דברי צבי קצז

שם ודע דרשב"ג כו' דכל אדם כו'. ולא זכיתי להבין דהא ר' יוסי אומר נמי עושה וזכור לטוב צער הוא לו כמו שרשב"ג אומר ות"ק דר"י אומר כמו הת"ק דרשב"ג וכיון דהטור פוסק ולא שאר העם וכתב הרב"י דהטור פוסק כר"י א"כ נוכל לפרש דרשב"ג נמי אוסר לשאר העם ואינו מתיר רק לתלמידים גם מה שכתב מג"א שצ"ע על הטור שבסי' תקנ"ד פסק כרשב"ג וכאן לא פסק כוותיה אני תמה על תמיהתו דהא בב"ב דף קע"ד ע"א פי' הרשב"ם דהלכה כרשב"ג במשנה ולא בברייתא וכן כתב במבוא התלמוד דרק במשנה הלכה כרשב"ג ולא בברייתא ע"ש א"כ מה שפוסק הטור בסי' תקנ"ד כרשב"ג הוא משנה פסחים דף נ"ד ע"ב רשב"ג אומר לעולם יעשה אדם עצמו כת"ח שבטל בת"ב ממלאכה אבל הכא אמר רשב"ג בברייתא בתענית דף י' ע"ב ופוסק הטור דלא כרשב"ג ולפענ"ד אפשר לומר דאע"ג דבעלמא בדבר שיש בו צער פסקי' כר"י וכרשב"ג שיכול לנהוג כת"ח אבל להתענות משום גשמים הוי טרחא כלפי שמיא ובי"ז במרחשון שעדיין אין הגשמים צריך כ"כ אין רשאי להטריח להתענות ולהתפלל כי אם ת"ח כדאיתא בסי' קי"ז שתפלת גשמים הוי טרחא כלפי שמיא ע"ש

שם ס"ק י"א יאכלו כו' אם רצו כו'. לפענ"ד אפשר דלדעת הרא"ש בפ"ק דתענית דין ו' דכתב דמפני שצריכין להלל לכן לא ישלימו משמע שהצבור אין רשאין להשלים בשביל אמירת הלל

שם ס"ק י"ד א"א הלל דזה לא מקרי התחלה כו' לפענ"ד אפשר לפמ"ש הר"ן הובא בהרב"י סי' תקס"ה שכתב שכל התעניתים אפי' תענית יחיד מתחיל מתחלת הלילה אע"ג שאוכל בלילה לאחר קבלת התענית ע"ש א"כ אפשר דלדעת הר"ן אפי' ירדו גשמים בלילה אומרים הלל שם סעיף ו' אחר כו' אבל על שאר פורענות מתענים. עי' בהרב"י מחלוקת הרמב"ם והרמב"ן

שם סעיף י"ב אין כו' יום שלאחר תעניתם כו'. לכאורה מסתימת המשנה בתענית דף י"ט ע"א ומסתימת כל הפוסקים משמע שרק בירדו קודם חצות שהפסיקו מתעניתם אז יאמרו הלל אבל בירדו אחר חצות דצריך להשלים התענית אין אומרים הלל כלל שבכל הפוסקים איתא רק אמירת הלל בירדו קודם חצות

