דברי צבי קעד

בשם הריב"ש דדוקא קוץ שאינו נראה מותר ומקשה מג"א משפוד דהכא דשרי לטלטלה כו' ע"ש ונר' לי דקושי' א' מתורץ בחברתה דלהכי הכא בשפוד אסור לטלטלו בטלטול גמור לפי שהשפוד נראה ואינו שרי רק לשמטו בטלטול מן הצד אבל שם בקוץ דמיירי שאינו נראה מותר לטלטל טלטול גמור

שם מנ"א ס"ק ז' המחה"ש מקשה על המג"א שהעתיק דברי המהרש"ל על המחבר דמהרש"ל קאי לדעת הר"א מבורגיל והמחבר פסק בסי' ש"ח לאסור בשל עליה בשבת וזה כדעת ר"ת דלהר"א מבורגיל מותר בשבת אפי' בעלי' ע"ש ולפענ"ד נראה דלפמ"ש מג"א בסי' ש"ח ס"ק ל"ח דלהכי אסור לטלטל סולם של עלי' שאין עליו תורת כלי בוודאי גם להר"א מבורגיל אסור דהא הר"א מבורגיל לא אמר רק היכא דאסור משום דמחזי להטיח גגו בזה סבר הר"א מבורגיל דבשבת מותר לפי שאסור להוציאה לחוץ אבל היכא דמוקצה שאין תורת כלי עליו פשיטא דהר"א מבורגיל מודה דאסור ואינו מותר רק בשל בית

שם ס"ק י' תיבנא כו' אלא ממאכל בהמה כו'. לפענ"ד צריך לומר דגם מלגבל טיט נמי אקצי' שגם התבן כשהי' יפה קודם שנעשה תבנא סרי' עושים התבן בטיט לגבלו דא"א דתבן יפה אין נותנים בטיט ולא אקצי' התבן רק ממאכל בהמה שעומד לכך בשעה שנאצר א"כ מאי פריך הגמ' בביצה דף ל' ע"א תבנא סרי' הא חזי לטינא דכיון דמעיקרא כשאצר לא חזי לטינא א"כ לא הקצה דעתו למה שראוי עתה לטינא ולהסקה א"כ מותר להסקה אע"ג שראוי גם לטינא מ"מ לא הוי מוקצה כיון שלא הקצה אלא ממאכל בהמה כמ"ש תוס' שם ד"ה התם א"ו צ"ל דגם מטינא הקצה כי גם תבן יפה נוטלים לגבל הטיט

שם ס"ק י"ג דעתו כו' עסי' תרל"ח. וכתב מחה"ש דבסי' תרל"ח אפי' סוכה דמצוה עצים סמוכים לה מותרים ולא כתב דעתו עליו כמ"ש כאן עכ"ל וצ"ע דהרב"י כתב פה דהיכא דסמך לדופן או שזרק על הסכך כו' ה"ה דבסוכה של מצוה נמי שרי' ומיהו אפשר דמדרבנן מיהא אסירי משום מוקצה כמו שאסרו היותר על כדי הכשר סוכה עכ"ל ועי' בט"ז סס"ק ו'

שם ואפשר דס"ל דעשוי לכבות יותר כו'. עי' מה שכתבתי בסי' רע"ט במג"א ס"ק ו'

תקיט מג"א ס"ק ד' והוא כו' משמע דלא איירי ברפוי פי' מחה"ש דאי ברפוי תמיד פשיטא דל"ל שמא יתקע ע"ש וצ"ע דבסי' שי"ג סעי' ו' גבי מטה של פרקים ואם דרכה להיות רפוי מותר לכתחלה וכתב רמ"א ובלבד שלא יהדק ע"ש אלמא אע"ג דדרכה להיות רפוי אפ"ה כתב שלא יהדק א"כ ה"נ נוכל לומר אע"ג דהמחבר מיירי נמי ברפוי אפ"ה שפיר שכתב והוא שלא יתקע

