דברי צבי קכה

רק בבב"ח הוי גזירת הכתוב דבעי' טעם גמור ולא נ"ט בר נ"ט אבל חמץ הוי כשאר אסורים דנ"ט בר נ"ט אסור

שם ס"ק כ"ח שלא כו' וכ"מ מפרש"י ותוס' כו'. פי' מחה"ש דבע"ז דף מ"ט איבעיא להו נפל לגו חלא מאי ופי' רש"י ותוס' דמה"ט מסופק בחלא דילמא משום חוזק חומץ אינו פוגמו ואי מיירי בחומץ יין לא צריכים לפר חוזק חומץ ת"ל דמסופק דילמא בשכר פוגם וביין משבח עכ"ל וצ"ע דביו"ד סי' ק"ד סעיף ב' פסקינן דביין וודאי פוגם וה"ה בחומץ יין דהא לא חילקו הפוסקים בכך ע"ש ולהכי מוכרחים רש"י ותוס' לפרש דהאיבעי' הוא מחמת חוזק חומץ דאלו משום יין אין ספק דבוודאי פוגם

שם ס"ק ל"ג בוסר כו' דהא בס"ח ס"ל דזיתים כו' הש"ך ביו"ד סי' צ"ו ס"ק כ' מסופק בזיתים דמתחלה כתב דלימנ"ש אינם חריפים כמו צנון וזיתים אינם חריפים אפילו כלימנ"ש ואח"כ כתב די"ל דזיתים חריפים כמו צנון ע"ש א"כ אין ראי' מס"ח גבי זיתים

שם ס"ק ל"ז ולאסור כו' ומ"מ קשה כיון דקי"ל סתם סכין כו'. ולפענ"ד אפשר לתרץ דהא לכאורה קשה כיון דקי"ל סתם סכין אין נקי כמ"ש הש"ך ביו"ד סי' צ"ו ס"ק ג' ובפ"מ שם ובש"ד סי' צ"ה ס"ק א' א"כ למה צריך הגמ' בע"ז דף ל"ט ע"א גבי קורט של חילתית לומר אגב חורפא דחילתתא מחלי' לי' ע"ש ת"ל כיון דהסכין אין נקי והבעין אין נפגם כדאיתא ביו"ד סי' ק"ג סעיף ה' ובש"ך שם ס"ק ט"ו ע"ש א"ו צריך לומר דאם היו אסרינן החילתית רק משום שמנונית הסכין היה מותר כשחותכים הרבה ביחד כמ"ש רמ"א ביו"ד סימן צ"ו סעיף ד' אבל השתא דאמרי' דחורפי' מחלי' לא אמרי' דנתבטל בחותך הרבה כמ"ש הש"ך שם ס"ק כ' א"כ הכא ה"נ כיון דבוסר אין חריף לדעת הש"ע ורמ"א אמרי' דנתקנח הסכין בראשונים שנחתכו ונתבטל ולכן מקיל רמ"א בתערובות כמו בסעיף ה' שכתב רמ"א שאין להחמיר בתערובות אפילו בשומן אף על גב דיש לחוש לפרורי חמץ אפ"ה מקילין בתערובות משהו כמ"ש מג"א בס"ק כ"ו

שם ס"ק ל"ח בסכין כו' דאף דמותר לקיימן כו'. וכתב בספר הגהות רע"א בלא"ה דעיקר החילוק בהתירא בלע מסתמא נפלט עיקר הטעם ונשאר טעם קלוש ובהתירא בלע כיון דנקלש טעמו אין חל בב"ח אבל בחמץ דנ"ט בר נ"ט אסור הרי טעם קלוש אסור עכ"ל ולפענ"ד אין הטעם משום טעם קלוש דט"ז ביו"ד סי' צ"ו ס"ק ה' כתב דבצלים הבלועים מבשר שנתבשל בחלב נעשו כשאר מילי שבקדרה ובטל גם בבצלים החלב שנשאר בתוכו דהוי כמו לח בלח אבל בצלים הבלועים מאיסור אע"ג שנפלט האיסור ולא נשאר בבצלים רק חלק ס' אפ"ה אסור דאפשר לסוחטו אסור וכ"כ הרב ב"י ביו"ד סי' ק"ו בשם ת"ה כיון שכבר נאסר צריך שיפלוט כולו לגמרי

