דברי צבי רכה

בסוכה דבלא דברי מג"א נוכל לומר דמיירי שלא היו יכולים כלל לעשות סוכה אפי' ע"י טרחא אבל לדברי מג"א שמוכיח מזה שא"צ לטרוח א"כ קשה כמו שכתבתי דעכ"פ היו צריכים לטרוח על לילה ראשונה ועוד צ"ע דבמנחות דף מ"א ע"א בסוגיא דמלאכי מוכח שמחויב לעשות עשה כמו ציצית אע"ג שאינה חיובת ואפשר הכא פטרי תורה בפירוש בכל ימי הסוכות מתשבו כעין תדורו חוץ מלילה ראשונה וצ"ע

תרמא הטור כתב אע"ג דגרסי' בירושלמי מברך לעשות סוכה סמכינן אגמ' דידן שא"צ לברך על עשייתה וכתב הרב"י דסמכי' על הגמ' במנחות דף מ"ב דאמר רב חסדא כל מצוה שכשרה בא"י בישראל אין צריך לברך ע"ש ולפענ"ד דירושלמי נמי סבר כר"ח והירושלמי לשיטתי' שסובר שצריך לחדש דבר בסוכה לשם חג וכתב הרב"י בסי' תרל"ו דחדוש לעכובא הוא ע"ש וכיון שצריך לעשות החדוש לשם חג אסור לעשות ע"י א"י דהא ברס"י תרל"ה איתא דסוכת גנב"ך כשרה משום דכשר הסוכה שלא נעשה לשם מצות סוכה וא"כ לב"ש דסובר סוכה דף ט' דצריך סוכה לשמה אמרי' דסוכת גנב"ך פסולה א"כ החידוש בסוכה דצריך לשמה אפי' לב"ה לדעת הירושלמי נמי פסול ע"י א"י אפי' לב"ה לכן בישראל צריך לברך ועי' תוס' מנחות שם ד"ה ואלו דגם אתפילין וציצית מברך לירושלמי

שם מג"א ס"ק ב' לילה ראשונה וגם לילה שניה. פי' מחה"ש דאם לא בירך בליל א' ימתין עד ליל ב' ע"ש וצ"ע דבשלמא בזה דאמרינן שאין מברכין בשעת עשיה וממתין על זמן דקידוש דכיון שאין המצוה נגמר אז עד בשעת הישיבה בסוכה אבל באם לא בירך בלילה א' זמן בסוכה ויושב ביום ראשון בסוכה ואוכל שם ודאי חל עליו לבר זמן אסוכה בעשיית המצוה כמו בשופר ומגילה ועי' במג"א בסי' רכ"ה ס"ק ט' שכתב שאם לא בירך על פרי חדש שהחיינו באכילה ראשונה שוב אין מברך ע"ש וראיתי בסדור הגאון מליסא בהל' סוכה גבי דיני ברכת שהחיינו על הסוכה דין ג' שכתב אם לא אכל בלילה ראשונה בסוכה אף שאמר זמן בביתו כשאוכל פעם ראשונה בסוכה צריך לברך זמן על הסוכה וכ"כ חיי אדם כלל ע"ט דין ג' ע"ש

