דרך פקודיך עז

תכונות השמים ובס' נחמד ונעים כי הוא מצוה גדולה ובפרט בזמנינו שאין מקיימים המצוה הזאת כתיקנה בב"ד הגדול שבירושלים והלימוד עולה במקום העשיה. אבל מי שלא למד בילדותו א"א לבלות כ"כ זמן רב הצריך לעניינים האלו כי היא חכמה נפלאה דקה מן הדקה. יספיק לעצמו בחשבון הנ"ל כפי אשר כתבנו בקיום המצוה ואעפ"כ לפעמים יעיין בהחכמה כפי כחו ומה שיבין יבין ולמצוה יחשב

(יג) מד"ס הוספה לכלל המצוה הזאת לברך ברכת הלבנה והיא מצוה גדולה. וצריך לברך אותה בשמחה ובטוב לבב. והוא בשורה ללבנה שתתחדש שיהי' אור הלבנה כאור החמה וישראל עתידין להתחדש כמותה ונוסחת הברכה ידועה

יד) צריך לברך הברכה מעומד

(טו) מצוה מן המובחר לברך אחר ז' ימים שלימים מעת לעת מעת המולד

(טז) מברכין עלי' כ"ז שהיא בחידושה דהיינו חצי הזמן מן כ"ט יום י"ב שעות תשצ"ג חלקים שעד חצי הזמן הזה היא מוספת אור וחידוש. משא"כ אחר הזמן הזה מתחלת להתחסר

חלק

הדבור

(א) כל מה שבכחו לעשות ללמוד משפטי המצוה בש"ם ופוסקים יעשה ויעסוק בהם ובכל פעם יראה להתיילד המצוה דהיינו לחדש חדושי דינין במצוה כי בזה מקיים חלק הדיבור שבמצוה וזה אשר רצוני בזה הקונטריס וטהר ידים יוסיף אומץ בכל פעם

(ב) כ"ד שעות מיכסי סיהרא. יש אקלימים שהישנה מכוסה ח"י שעות והחדשה ששה שעות ויש אקלימים שמכוסית שית מעתיקא וח"י מחדתא ממילא כשבאין עדים ואמרו ראינו הישינה בבקר והחדשה לעת ערב. עידי שקר הם בודאי ונ"ל דאם הי' ליקוי חמה באיזה שעה ובאו עדים ואמרי שאחר שעה או שתים אחר הליקוי ראו הלבנה עידי שקר הם. כי הליקוי הוא ע"כ בזמן החולד האמיתי ואחר המולד ע"כ מיכסי סיהרא חדתא עכ"פ ו' שעות נ"ל

(ג) גם אם באו עדים ואמרו ראינו את הלבנה ואח"כ ראינו ליקוי החמה או הב"ד ראו אח"כ ליקוי חמה עדי שקר הם נ"ל

(ד) בתלמוד לא הוזכר ברכה על מ"ע זו דלכאורה מהראוי הי' לברך אקב"ו לקבוע חדשים לעבר שנים בשעת הסכמת הב"ד לעיבור ואפשר דיוצאין בר"ח בברכת מקדש ישראל וראשי חדשים. כמו שאין מברכין על מ"ע דתשביתו שאור בע"פ דסמכינן אברכות דרגלים (הנס שלא דמו לשם דשם י"ל דסמכינן אברכת על ביעור חמץ דברכו מאתמול אור לי"ד דהוא תחלת השבתה) ואעפי"כ זכר לברכה עבדינן מאי שמברכין החדש בשבת שקודם ר"ח כנהוג בכל תפוצות ישראל. ובמס' סופרים יש ברכה שמברכין על מצות הקידוש אבל בתלמודא דידן לא שמענו גם הרמב"ם לא הביאה

(ה) ברכת החדש שמברכין את החדש בשבת שקודם ר"ח נימא בי' מלתא אשר מעולם תמהתי על הנוסח מי שעשה ניסים וכו' הוא יגאל וכו' ויקבץ נדחינו וכו' חבירים כל ישראל וכו' שכל נוסח התפילה אין לו שייכות לברכת החדש ולפי מש"ל בחלק המעשה יונח. להיות דאנחנו סומכים בקביעותינו על החשבון של ר' הלל שראה שא"א להשאיר ענין המצוה הזאת על הענין הנרצה בתורה דהיינו על ידי קבלת העדים שיראו את הלבנה או עפ"י החשבון בכל חודש ושיהי' בכל חודש עיני כל ישראל על הב"ד אימתי יקדשו את החדש. כי ראה פיזור ישראל בארבע כנפות הארץ ותחלק התורה ח"ו לאלפים תורות כי א"א להודיע לכ"י בכל חדש זמן ר"ח ע"כ עמד ותיקן חשבון מסודר לכ"י כי עת לעשות לי"י ע"כ ברכת החדש שמודיעים לעם מתי יהי' ר"ח. אנו מתפללים שהשי"ת יעשה