שם ס"ק מ' לא בטיל כו' דהוי דשיל"מ כו'. הל"מ בפ"ד מהל' חמץ הל' י"א ד"ה בגדים כתב וא"ת לפי' הרמ"ך דאיכא איסור בשהי' אפילו ליכא כזית בא"פ א"כ קשה לטעם רבינו דחמץ הוי דשיל"מ דהתינח במשהו אבל בכזית אסור לקיימו ואם מקיים התערובות אסור א"כ הוי דשאל"מ בשלמא להה"מ דצריך כזית בכא"פ א"כ לא הוי ס' לבטלו וביש ס' אינו עובר אבל להרמ"ך דאפילו ביש ס' אסור לשהותו והוי דשאל"מ עכ"ל ע"ש ולפענ"ד נראה לתרץ דהמג"א בסי' תמ"ב ס"ק א' כתב במב"מ ונתבטל ברוב גם להרמ"ך אינו עובר אע"ג שיש כזית חמץ בתוך התערובות כיון דמדאורייתא מותר לאכלו ומבשא"מ סובר הרמ"ך דעובר וכתב המח"ש שם משום דטעם כעיקר דאורייתא ע"ש ולפ"ז כשיש ס' דמותר לאכלו מדאורייתא אפילו באינו מינו אין עובר בב"י אפי' ביש כזית להרמ"ך ומ"ש מחה"ש דכלי הוי דשיל"מ לדעת ח"צ דכלי שעבר עליו י"ב חודש אין חוזר לאיסור בפסח הבא דהוי עפרא וכ"כ הש"ך ביו"ד סי' ק"ב ס"ק ח' דאסור להשתמש בכלי עד אחר מעל"ע דילמ' מן התורה דנטל"פ מותר מן התורה ע"ש וצ"ע דשם בסעיף ד' איתא היכא דהמאכל מתקלקל לא הוי דשיל"מ א"כ הכי נמי כשהטעם האיסור מתקלקל לא הוי דשיל"מ ועוד נראה דא"א כדעת מחה"ש דבשביל שהטעם בכלי תהי' כעפרא לשנה הבאה הוי דשיל"מ א"כ קשה נמי האיך פסק המרדכי דבמאכל הוי דשאל"מ שנאסר לשנה הבאה הא רובה דרובה מאכלים מתקלקלים ומתעפשים אם משהה אותם שנה שלימה ויותר מתקלקלים מהטעם הבלוע בקדרה ורמ"א ביו"ד שם כתב סתם דחמץ לא הוי דשיל"מ לדעת הי"א משמע בכל התערובות לכן נראה לפענ"ד דסברת המרדכי דלהכי לא הוי החמץ דשיל"מ דכיון דחמץ נאסר לשנה הבאה לא מיקרי היתר ולא דמי לשאר דשיל"מ כשיעבור זמן איסור נשאר לעולם בהתירא אבל חמץ לא מקרי היתר אפי' בזמן היתר וכמ"ש מג"א בס"ק כ"ד דחמץ שמו' עליו אפילו בזמן היתר ובכה"ג לא נקרא היתר להיות נידון כדשיל"מ ומכ"ש לדעת הר"ן הובא ביו"ד שם בט"ז ס"ק ה' דדשיל"מ לא בטיל משום דהוי מב"מ ע"ש משום דהוי היתר בהיתר אבל חמץ דשמו עליו לא מקרי היתר להיות כמב"מ ולפ"ז אין כוונת המרדכי כלל דחמץ זה נאסר לשנה הבאה רק על סתם חמץ דשמו עליו דנאסר בפסח הבאה וא"כ נסתר סברת המחה"ש מ"ש דלח"ל הוי הכלים דשיל"מ דאע"ג דכלי זו אין נאסר לשנה הבאה מ"מ הוי דבר שאין לו מתירין

שם ס"ק מ"ד ונתערב כו' זהו דעת הטור כו'. הצל"ח בפסחים דף ל' כתב ברש"י ד"ה אמר רב כו' והאי פחות מתערובות שמדברי רש"י סתירה לדברי רבינו הטור שפסק דצריך ס' בחמץ נתערב אחר פסח והא וודאי דבלוע קדירה חמור מתערובות שיש ס' דבקדרה צריך ס' נגד כל הקדרה א"ו דע"י תערובות בטל ברוב ולכך שפיר הבלוע בקדרה ה פחות מתערובות כזה ואמנם מרש"י שם שכתב וההיא משהו חשיב לי' משמע שהוא פחות אפי' מתערובות שיש