תרמג קשיא לי בתוס' סוכה דף מ"ו ע"א בד"ה נכנס כו' ותימא ות"ל דמברך משום יו"ט ושמא כיון דסוכה מחמת חג קאתי סברא הוא דזמן דידה אע"פ שבירך בחול פטור הוא אף בחג כדאמר לקמן דף מ"ז דאי לא בריך האידנא מברך למחר או ליומא אוחרא עכ"ל וכן כתב הרא"ש והר"ן ולי צ"ע אמאי לא משני בפשיטות דהא הברייתא לא איירי מזמן דחג רק מזמן דסוכה ולהכי תני שפיר דאם לא אמר זמן בשעת עשייה לכשיכנס לישב בה מברך שתים דהיינו שבפעם הראשונה שיכנס בסוכה מברך זמן משום הסוכה ואפי' לא אכל בלילה ראשונה בסוכה ואכל בביתו ובירך זמן על הרגל מ"מ כשיכנס אח"כ בסוכה צריך לברך זמן על הסוכה כמ"ש רמ"א בסי' תרמ"א ואין ה"נ דאם אכל לילה הראשונה בסוכה דמברך זמן על שתיהם על הרגל ועל הסוכה אבל הברייתא משמיענו דאם כבר בירך זמן בביתו על הרגל דצריך לברך זמן כשיכנס בסוכה אבל בבירך זמן בשעת עשייה אין צריך לברך עוד זמן על הסוכה ואם אכל בלילה ראשונה בביתו ובירך זמן אין צריך לברך עוד זמן כשיכנס בסוכה גם צ"ע על הראיה שכתבו תוס' דזמן דבירך בחול פוטר זמן דחג מלקמן דף מ"ז דאי לא בריך האידנא מברך למחר כו' דשאני התם דכל שבעה הוא יו"ט ושייך לברך זמן וכן הוא הדין בכל יו"ט כמ"ש מג"א בסי' תע"ג ס"ק א' דאם לא בירך בליל ראשון מברך כל ז' ע"ש אבל זמן שאומר בחול נוכל לומר דלא פטר זמן של יו"ט

שם מג"א ואם כו' מברך זמן ואח"כ סוכה כמ"ש סי' תרס"א כו'. פי' מחה"ש דאם היתה הסוכה עשויה דאין צריך זמן משום סוכה כ"א משום רגל א"כ ליל א' יש לה דין ליל ב' ע"ש ולפענ"ד צ"ע דהא מ"מ צריך לומר זמן על מצות ישיבת סוכה ואף שאין צריך לברך על הסוכה עצמה מ"מ צריך לברך על המצוה של ישיבת סוכה כמו שמברך על השופר ולולב ועל המגילה דבשלמא כשבירך בשעת עשיה אין צריך לברך עוד זמן על ישיבת סוכה דברכת זמן דעשיה פוטרת את זו כמו שכתבו תוס' ורא"ש דף מ"ו שפוטר זמן דרגל אבל כשלא בירך בשעת עשי' פשיטא דצריך לברך זמן על מצות ישיבת סוכה ולפ"ז גם בעשויה צריך לברך סוכה ואח"כ זמן כדי שזמן נמי קאי על מצות ישיבת סוכה ולא דמי לסי' תרס"א דהתם כיון דבירך בלילה ראשונה הוי כאלו בירך בשעת עשי' ופטור בליל שני מלברך זמן אסוכה ולא קאי זמן רק על הרגל ולכן מברך זמן ואח"כ סוכה כמ"ש הרא"ש פרק ד' דין ד' אבל הכא שלא בירך בשעת עשי' פשיטא שצריך לברך זמן בלילה ראשונה על מצות ישיבת סוכה וצריך לברך סוכה ואח"כ זמן ועוד קשיא לי דהא אפי' בעשויה ועומדת צריך לחדש בה דבר לשם חג ובשעת החידוש חל עליו לברך זמן כדאיתא בסוכה דף מ"ו ע"א היתה עשויה ועומדת אם יכול לחדש בה דבר מברך ע"ש ואפי' אם ישב בסוכה זו בשנה שעברה מ"מ צריך לחדש בה דהא כשעבר החג בטלה קדושתו כמ"ש מג"א בסי' תרל"ח ס"ק ב' ודוחק לומר שמג"א הכא מיירי שלא חידש ולא קיים מצוה מן המובחר: תרמד מג"א במנהגים כו' דמ"ש משופר ומגילה כו' ובהגהות מנהגים כתב וז"ל צ"ע אי מנענעין קודם שהחיינו או אחריו וא"ז מסיק לברך אחר נטילה קודם נענוע עכ"ל ולפענ"ד נראה לתרץ קצת דברי המנהגים דהרב"י כתב בסי' תרמ"ג על מה שכתב הרמב"ם בפ"ו מהל' סוכה שמקדש מעומד ומברך לישב בסוכה ויושב ואח"כ מברך על הזמן כתב הרב"י נראה לאו למימרא שצריך לישב כדי לברך זמן אלא היינו לומר שאם רצה לישב קודם שיברך זמן