תקעו מג"א כתב כו' ואני תמה כו'. ולפענ"ד אפשר לתרץ מנהגינו דזה ברמב"ם בפ"א מהל' תענית וכתב הה"מ שהרמב"ם בספר המצות מנה תרועה זו ותקיעה שבשעת הקרבנות במצוה אחת שהמצוה היא אחת כללית לתקוע בחצוצרות בין במקדש בין בגבולין עכ"ל והג"מ כתב שם שהסמ"ג לא מנה מצוה זו אלא לתקוע בחצוצרות על הקרבנות לבד עכ"ל ונראה שדעת הסמ"ג כדעת הר"ן בר"ה דף כ"ז שכתב דאין מצוה לתקוע בחצוצרות בתענית דמה שאמרו שם בגמ' מקום שיש חצוצרות היינו בשעת מלחמה ע"ש א"כ נוכל לומר דמנהגינו עפ"י סמ"ג והר"ן ומה שכתב הר"ן שם דתוקעין בשופר בתענית נראה דכוונתו על שבע אחרונות של גשמים כדאיתא בתענית דף י"ב במשנה ובגמ' דף י"ד ע"א וכדאיתא בסי' תקע"ה סעיף ד' עוד אפשר דאפי' לשיטת הרמב"ם נמי ניחא שאין תוקעין בחצוצרות בזה"ז דכיון שכולל במצוה אחת תקיעה דקרבנות ודתענית א"כ גם התקיעה דתענית נמי אין נוהג אלא בזמן הבית שיש קרבנות ודומה לזה איתא במכות דף י"ט ע"א דכיון דכתיב ואכלת כו' מעשר כו' ובכורות דמקשינן מעשר לבכור דאין מעשר נוהג אלא לפני הבית ע"ש עוד נראה דכיון דהרמב"ם לומד זאת דתוקעין בחצוצרות בתענית מהפסוק וכי תבואו מלחמה בארצכם על הצר כו' וכיון דכתיב בארצכם אין נוהג בחוצה לארץ דהרמב"ם כתב בפרק ט"ז מהל' איסורי ביאה אסור להפסיד איברי זרע כו' בין בא"י בין בח"ל אע"פ שנאמר בארצכם מפי השמועה למדו שדבר זה נוהג בכל מקום עכ"ל משמע דבכ"מ דכתיב בארצכם אין נוהג בח"ל ועי' בחגיגה דף י"ד ע"ב ובב"מ דף קי"א ע"ב דבארצכם ובארצך כל אשר בארצכם וכתבו תוס' בב"מ שם ולא מוקמינן ליה למעוטי ח"ל דחובת הגוף הוא ע"ש משמע דהתוס' חולקים על הרמב"ם וסוברים דמה שהוא חובת הגוף לא ממעטינן ח"ל מארצכם ואפשר משום דשם יש לרבות דבחגיגה יש לרבות מארצכם סרוסי כלבא ובב"מ יש לרבות מארצכם שכר בהמה וכלים אבל היכא דאין לרבות מארצכם גם תוס' סוברים דממעטי' ח"ל

שם ס"ק י"ב בכל כו' תמה אני כו'. ואני תמה על תמיהתו דבתענית דף י"ב ע"ב במתניתין ב"ד גוזרין ג' תעניות אחרות ואסורין במלאכה ויליף בגמ' מקדשו צום קראו עצרה אספו זקנים כעצרת שאסור במלאכה ומסיק הגמ' דאספו זקנים היינו ביום התענית אמר אביי מצפרא כו' מעיינין במילי דמתא ע"ש א"כ מוכח דמה שמעיינין במילי דמתא היינו בתענית שאספו זקנים ותענית זה כעצרת שאסור במלאכה משמע דבתעניות שלש ראשונות בתענית דף י' ע"א שמותר במלאכה כדאיתא במשנה שם לא היה אסיפת זקנים לעיין במילי דמתא ולפ"ז דבח"ל דאין גוזרין כתענית שלש אמצעות רק כשלש ראשונות כדאיתא בסי' תקע"ה סעיף י' א"כ אתי שפיר דאין מעיינין כלל

תקעז צ"ע דבתענית דף כ"ב ע"ב מוכח דאם רוב הגשמים מפסידין מתפללין כמו על עצירת גשמים וכמ"ש הטור בהדיא וכדאיתא בסי' תקע"ו סעיף י"א והתפלה שכתב בש"ע הוא על רוב גשמים שאין מפסידין

תקעה המל"מ בפ"א מהל' כלי המקדש כתב שאסור להתענות בע"פ מחצות ולמעלה אע"ג דבלא"ה מר"ח ניסן אין מתענין הוא רק מצד מנהג ובגמ' מנחות דף ס"ה משמע דמותר להתענות אבל בע"פ מחצות ולמעלה שהוא זמן הקרבת הפסח אסור בתענית שהוא יו"ט שלו