א ס"ק כ' נראה כו' ובאגודה כו'. פי' המח"ש דחוק שכתב שאגודה בא להשמיענו שיזקוף בשם דזה פשיטא ולפענ"ד נראה לפרש דברכות דף י"ב ע"א כורע בברוך וזוקף בשם מיתיבי ומפני שמי נחת ופי' רש"י נחת לשון הכנעה ומתרץ מי כתיב בשמי מפני שמי כתיב ע"כ ולהכי סבר האגודה שצריך לזקוף כדי לכרוע בברוך כי מחויב לכרוע קודם שמזכיר השם

קיד מג"א סק"א בתפלת כו' אגודות כו'. דברי מג"א צ"ע דהרב"י כתב בשם הרא"ש מירושלמי דמקשה שיזכור במעריב ומשני משום אגודות ועוד כדי שיזכור טל במועד וכתב הרא"ש שטעם אגודות לא שייך אלא בהזכרה בליל ראשון של פסח אבל אהפסקה טל בשמיני עצרת ולא שייך טעם אגודות כי הכל באים בערב כי אין עושים מלאכה בחה"מ ולכך צריך טעם כדי שיצאו המועדות בטל א"כ צ"ע על המג"א שכתב טעם אגודות על התחלת משיב הרוח בשמיני עצרת ואין לומר דהמג"א כתב לדידן שאין מזכירין טל בימות החמה א"כ לא שייך טעם שיצאו הטל במועדות דזה אינו דהא מג"א כתב כן על הש"ע והש"ע סובר דמזכירין טל ועוד כיון דהרא"ש כתב דלא שייך אגודות בליל שמיני עצרת האיך כתב המג"א טעם אגודות וכתב שאין כולם בבהכ"נ והרא"ש כתב שבאו כולם ואפשר דמטעם אחר הוי אגודות כיון דבני א"י וגם הספרדים אין מזכירין בערב דלדידהו שייך שיצאו המועדות בטל א"כ אם אנחנו מזכירים בערב הוי אגודות כמו שכתב מג"א דבשאלה לא חיישינן