שם ביו"ט לא גזרו כו'. לכאורה צ"ע אמאי מקילין ביו"ט דהא בביצה דף ל"ז ע"א פריך הגמ' כל אלו ביו"ט אמרו כו' ורמינהו משילין ומשני ר"פ ל"ק הא ב"ש הא ב"ה דב"ה מתיר ביו"ט הוצאה וה"ה טלטול וע"ש בתוס' ד"ה ורמינהו כו' ובביצה דף י"ב ע"א איתא דב"ה דמתירין הוצאה וטלטול מטעם מתוך ובסי' תקי"ח מבואר במג"א וכמו שפי' מחה"ש דלא אמרי' מתוך רק באפיי' ובישול שהן באוכל עצמו וגם בהוצאה והבערה אע"ג שאין מתקן האוכל בכך אבל בשאר דברים לא אמרי' מתוך ע"ש א"כ נוכל לומר דרק במשילין פירות דהוי טלטול דהוי כהוצאה בזה ב"ה מתיר משום מתוך וב"ש אוסר דל"ל מתוך אבל בשאר דברים דלא אמרי' מתוך כמו גבי מנורה דאסור בשבת ופי' רש"י בשבת דף מ"ו ע"א שעושה כלי כדאיתא בסי' רע"ט סעי' ז' ודומה לזה א"כ נימא דגם ב"ה סובר דאין בין יו"ט לשבת שכל מה שאסור בשבת אסור ביו"ט דאפושי פלוגתא לא מפשינן

תקכ עי' מה שכתבתי בסי' של"ז וכעת קשי' לי בדברי הרב"י בסי' של"ז שכתב דמשמע מדברי הה"מ שהכיבוד אסור באינו מרוצף ומותר במרוצף לדעת רש"י ותוס' ע"ש ולפענ"ד קשה מתוס' בשבת דף צ"ה ע"א בד"ה והאידנא דכתבו דמוכח דכיבוד אסור אפי' לר"ש דאל"כ מאי פריך הגמ' בדף קכ"ד ע"ב אי מחמה לצל בהא לימא ר' אלעזר אפי' בשל תמרה ואי שרי לכבד הוי מלאכתו להיתר א"ו כיבוד אסור לכ"ע ע"ש ולפ"ז א"א דהתוס' אוסרי' הכיבוד רק באינו מרוצף ומתירים במרוצף א"כ נשאר קושי' תוס' מאי פריך הגמ' שם בהא לימא ר"א אפי' בשל תמרה כיון דמותר לכבד במרוצף ואסור באינו מרוצף א"כ הוי כלי שמלאכתו לאיסור ולהיתר דמותר לטלטל מחמה לצל כמו כלי שמלאכתו להיתר לבד כמ"ש מג"א בסי' ש"ח ס"ק ט'

תקכא בביצה בריש משילין דף ל"ה ע"ב מקשה המהרש"א בגמ' שם התם דד' קופות שרי משום דחמירא אבל ביו"ט כו' ויש לדקדק אמאי קתני הכא במתני' אבל לא בשבת אדרבה בשבת הי' להתיר טפי מה"ט דלא אתי לזלזולי ומתרץ המהרש"א דהכא דטלטול דהוא משום הוצאה אסור בשבת טפי מיו"ט דהוצאה גופה ביו"ט מותר ובשבת אסור וה"ק מלתא דשרי בשבת כההיא דמפנין משום בטול ב"ה לא גזרו בי' משום הוצאה יש להתיר טפי מהתירא דהכא גבי יו"ט דלית בי' נמי למגזר משום הוצאה דהתם ליכא לזלזולי כו' ע"ש ולפענ"ד קשה הו"ל לגמ' לחלק בפשיטות דהתם גבי מפנין לא הותר רק ד' וה' מפני שבשבת יש איסור הוצאה לכן לא התירו חכמים יותר אבל ביו"ט דליכא איסור הוצאה מותר אפי' ביותר מד' וה' א"ו צריך לומר דגם ביו"ט איכא איסור הוצאה כמ"ש מג"א בסי' תקי"ח ס"ק ג' דלוקה על הוצאה שלא לצורך וגם מתוך לא אמרי' רק בדבר שהוא צורך היום כמ"ש הפוסקים

שם מג"א ס"ק א' משילין כו' וכתב היש"ש אפי' טובא כו'. וצ"ע דבסי' של"ג ס"ק ד' כתב מג"א בשם יש"ש דגבי מפנין מותר אפי' מגג לגג ע"ש אע"ג דביו"ט הכא